בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • פר׊×Ē ×Š×‘×•×ĸ ו×Ē× "ך
  • חומש במדבר
  • מטו×Ē
קטגוריה משני×Ē
  • פר׊×Ē ×Š×‘×•×ĸ ו×Ē× "ך
  • חומש במדבר
  • מס×ĸי
undefined
9 דק' קריאה
לח×Ĩ להקדש×Ē ×Š×™×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש ל×ĸילוי נ׊מ×Ē

הרב מרדכי אליהו ז×Ļוק"ל

הגבול הדק של הקדושה
הגדר הטובה
"וַיְדַבÖŧÖĩר ה' אÖļל מ׊ׁÖļה לÖŧÖĩאמר֚: ×Ļַו אÖļ×Ē ×‘ÖŧÖ°× Öĩי יִשְׂרָאÖĩל וְאָמַרְ×ĒÖŧÖ¸ א֞לÖĩהÖļם כÖŧִי א֡×ĒÖŧÖļם בÖŧָאִים אÖļל הָאָרÖļ×Ĩ כÖŧÖ°× Ö¸×ĸ֎ן זֹא×Ē ×”Ö¸×Ö¸×¨Öļ×Ĩ אֲ׊ׁÖļר ×ĒÖŧִפÖŧֹל לָכÖļם בÖŧְנַחֲלָה אÖļרÖļ×Ĩ כÖŧÖ°× Öˇ×ĸ֎ן לִגְבÖģלֹ×ĒÖļיהָ". לגבולו×Ē ×Š×œ כל אר×Ĩ יש מ׊מ×ĸו×Ē ×¨×‘×”, שכן זא×Ē ×”"גדר" ׊×Ēוחמ×Ē ××Ē ×”×ž×ž×œ×›×”. ×ĸד כאן שלטונו של פלוני, ומכאן של אלמוני. ×ĸד כאן חי ×ĸם אחד, ומכאן ×ĸם אחר. ×ĸד כאן נוהגים החוקים של מדינה זא×Ē ×•×œ×” משלמים א×Ē ×”×ž×Ą, ומכאן נוהגים חוקי מדינה אחר×Ē ×•×”×™× זא×Ē ×Š×’×•×‘×” א×Ē ×”×ž×Ą×™×.
כל זה הוא ×ĸניין פוליטי ממלכ×Ēי. ר׊"י הקדוש מסביר לנו, שבאר×Ĩ ישראל זה הרבה יו×Ēר מזה. מבחו×Ĩ היא נראי×Ē ××ž× × כמו כל אר×Ĩ אחר×Ē, אבל היא טומנ×Ē ×‘×—×•×‘×” קדושה גדולה. הפירו×Ē ×Š×Ļומחים מ×Ļד אחד של הגבול הם קדושים, אלה ׊×Ļומחים מ×Ļדו האחר הם לא קדושים כמו×Ēם.
מפירו×Ē ×”××¨×Ĩ אסור לאכול מבלי להפריש מ×ĸ׊ר ו×Ēרומה, שהוא החלק הקדוש לה', לכהן. פירו×Ē ×—×•"ל ׊נמ×Ļאים במרחק מטרים בודדים מ×ĸ×Ļי פירו×Ē ×”××¨×Ĩ – ×ĸ×Ļים מאו×Ēו זן ופירו×Ēיהם ט×ĸימים את הם, הם אינם קדושים כמו×Ēם. אין בהם קדושה כמו לאלה ׊×Ļומחים באר×Ĩ ישראל. לכן הגבול הוא חשוב הרבה יו×Ēר מגבול רגיל. זהו גבול הקדושה.

