ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אברהם בן מכלוף
וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד... וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר... וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ: לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ:
חז"ל הדגישו בכמה מקומות את מסירותן של בנות צלפחד לארץ ישראל, בניגוד לשאר האנשים באותו דור. וכך אומרים חז"ל בספרי (קל"ג):
"תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו", ר' נתן אומר: יפה כח נשים מכח אנשים. אנשים אומרים: "נתנה ראש ונשובה מצרימה" (במדבר יד, ד). ונשים אומרות: "תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו".
אולם לכאורה יש לשאול, מנין להם לחז"ל שהתביעה לא"י נובעת משיקולים אידיאליים, אולי אין כאן אלא בקשה חומרית ותאוות ממון?
מקרה דומה של בקשה הבאה אל משה, הוא בקשת בני גד ובני ראובן (במדבר לב). שם פונים בני גד ובני ראובן בניסוח עדין מאוד:
וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן
לעומת זאת, בנות צלפחד באות בתביעה ישירה, בלי כל גינוני כבוד - "תנה לנו אחוזה".
טענת בנות צלפחד מתקבלת בצורה יפה ע"י משה, ואילו בני גד ובני ראובן, נענים בנזיפה. מדוע?
ההסבר הפשוט הוא, שבני גד ובני ראובן רוצים חלק בחו"ל, ואילו בנות צלפחד רוצות חלק בארץ. אולם, מנאומו של משה לבני גד ובני ראובן, ניכר שישנה בעיה נוספת. משה מרגיש שבני גד ובני ראובן חוששים מן הכניסה לארץ; חוששים מן המלחמה ומעדיפים את הוודאי (עבר הירדן) על הספק.
בני גד ובני ראובן רוצים את עבר הירדן המזרחי בגלל שכבר נכבש. משה חש שהם אינם רוצים את ארץ ישראל כי הם אינם בטוחים בכך שהארץ תינתן להם "למה תניאון את לב בני ישראל מעבור אל הארץ... כה עשו אבותיכם בשלחי אותם מקדש ברנע לראות את הארץ" (לב, ז-ח).
לכן, משה נוזף בהם, כי הוא מרגיש שעיקר מגמתם – ביסוס כלכלי.
בנות צלפחד, מתווכחות על הארץ המובטחת! לא על הארץ שכבר נכבשה. מצד עם ישראל, נראה הדבר כוויכוח על דבר שלא בא לעולם. מצד בנות צלפחד זהו ויכוח על דבר מעשי, מציאותי ומוחשי.
ננסה להסביר זאת במשל: פעם אחת היה חסיד אחד, שהיה עני מרוד, וחשב שאולי יצליח דרכו בקניית כרטיס הגרלה. קנה כרטיס הגרלה והלך אל הרבי לבקש ברכה. הרבי בירך ואמר לו שהכרטיס יזכה. בשמוע החסידים את הסיפור, ניגש אליו חסיד אחר ואמר לו "אני אשלם לך חצי מסכום הזכייה, ותן לי את הכרטיס". החסיד נתן את הכרטיס. והכרטיס כמובן זכה!
רוב האנשים היו נותנים את הכרטיס תמורת חצי מסכום הזכייה, כי גם אם מאמינים בברכה של הרבי, האם ניתן לראות את הברכה כמציאות?! ובוודאי שכך הוא בכרטיס הגרלה ללא ברכה של הרבי.
מצד עם ישראל במדבר, ארץ ישראל איננה שונה מכרטיס הגרלה (ואולי אפילו ללא ברכת הרבי). אמנם "הארץ המובטחת", אבל בגדר הבטחה רחוקה, ובמקרה הטוב בגדר ציפייה שהדבר אכן יתרחש. על כרטיס הגרלה לא מתווכחים ולא יוצאים למאבקים!
מכאן ידעו חז"ל שהמניע של בנות צלפחד הוא אמונה וביטחון בה'. באווירה הסובבת את עם ישראל במדבר, מי שיוצא לוויכוח על ארץ ישראל, מוכיח שיש בו אמונה בלתי מסויגת בה'. עצם הוויכוח על הארץ, מראה את גודל אמונתן.
אין זו בקשה רכושנית, כי על "הבטחות" לא יוצאים למאבק. המוקד הוא דאגה להמשך אביהן; ביטחון באמונה של הכניסה לארץ, ומאבק עליה בפרהסיה, בכדי להפנים את אמונתן בקרב העם.
בנות צלפחד ראו בהבטחת ה' = מציאות ברורה! ולימדו זאת קבל עם ועדה.
בהרבה דברים אנו מאמינים, אך לא תמיד האמונה מושרשת בנו. ננסה ללמוד מבנות צלפחד, ולהשריש בנו את האמונה הבלתי מסויגת בה'; באמיתות דינו; בזכותנו על הארץ ובביאת משיח צדקנו. ובע"ה, אמונה אמתית זו, תהווה נדבך נוסף, בבניין לקראת הגאולה.
כלי יקר על הפרשה ציווי נתינת נחלת צלפחד לבנותיו וסמיכת פרשת עליית משה להר נבו
כלי יקר פרשת פנחס חלק ב'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
