ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אברהם בן מכלוף
וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד... וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר... וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ: לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ:
חז"ל הדגישו בכמה מקומות את מסירותן של בנות צלפחד לארץ ישראל, בניגוד לשאר האנשים באותו דור. וכך אומרים חז"ל בספרי (קל"ג):
"תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו", ר' נתן אומר: יפה כח נשים מכח אנשים. אנשים אומרים: "נתנה ראש ונשובה מצרימה" (במדבר יד, ד). ונשים אומרות: "תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו".
אולם לכאורה יש לשאול, מנין להם לחז"ל שהתביעה לא"י נובעת משיקולים אידיאליים, אולי אין כאן אלא בקשה חומרית ותאוות ממון?
מקרה דומה של בקשה הבאה אל משה, הוא בקשת בני גד ובני ראובן (במדבר לב). שם פונים בני גד ובני ראובן בניסוח עדין מאוד:
וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן
לעומת זאת, בנות צלפחד באות בתביעה ישירה, בלי כל גינוני כבוד - "תנה לנו אחוזה".
טענת בנות צלפחד מתקבלת בצורה יפה ע"י משה, ואילו בני גד ובני ראובן, נענים בנזיפה. מדוע?
ההסבר הפשוט הוא, שבני גד ובני ראובן רוצים חלק בחו"ל, ואילו בנות צלפחד רוצות חלק בארץ. אולם, מנאומו של משה לבני גד ובני ראובן, ניכר שישנה בעיה נוספת. משה מרגיש שבני גד ובני ראובן חוששים מן הכניסה לארץ; חוששים מן המלחמה ומעדיפים את הוודאי (עבר הירדן) על הספק.
בני גד ובני ראובן רוצים את עבר הירדן המזרחי בגלל שכבר נכבש. משה חש שהם אינם רוצים את ארץ ישראל כי הם אינם בטוחים בכך שהארץ תינתן להם "למה תניאון את לב בני ישראל מעבור אל הארץ... כה עשו אבותיכם בשלחי אותם מקדש ברנע לראות את הארץ" (לב, ז-ח).
לכן, משה נוזף בהם, כי הוא מרגיש שעיקר מגמתם – ביסוס כלכלי.
בנות צלפחד, מתווכחות על הארץ המובטחת! לא על הארץ שכבר נכבשה. מצד עם ישראל, נראה הדבר כוויכוח על דבר שלא בא לעולם. מצד בנות צלפחד זהו ויכוח על דבר מעשי, מציאותי ומוחשי.
ננסה להסביר זאת במשל: פעם אחת היה חסיד אחד, שהיה עני מרוד, וחשב שאולי יצליח דרכו בקניית כרטיס הגרלה. קנה כרטיס הגרלה והלך אל הרבי לבקש ברכה. הרבי בירך ואמר לו שהכרטיס יזכה. בשמוע החסידים את הסיפור, ניגש אליו חסיד אחר ואמר לו "אני אשלם לך חצי מסכום הזכייה, ותן לי את הכרטיס". החסיד נתן את הכרטיס. והכרטיס כמובן זכה!
רוב האנשים היו נותנים את הכרטיס תמורת חצי מסכום הזכייה, כי גם אם מאמינים בברכה של הרבי, האם ניתן לראות את הברכה כמציאות?! ובוודאי שכך הוא בכרטיס הגרלה ללא ברכה של הרבי.
מצד עם ישראל במדבר, ארץ ישראל איננה שונה מכרטיס הגרלה (ואולי אפילו ללא ברכת הרבי). אמנם "הארץ המובטחת", אבל בגדר הבטחה רחוקה, ובמקרה הטוב בגדר ציפייה שהדבר אכן יתרחש. על כרטיס הגרלה לא מתווכחים ולא יוצאים למאבקים!
מכאן ידעו חז"ל שהמניע של בנות צלפחד הוא אמונה וביטחון בה'. באווירה הסובבת את עם ישראל במדבר, מי שיוצא לוויכוח על ארץ ישראל, מוכיח שיש בו אמונה בלתי מסויגת בה'. עצם הוויכוח על הארץ, מראה את גודל אמונתן.
אין זו בקשה רכושנית, כי על "הבטחות" לא יוצאים למאבק. המוקד הוא דאגה להמשך אביהן; ביטחון באמונה של הכניסה לארץ, ומאבק עליה בפרהסיה, בכדי להפנים את אמונתן בקרב העם.
בנות צלפחד ראו בהבטחת ה' = מציאות ברורה! ולימדו זאת קבל עם ועדה.
בהרבה דברים אנו מאמינים, אך לא תמיד האמונה מושרשת בנו. ננסה ללמוד מבנות צלפחד, ולהשריש בנו את האמונה הבלתי מסויגת בה'; באמיתות דינו; בזכותנו על הארץ ובביאת משיח צדקנו. ובע"ה, אמונה אמתית זו, תהווה נדבך נוסף, בבניין לקראת הגאולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