מ×Ļוו×Ē ×”×Ēלויו×Ē ×‘×§×“×•×Š×Ē ×”××¨×Ĩ
קדושה זו מ×Ēבטא×Ē ×’× בביכורים וגם בחלה, בשבי×ĸי×Ē ×•×‘×›×œ המ×Ļוו×Ē ×”× ×•×”×’×•×Ē ×‘××¨×Ĩ. בדומה לכך, מי שמקיים מ×Ļוו×Ē ×Ēפילין באר×Ĩ ישראל – אינו דומה למי שמקיים או×Ēה בחו"ל. אינה דומה ×Ēורה של אר×Ĩ ישראל הנלמד×Ē ×ž×Ļד אחד של הגבול למי שלומד א×Ē ××•×Ēה ×Ēורה מ×Ļדו האחר של הגבול. ×ĸל דרך שאמרה המשנה (כלים א, ח): "לפנים מן החומה מקודש מהם", ×ĸל כך אומר הבן איש חי כי זה מ×Ēייחס לגבולו×Ē ×”×§×“×•×Š×” (×ĸיין ×ĸוד ×™×•×Ą×Ŗ חי הלכו×Ē, י×Ēרו). לכן ה×Ēורה מאריכה בפסוקים רבים להסביר לנו מהם הגבולו×Ē ×‘×ž×“×•×™×§. "לפי שהרבה מ×Ļו×Ē × ×•×”×’×•×Ē ×‘××¨×Ĩ ואין נוהגו×Ē ×‘×—×•×Ļה לאר×Ĩ, הו×Ļרך לכ×Ēוב מ×Ļרני גבולי רוחו×Ēיה סביב. לומר לך מן הגבולים הללו ולפנים המ×Ļו×Ē × ×•×”×’×•×Ē" (ר׊"י ׊ם).

×Ēכונ×Ē ×”××—×“×•×Ē ×Š×œ אר×Ĩ ישראל
ניסיון של אלפיים שנו×Ē ×’×œ×•×Ē ×ž×œ×ž×“ שלאר×Ĩ הזא×Ē ×™×Š ×ĸוד הרבה ×Ēכונו×Ē ×ž×™×•×—×“×•×Ē ××—×¨×•×Ē × ×Ą×Ēרו×Ē. ×Ēכונו×Ē ×ž×™×•×—×“×•×Ē ×Š×ž×Ēאימו×Ē ×‘×ž×™×•×—×“ ל×ĸם ישראל. ×ĸליה נאמר "ומי כ×ĸמך ישראל גוי אחד – באר×Ĩ". ואומר הזוהר כי רק כאן אנו "גוי אחד". קרוב מאוד למדרגה שהיינו בה במ×ĸמד הר סיני "כאיש אחד בלב אחד".
ואם ישאל אדם: איך הגבול החומרי משפי×ĸ ×ĸל ה×Ēורה והמ×Ļוו×Ē ×”×¨×•×—× ×™×•×Ē? איך הוא משפי×ĸ ×ĸל אחדו×Ē ×”××•×ž×”? × ×ĸנה לו, שהקדוש-ברוך-הוא ברא א×Ē ×”××¨×Ĩ הזא×Ē ×‘×ž×™×•×—×“ ב×ĸבור קיום המ×Ļוו×Ē ×”×Ēלויו×Ē ×‘×”. ברא או×Ēה במיוחד ב×ĸבור ×ĸם ישראל. במיוחד ב×ĸבור הקדושה והנבואה. החומר שלה בנוי במיוחד לשא×Ē ×ĸל גביו קדושה ×ĸליונה. האדמה הזא×Ē ×ž×Ą×•×’×œ×Ē ×™×•×Ēר מכל מקום אחר להביא א×Ē ×”××“× לנבואה ולקדושה ולרוחניו×Ē ×’×“×•×œ×”!
