^ 1.ברכות ו ע"ב.
^ 2.רבנו יונה ברכות ג ע"ב.
^ 3.סוכה מב ע"א.
^ 4.רמב"ם הלכות תפילה ח, ב.
^ 5.ערוך השולחן אורח חיים סימן צ, טז.
^ 6.משנה ברורה סימן צ, סק"מ.
^ 7. הרב יעקב חיים סופר (בעל "כף החיים") (בגדד-ירושלים), התרכ"ז-התרצ"ט - מגדולי פוסקי ההלכה, מחבר סדרת ספרי "כף החיים". למד תורה וכתיבת סת"ם אצל אביו. נתחנך בישיבת "מדרש בית זלכה" תחת השפעת ראש הישיבה הרב עבדאללה סומך, ולמד בין היתר אצל רבי אלישע דנגור חכם באשי וראב"ד בגדד. כמו כן הושפע בלימוד תורה וקבלה מרבי יוסף חיים, בעל ה"בן איש חי", ואף הוסמך על-ידו למו"צ. לפרנסתו התעסק כסופר סת"ם, ומכאן שם משפחתו "סופר". בשנת התרס"ד עלה לארץ ישראל יחד עם חבריו הרבנים יחזקאל עזרא רחמים וצדקה חוצין, גר בירושלים בשכונת בית ישראל ולמד בישיבת המקובלים "בית אל". הקים יחד עם רבנים יוצאי בגדד את בית הכנסת "שושנים לדוד" בשכונת בית ישראל, בו היה דורש בשבתות וימים טובים, ובעליה קטנה מעל בית הכנסת למד וחיבר את ספריו. מאוחר יותר הצטרף ללומדי הקבלה בישיבת "רחובות הנהר", שם היה תלמיד חבר לרב חיים שאול הכהן דוויק (השד"ה). במשך קרוב לארבעים שנה, החל מהיותו כבן שלושים עד פטירתו, עסק בכתיבת והדפסת חיבורו המפורסם "כף החיים" על השולחן ערוך (שמונה כרכים על חלק אורח חיים וכרך אחד על יורה דעה. לאחר פטירתו, הספיק בנו רבי משה סופר להכין כרך נוסף על יורה דעה מתוך כתב-ידו, אך כתיבת כרך זה נקטעה עם פטירת הבן והושלמה על ידי הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף. חיבר ספרים רבים, בהם: "כף החיים" (י' חלקים) - פסקי הלכות על כל שולחן ערוך אורח חיים, ושולחן ערוך יורה דעה עד סוף סימן קיט, "קול יעקב" - על הלכות סת"ם, "חיים עד העולם" - דרשות וביאורים לסיומי מסכתות הש"ס, "יגל יעקב" - דרשות על סדר פרשת השבוע, "ישמח ישראל" (ב' חלקים) - דרשות על סדר פרשת השבוע, "חוקי חיים" - דרשות בציבור באירועים שונים.
^ 8.כף החיים הלכות תפילה סימן צ, אות פו.
^ 9.ירושלמי ברכות פ"ה ה"א.
^ 10. הרב יששכר תמר (פולין-ירושלים), התרנ"ו-התשמ"ב - למד בישיבות בפולין ובגליציה, וכשפרצה מלחמת העולם הראשונה עבר לגרמניה ואנגליה ושימש שם רב בכמה קהילות. בשנת התרצ"ג עלה ארצה, ושימש כרב בתל אביב. מילדותו חיבב את התלמוד הירושלמי, ובמשך השנים כתב עליו הערות ופירושים רבים, שהצטברו לפירוש מקיף בשם 'עלי תמר'. למעשה אין מדובר על פירוש רציף, אלא על לקט נרחב מאוד של הערות מכל הסוגים - למדניות, הלכתיות, היסטוריות, לשוניות וגם מחקריות, כסדר הדפים, על כל מסכתות הירושלמי. הכרך הראשון של "עלי תמר" יצא לאור בחייו בשנת התשל"ט, ושישה כרכים נוספים יצאו לאור אחרי פטירתו.