מכאן נוכל את להבין למה רבי אבא היה מנ׊ק "כיפי ד×ĸכו" – שהוא גבולה ה×Ļפוני של אר×Ĩ ישראל. הוא לא היה יכול להיפרד מהקדושה של האדמה הזא×Ē. "כÖŧִי רָ×ĻוÖŧ ×ĸֲבָדÖļיךָ אÖļ×Ē ×Ö˛×‘Ö¸× Öļיהָ וְאÖļ×Ē ×ĸֲפָרָהÖŧ יְחנֹÖĩנוÖŧ". ויהי ר×Ļון שיקוים בנו מה ׊נאמר ׊ם "א֡×ĒÖŧָה ×ĒָקוÖŧם ×ĒÖŧְרַחÖĩם ×ĻִיÖŧוֹן כÖŧִי ×ĸÖĩ×Ē ×œÖ°×—ÖļנְנָהÖŧ כÖŧִי בָא מוֹ×ĸÖĩד".

א×Ē×ĸרו×Ēא דל×Ē×Ēא
במדרש שיר השירים ×ĸל הפסוק "נגילה ונשמחה בך" יש מ×ĸשה נפלא באישה אח×Ē ×•×‘×ĸלה, שבאו לפני הרשב"י לה×Ēגרש, אמר להם: כלום לא ה×Ēח×Ē× ×Ēם בס×ĸודה ומשקה? לכו אכלו וש×Ēו ולאחר ×Ēבואו לה×Ēגרש. ×ĸשו ץ×ĸודה, ובטוב לב הב×ĸל אמר לאישה: "בִ×Ēי ראי כל חפ×Ĩ טוב שיש לי בבי×Ē ×•×˜×œ×™ או×Ēו ולכי לבי×Ē ××‘×™×š". השק×Ēה או×Ēו יין, וכאשר נרדם ביקשה שה×ĸבדים יטלוהו לבי×Ē ××‘×™×”. כשה×Ē×ĸורר ראה שהוא אינו בבי×Ēו. שאל מדו×ĸ, אמרה לו האישה: וכי לא אמר×Ē ×œ×™ ליטול חפ×Ĩ טוב? אין חפ×Ĩ טוב לי ב×ĸולם יו×Ēר ממך. הלכו להם א×Ļל רבי ׊מ×ĸון בן יוחאי ו×ĸמדו וה×Ēפלל ×ĸליהם ונפקדו. ללמדך, מה הקב"ה פוקד ×ĸקרו×Ē, את ×Ļדיקים פוקדים ×ĸקרו×Ē.
מקשה גאון ×ĸוזנו ו×Ēפאר×Ēנו הבן איש חי ×ĸ"ה, מדו×ĸ רשב"י לא ה×Ēפלל ×ĸליהם ב×Ēחילה? למה רק אחרי הס×ĸודה שהאישה לקחה א×Ē ×‘×ĸלה לבי×Ē ×”×•×¨×™×” ה×Ēפלל ×ĸליהם רשב"י ונפקדו?
×ĸנה רבי ×™×•×Ą×Ŗ חיים זי×ĸ"א כי כדי שה×Ēפילה של רשב"י ×Ē×Ēקבל הם ×Ļריכים ל×ĸבור שינוי. כשהם ביקשו לה×Ēגרש – אי-אפ׊ר להביא להם ישו×ĸה. אבל כשה×Ēגלה שהם באהבה זה ×ĸם זה – יכול רשב"י לה×Ēפלל ×ĸליהם ולהביא להם ישו×ĸה.
זה כוחה של "א×Ē×ĸרו×Ēא דל×Ē×Ēא", מגלים א×Ē ×”×¨×Ļון הפנימי והוא מ×ĸורר ה×Ē×ĸוררו×Ē ×œ×ž×ĸלה והברכה וה×Ēפילה ×Ē×ĸזור להם.
המדרש ×ž×•×Ą×™×Ŗ, לא רק או×Ēה ×ĸקרה נפקדה בזכו×Ē ×”×¨×Š×‘"י, אלא הגאולה ×ĸ×Ļמה בזכו×Ē ×”×¨×Š×‘"י. וכך אמר המדרש: "והלא דברים קל וחומר, ומה בשר ודם ×ĸל ׊אמר לבשר ודם שכמו×Ēו 'אין לו חפ×Ĩ ב×ĸ×Ļם טוב ממך' – נפקדו. ישראל המחכים לישו×ĸ×Ē ×”×§×‘"ה בכל יום ואומרים 'אין לנו חפ×Ĩ טוב ב×ĸולם אלא א×Ēה' – את אח×Ē ×›×ž×” וכמה, הוי נגילה ונשמחה בך" (שיהש"ר א').

חפ×Ĩ במשיח
מסופר ×ĸל מרן החפ×Ĩ חיים זי×ĸ"א, שהיה לו ×Ēיק ×ĸם בגדים מיוחדים שהכין או×Ēם ללובשם מיד ×ĸם בואו של המשיח מבלי לה×Ē×ĸכב. פ×ĸם אח×Ē × ×Ą×ĸ ברכב×Ē, וב×Ēאו היה גוי, וראה או×Ēו גוי שהרב אוחז בידיו א×Ē ××•×Ēו ה×Ēיק, ושומר ×ĸליו מכל מ׊מר בחיבה מיוחד×Ē. היה בטוח או×Ēו הגוי שיש באו×Ēו ה×Ēיק או×Ļרו×Ē ×™×§×¨×™×, וכי מה מבין גוי כשרואה ׊מר×ĸיפים חיבה י×Ēירה ×ĸל ×Ēיק.
חיכה או×Ēו גוי להזדמנו×Ē ×Š×‘×” יוכל לגנוב מהרב א×Ē ×Ēיקו ולה×Ē×ĸ׊ר ×ĸל חשבונו. ב×ĸודו מ×Ēכנן א×Ē ×Ļ×ĸדיו, והנה הרב נאל×Ĩ ל×Ļא×Ē ×œ× ×•×—×™×•×Ē, והשאיר א×Ē ×”×Ēיק במקומו, שכן לא י×ĸלה ×ĸל הד×ĸ×Ē ×Š×™×™×§×— א×Ē ×”×‘×’×“×™× שהכין לכבודו של המשיח ×ĸמו לנוחיו×Ē!
לגוי היי×Ēה זה מ×Ļיאה שאין להפסידה. הוא לקח א×Ē ×”×Ēיק בשמחה ובששון, והלך לקרון אחר במקום שבו יוכל לפ×Ēוח א×Ē ×”×Ēיק בלי הפר×ĸה. כשפ×Ēח או×Ēו נדהם לראו×Ē ×Š×™×Š ׊ם רק בגדים נקיים וחדשים אבל פשוטים. בינ×Ēיים י×Ļא החפ×Ĩ חיים מהנוחיו×Ē ×•×’×™×œ×” ׊נ×ĸלמה ממנו מזווד×Ēו הכול כך יקרה לו. ה×Ļט×ĸר ×Ļ×ĸר רב, וה×Ēחיל לפרסם שכל מי שימ×Ļא לו א×Ē ×”××‘×“×” ויחזירנה לו, ישלם לו ב×ĸין יפה.
או×Ēו גוי כששמ×ĸ כך, ×ĸשה חשבון שממילא לא י×Ļא לו שום רווח מבגדים אלה, ניגש ליהודי אחד שישב ברכב×Ē, ואמר לו ׊׊מ×ĸ שאבדה מזוודה קטנה ליהודי זקן והוא ממורמר ×ĸל כך, והנה הוא מ×Ļא או×Ēה, רק שי×Ēחלק ×ĸמו ב"פרץ". כשראה החפ×Ĩ חיים א×Ē ×”×ž×–×•×•×“×” אמר לו שהוא ×Ļריך לברך "הטוב והמיטיב", כי זה טוב לו שקיבל א×Ē ×‘×’×“×™×• בחזרה, ומיטיב למחזיר שהוא מקבל פרץ ×ĸל כך.
כך היה מ×Ļפה החפ×Ĩ חייים לגאולה. וכשמ×Ļפים לגאולה זוכים לבניינה. כמו שכ×Ēוב (×Ēהילים פרק קב יד) "א֡×ĒÖŧָה ×ĒָקוÖŧם ×ĒÖŧְרַחÖĩם ×ĻִיÖŧוֹן כÖŧִי ×ĸÖĩ×Ē ×œÖ°×—ÖļנְנָהÖŧ כÖŧִי בָא מוֹ×ĸÖĩד".