^ 11. רבי יחזקאל סג"ל לנדא (בעל ה"נודע ביהודה") (פולין, אוקראינה-פראג שבצ'כיה), התע"ד-התקנ"ג - רבי יחזקאל לנדא (אפטא שבפולין-פראג), התע"ד-התקנ"ג - רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה בדורו ובדורות האחרונים בכלל. נודע בכינויו ה"נודע ביהודה" וה"צל"ח" על שם ספריו. בן למשפחת לנדו המיוחסת לרש"י. בילדותו למד עם אביו, וכבר בתקופה זו פלפל בתורה עם רבה של אפטא, רבי משה יעקב. עד גיל אחת עשרה למד אצל רבי יצחק אייזיק סג"ל מלודמיר, ובגיל בר מצוה נסע ללמוד בקלויז בברודי. בהיותו בן עשרים התמנה כאב"ד באחד מארבעת בתי הדין שפעלו בעיר ברודי ולאחר כעשר שנים התמנה כרב ואב"ד של יאמפול, יסד שם ישיבה שמשכה תלמידים רבים והחל להתפרסם כפוסק הלכה. בשנת התקט"ו קיבל את הרבנות בקהילת פראג, וכיהן בתפקיד זה עד מותו. בשנת התקל"ב (פרצה שרפה ששרפה את ביתו יחד עם כתביו. לאחר מכן החל לפרסם את חידושיו בשם "ציון לנפש חיה" (צל"ח), על שם אמו מרת חיה, וכן פסקים בהלכה בשם "נודע ביהודה", על שם אביו, רבי יהודה. ספרים נוספים שחיבר הם: "מראה יחזקאל" - הגהות על הש"ס, "דגול מרבבה" - הגהות על השולחן ערוך, "אהבת ציון" - דרשות בהלכה, ,דורש לציון" - דרשות בהלכה, "דרושי הצל"ח" - דרשות באגדה.
^ 12.צל"ח ברכות ו ע"ב.
^ 13.כללי המצוות ערך רץ.
^ 14. רבי יוסף ג'יקטיליה (ספרד), ה"ח-הס"ה - מגדולי המקובלים בספרד. תלמידו של רבי אברהם אבולעפיה, שאמר עליו בספרו "אוצר עדן הגנוז": "והוא בלא ספק הצליח הצלחה מופלאה במה שלמד לפני, והוסיף מכוחו ומדעתו וה' היה עמו". בהיותו כבן עשרים וארבע חיבר את ספרו "גנת אגוז" העוסק בגימטריות וצירופי שמות קבליים. ספרו "שערי אורה" נחשב אצל המקובלים לאחד מספרי היסוד בחכמת הנסתר, ומפורסם שהאר"י אמר על ספר זה כי הוא המפתח לכל תורת הסוד. רבי חיים מוולוז'ין, תלמידו הגדול של הגר"א, התבטא פעם ואמר, שעל מנת לצאת ידי חובת תורת הקבלה, יש ללמוד את ספר הזוהר ואת ספר שערי אורה. ספרו "שערי אורה" מבאר את השמות האלקיים דרך הספירות. חיבר ספרים נוספים, ובהם: "צפנת פענח" על הגדה של פסח, "גנת אגוז", "ספר שערי צדק", "ספר הניקוד", "ספר החשמל", "סוד הנחש", "כללי המצוות - ביאור כללי המצוות ומעלתם בהלכה ובאגדה, "ספר המשלים" - דברי מוסר.
^ 15. רבי חיים יוסף דוד אזולאי (מרן החיד"א) (ירושלים-ליוורנו, איטליה), התפ"ז-התקס"ו - מגדולי הפוסקים, רב ומקובל. למד בישיבתו של רבי חיים בן עטר והיה תלמידם של חכמי ירושלים, בהם הדיין רבי יונה נבון והמקובל רבי דוד חזן. מצעירותו ניחן ביכולת דרשנית, בכישרון כתיבה ובנמרצות רבה. בגיל שבע עשרה החל בכתיבת ספרו הראשון. בזכות אישיותו המיוחדת התמנה על ידי קהילת חברון כשליח (שד"ר) לקהילות היהודים בערי מערב אירופה כדי לאסוף תרומות עבור יהודי חברון. לצד אישיותו המיוחדת, היה חיד"א בעל הופעה חיצונית מרשימה, ומבין כל השליחים, בני דורו, שיצאו מארץ ישראל לתפוצות, היה החיד"א השליח המפורסם ביותר, שהגדיל והאדיר את שמה של ארץ ישראל ונלחם מלחמת כבודה. כתב עשרות ספרים במגוון תחומים: תלמוד, הלכה, פרשנות - ובכלל זה פרשנות מקרא, קבלה, עיונים בתפילה, ביבליוגרפיה ותיעוד של כתבי יד ועוד.
^ 16.מורה באצבע סימן ג, סד.