מרא׊ חודש אב – ץפר הלכו×Ē ×—×’×™× (הרב ז×Ļוקל היה נוהג לומר – הלכה וב×ĸזר×Ē ×” לא למ×ĸשה)
כה. "בר ישראל דאי×Ē ×œ×™×” דינא בהדי נכרי, לש×Ēמיט מיניה באב דרי×ĸ מזליה" \×Ē×ĸני×Ē ×›×˜ ב\. ויש×Ēמט ממנו מרא׊ חודש ×ĸד י' באב, ויש אומרים ×ĸד ט"ו באב \×ĸיין בא"ח דברים א\.
כו. בנין - משנכנס אב, ממ×ĸטין בשמחה. אין בונין בנייה של שמחה או ל×Ļורך מו×Ēרו×Ē. אומנם משפחה שגרה ב×Ļפיפו×Ē ×ž×•×Ēר להם לבנו×Ē ×ĸל מנ×Ē ×œ×”×¨×—×™×‘ א×Ē ×‘×™×Ēם. \שו"×ĸ ×Ēקנא ץ×ĸ' ב. כה"ח ׊ם ץ"×§ כד. ×ĸיין בא"ח דברים ג\.
כז. בכל מקרה אם ה×Ēחיל בבניה קודם ר"ח - אין ×Ļריך להפסיק.
כח. אין לסייד או ל×Ļבו×ĸ א×Ē ×”×‘×™×Ē ×”×—×œ מרא׊ חודש אב. אך אם יש הכרח בדבר, כגון ׊×Ļריך להכנס לדירה מיד אחרי ×Ē׊×ĸה באב - יכול לסייד גם אחרי רא׊ חודש. \מ"ב ׊ם ץ"×§ יב\.
כט. מי שח×Ēם הסכם ×ĸם קבלן גוי לבנו×Ē ×œ×Ą×™×™×“ ול×Ļבו×ĸ א×Ē ×‘×™×Ēו, וזו מהמלאכו×Ē ×”××Ą×•×¨×•×Ē ××—×¨×™ רא׊ חודש אב כמפורט ל×ĸיל. יבקש מהגוי לדחו×Ē ××Ē ×”×ĸבודה ×ĸד אחר ט' באב. אם יכול לפ×Ļו×Ēו בדבר מו×ĸט כדי שימ×Ēין ×ĸד אחר ×Ē׊×ĸה באב - נכון הדבר. ואם לאו - מו×Ēר. \×ĸיין מ"ב
ל. קבלנים הבונים ל×Ļיבור מו×Ēרים לבנו×Ē, שיש בזה משום מ×Ļו×Ē ×™×Š×•×‘ א"י וכן הפסד פרנץ×Ē ×ĸובדים רבים, והוא הדין לדבר האבד.
לב. קנייה ומכירה - משנכנס אב, ממ×ĸטין במשא ומ×Ēן, יש מחמירין בכל מ׊א ומ×Ēן ויש שאוסרים לקנו×Ē ×¨×§ בגדים של שמחה. כגון ל×Ļורך ח×Ēן וכלה וכד' - וכן נוהגים.
לג. ץ×Ēם מ׊א ומ×Ēן שאינו מוכרח - ראוי שלא י×ĸשנו. וכשיש חשש להפסד כספי אם ידחו א×Ē ×”×§× ×™×™×” ×ĸד אחרי ×Ē׊×ĸה באב - מו×Ēר לקנו×Ē ×’× ל×Ļורך ח×Ēן וכלה בימים אלו. \×ĸיין שו"×ĸ ׊ם ץ×ĸ' ב, ז. ×Ēקנד ץ×ĸ' כב. כה"ח ×Ēקנא ץ"×§ כא. בא"ח דברים ב\.
לד. כל בגד שיש לברך ×ĸליו "שהחיינו" אסור לקנו×Ēו מר"ח גם אם מ×Ēכוין ללובשו לאחר ×Ē׊×ĸה באב, אומנם גופיה גרבים וכדו' שאין מברכים ×ĸליהם "שהחיינו" טוב לקנו×Ēם לפני ר"ח. ואם מוכרח - יכול מן הדין לקנו×Ēם גם אחר ר"ח ולא יחדשם.
לה. × ×ĸליים של ×Ē׊×ĸה באב מו×Ēר ללובשן לראשונה ב×Ē׊×ĸה באב. אמנם טוב ללובשן ב×Ēחילה ביום הכיפורים. \שו"×ĸ ×Ēקנא ץ×ĸ' ז. כה"ח
לו. בשר ויין - מנהג בכל ישראל לא לאכול בשר ולא לש×Ēו×Ē ×™×™×Ÿ ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™× ׊מרא׊ חודש ×ĸד אחרי ×Ē׊×ĸה באב. אמנם בר"ח ×ĸ×Ļמו מו×Ēרים בבשר ויין, וממו×Ļאי רא׊ חודש - אסור. \×ĸיין כה"ח ׊ם ץ"×§ קכה, קכו\. ואשכנזים נוהגים איסור גם בראש חודש. \מ"ב ׊ם ץ"×§ נח\ ואסורים ×ĸד י' באב. ואסור אפילו ב×Ēבשיל ׊נ×Ēבשל בו בשר או שיש בו שומן. ואפילו בשר ×ĸות אסור.
לז. אבק×Ē ×ž×¨×§ בשר פרווה - מו×Ēר×Ē ××Ŗ ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×, כי אינה בשר ממ׊ והוא הדין למאכלים ×Ļמחוניים דמויי בשר, במקום שמפורסם שישנם מאכלים כאלו, שאינם בשר באמ×Ē. \אחרונים\.
לח. חולה, יולד×Ē ××• מי ׊×Ļריך לאכול בשר ל×Ļורך רפואה - יאכלו בשר ×ĸות. ויש×Ēדלו להפסיק בכך מז' אב כי או×Ēו היום חמור שבו ביום נכנסו הגויים להיכל. ומי ׊×Ļריך לכך - מו×Ēר גם בו ביום. \×ĸיין כה"ח ׊ם ץ"×§ קמו, קמז, קמח\.
לט. בס×ĸוד×Ē ×ž×Ļווה - מו×Ēר לכל הקרובים לשמחה לאכול בשר ויין. והקרובים הם אבו×Ēיו ואחיו ובניו ו×ĸוד ×ĸשרה חברים שרגילים לבוא לשמחו×Ēיו. וכל זא×Ē ×ž×•×Ēר אפילו ב×ĸרב ×Ē׊×ĸה באב קודם ח×Ļו×Ē ×”×™×•×. אבל לא אחר כך. \×ĸיין כה"ח ׊ם ץ"×§ קסג, קסד ומשנ"ב ×ĸה ×ĸו\.
מ. מהי ץ×ĸוד×Ē ×ž×Ļווה? מילה ופדיון הבן אפילו שלא בזמנם, וכן בס×ĸוד×Ē ×‘×¨ מ×Ļווה שהנ×ĸר דורש בדברי ×Ēורה וזהו זמנה. וסיום מסכ×Ē. ויש נוהגים לא לאכול בשר גם באירו×ĸים אלו. \×ĸיין בא"ח דברים טו\. והס×ĸודה שנוהגין ל×ĸשו×Ē ×‘×œ×™×œ×” שלפני המילה, אינה נקרא×Ē ×Ą×ĸוד×Ē ×ž×Ļווה ל×ĸנין זה.
מא. לד×ĸ×Ē ×”×¨×ž"א מו×Ēר לאכול בשר בסיום מסכ×Ē ×•××¤×™×œ×• אם אין דרכו בכך, ובלבד שיזמין ×ĸשרה אנשים בלבד. ולד×ĸ×Ē ×”×™×ĸב"×Ĩ יכול להזמין יו×Ēר ובלבד שקשורים ללימוד בדרך זו או אחר×Ē.
מב. לא טוב לשהו×Ē ×Ą×™×•× מסכ×Ē ×œ×ĸשו×Ēו באב. אך מהדין מו×Ēר לכוין שיסיים המסכ×Ē ×‘×™×ž×™× אלו. \ו×ĸיין מ׊נ"ב ל×ĸיל\.
מג. הנוהגים לט×ĸום מה×Ēבשילים ב×ĸרב שב×Ē ×ž×Š×•× "טו×ĸמיה חיים זכו" מו×Ēרים גם ב×ĸרב שב×Ē ×Š×§×•×“× ×Ē׊×ĸה באב.
מד. הבן איש חי \דברים טו\ מביא מנהג לא לאכול בשר אפילו בס×ĸוד×Ē ×‘×¨×™×Ē ×ž×™×œ×” וכד' כיון שקשה ל×Ļמ×Ļם במוזמנים, ואפשר בדגים וכד'.
מה. בשר הנשאר משב×Ē ××• ר"ח מו×Ēר לאוכלו רק בס×ĸודה רבי×ĸי×Ē. \×ĸיין שו"×ĸ ×Ēקנא ץ×ĸ' י. שדי חמד ו, מ×ĸרכ×Ē ×‘×™×Ÿ המ×Ļרים או×Ē ×’\. ואשכנזים נוהגים בזה איסור. \מ"ב ׊ם ץ"×§ נח\.
מו. יין של הבדלה - ספרדים נוהגים שיש×Ēה המבדיל ב×ĸ×Ļמו. ואשכנזים נוהגים לי×Ēן לקטן לש×Ēו×Ē, ואם אין קטן - יש×Ēה המבדיל ב×ĸ×Ļמו. \רמ"א ×Ēקנא ץ×ĸ' י\. ואין לברך ×ĸל כוס יין בברכ×Ē ×”×ž×–×•×Ÿ אלא אם כן בס×ĸוד×Ē ×ž×Ļווה. \×ĸיין כה"ח ׊ם ץ"×§ קנב. מ"ב ׊ם ץ"×§ ×ĸב\.
מז. אין ×Ēופרים - ב×Ē׊×ĸה הימים בגדים חדשים או מנ×ĸלים חדשים וכן אין סורגים או אורגים בגדים חדשים אפילו ×ĸל ידי אומן גוי.
מח. מו×Ēר ל×Ēפור ×ĸל ידי גוי ל×Ļורך גדול, כגון לנישואין ׊×ĸ×Ēידים להיו×Ē ×ž×™×“ אחר ×Ē׊×ĸה באב. \כה"ח ׊ם ץ"×§ קא\.
מט. בי×Ē ×—×¨×•×Š×Ē ××• פו×ĸל שקיבל בגד ל×Ēפירה קודם רא׊ חודש - מו×Ēר ל×Ēופרו ×ĸד שבו×ĸ שחל בו ×Ē׊×ĸה באב.
× . פו×ĸל שאין לו מה לאכול וקיבל א×Ē ×”×ĸבודה לפני כן - מו×Ēר גם בשבו×ĸ שחל בו . \×ĸיין בא"ח דברים ט\.
נא. מו×Ēר ל×Ēקן בגד משומש אפילו בשבו×ĸ שחל בו ×Ē׊×ĸה באב. \×ĸיין כה"ח ×Ēקנא ץ"×§ ×Ļט שיש אוסרים\. ו×Ēיקון אומנו×Ē ××Ą×•×¨. אולם ל×Ēפור כפ×Ēור - מו×Ēר ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×.
נב. נשים ×Ļריכו×Ē ×œ×”×›×™×Ÿ כמה זוגו×Ē ×’×¨×‘×™×™×, ׊אם יקר×ĸו לא ×Ē×Ļטרכנה ללבוש גרבים חדשו×Ē ××š אם נקר×ĸו - מו×Ēרו×Ē ×œ×œ×‘×•×Š חדשו×Ē ×•××¤×™×œ×• ב×Ē׊×ĸה באב ×ĸ×Ļמו, משום ×Ļני×ĸו×Ē.
נג. יש נשים שנוהגו×Ē ×Š×œ× לסדר החוטין לאריגה משום דזה נקרא "׊×Ēי", וכיוון שבטלה "אבן הש×Ēיה" שבביהמ"×§ החמירו ×ĸליהן בזה אפילו מר"ח.
נז. אם חל ×Ē׊×ĸה באב בשב×Ē ×•× ×“×—×” ליום ראשון, או שחל ביום ראשון, מ×ĸיקר הדין לפוסקים כב"י מו×Ēר להס×Ēפר בשבו×ĸ קודם ×Ē׊×ĸה באב, אך ראוי להחמיר גם בשבו×ĸ שקודם לו ולא להס×Ēפר ולה×Ēגלח כדי להכנס ל×Ē׊×ĸה באב כשהוא לא מסופר. \שו"×ĸ ׊ם ץ×ĸ' ד. ×ĸיין בא"ח דברים יב\.
נח. ׊×ĸר הזקן המ×ĸכב א×Ē ×”××›×™×œ×”, מו×Ēר לגוזרו אפילו בשבו×ĸ של ×Ē׊×ĸה באב. \שו"×ĸ ׊ם ץ×ĸ' יג כה"ח ׊ם ץ"×§ ×§×ĸ\.

א×Ē ×ĸמו ישראל באהבה
ב×ĸרוב ימיו של הרב ×Ļבי יהודה ז×Ļל, חלה ברגליו והפסיק לשא×Ē ××Ē ×›×¤×™×•. הרב בא אליו ×ĸם ץפר הלכה, הראה והסביר לו איך יכול הוא לה×Ē×ĸטת בטלי×Ēו ולכסו×Ē ×ĸד לאר×Ĩ וכך לברך ברכ×Ē ×›×”× ×™×. אמר הרב ×Ļבי יהודה ×ĸ"ה לרב: אני מסכים א×Ēך להלכה, אך ×Ļריך לברך א×Ē ×ĸמו ישראל באהבה, ואיך במ×Ļב כזה אוכל לברך באהבה?

כהן הדיוט
סיפר הרב ×ĸל קהילה אח×Ē ×Š×‘×” גזרו ×Ļום ו×Ē×ĸני×Ē ×ž×—×ž×Ē ×’×–×™×¨×•×Ē ×”×ž×•×Š×œ הגוי ×ĸל היהודים. הגי×ĸ כהן אחד לבי×Ē ×”×›× ×Ą×Ē ×•××ž×¨ להם: מה א×Ēם ×Ļמים? המושל ימו×Ē ×ĸוד היום! כמובן פקפקו בדבריו, אך להפ×Ē×ĸ×Ēם לאחר ה×Ēפילה י×Ļא קול שאכן המושל נחנק ומ×Ē ×‘×Š×ĸה ׊ץ×ĸד א×Ē ×œ×‘×•. שאלו לאו×Ēו כהן מאין יד×ĸ שכך יהיה, ואמר להם: כשאני מברך ברכ×Ē ×›×”× ×™× ואומר "יאר ה' פניו אליך ויחונך", הכוונה ויחנוק וימי×Ē ××•×Ēו, אז היום × ×Ēכוונ×Ēי בזה ×ĸל המושל ו×ĸלה לר×Ļון. וסיפר הרב מ×ĸשייה זא×Ē ×œ×¨×‘ ×Ļבי יהודה הכהן קוק ×ĸ"ה, והוא אמר לרב שאסור לספר סיפור זה, כי לא יכול להיו×Ē, ואין כהן שאינו יוד×ĸ מה פירוש הברכה "ויחונך".
סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il