ערב ראש השנה | הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | בית המדרש

שבת ומועדים
הלכות ראש השנה

קטגוריה משנית

ספריה
אלול וראש השנה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

משה בן אסתר

6 דק' קריאה

הכל על ראש השנה

שיעורים על ראש השנה

כניסת / יציאת ראש השנה

הלכות ראש השנה

שאלות ותשובות על ראש השנה

שיחות וידאו לקראת ראש השנה

ליל ראש השנה

סימני ראש השנה

הכנות
א. ערב ראש השנה הוא היום האחרון בשנה, והזדמנות אחרונה לעשות תשובה לפני יום הדין. זהו יום של חשבון נפש על השנה שחלפה, ויום של הכנות לשנה החדשה. דיני יום זה שונים מכל ימי חודש אלול, ורבים נוהגים לצום בו וללכת להתפלל על קברי צדיקים אולי ירחם ה' בזכותם (בא"ח ניצבים ב).

ב. בערב ראש השנה יעסוק בתורה ובמצוות ובתשובה, ויקדים לבקש מחילה מחביריו על מה שעבר ופגע בהם, ולא ימתין עד ערב יוהכ"פ (כה"ח תקפא ס"ק ט').

ג. מכבסין ומסתפרין בערב ראש השנה לכבוד יום-טוב. וטוב שיקצוץ האדם את ציפורניו ביום זה בהקפדה יתירה על כל יום שלא יהיו עודפות על הבשר. ויזהר להסתפר ולהתגלח קודם חצות היום (שו"ע תקפא ס"ע ד, בא"ח ניצבים ג).

ד. כל השנה כולה ובפרט בערב ראש השנה כשאדם מסתפר יכווין להעביר כוחות הדינים ולקיים מצוות הפאות. ויש אומרים שיכווין שלא להקיף פאות הראש ושלא להשחית פאות הזקן ומצוות "ביומו תתן שכרו" ומצוות "לא תלין פעולת שכיר איתך". מי שמתגלח בביתו יכווין רק לקיים המצווה שלא להשחית פאת הראש והזקן (בא"ח שם).

ה. לובשים בגדי שבת בראש השנה, להראות שאנו בטוחים בחסד ה' יתברך שמו שיוציא לאור משפטנו. ויש משתדלים ללבוש בגדי לבן. אך לא בגדי משי ורקמה (כה"ח תקפא ס"ק עט. מ"ב שם ס"ק כה).

ו. שליח הציבור שיתפלל בימים נוראים וכן התוקע צריכין לפרוש שלשה ימים לפני ראש השנה מכל דבר המביא לידי טומאה, וילמדו כפי יכולתם פירושי התפילות והפיוטים והלכות תקיעות, וגם ילמדו ספרי מוסר המעוררים את לב האדם. וטוב שיעשה כן כל אדם לפני ימים נוראים אלו (כה"ח תקפא ס"ק טל בשם הזוהר הקדוש).

תפילה
ז. אף על פי שבדרך כלל אין אומרים וידוי במנחה לפני יום שאין אומרים בו וידוי. אנו אומרים וידוי בתפילת מנחה של יום שלפני ערב ראש השנה, כיוון שאומרים גם סליחות בלילה שאחר כך. ואם חל ראש השנה ביום שני, אומרים "צדקתך" בשבת שלפני כן (בא"ח ניצבים ב).

ח. בלילה של ערב ראש השנה אומרים "תיקון רחל", ואומרים וידוי בסליחות, ואם עלה השחר יש שלא אומרים נפילת אפיים, ואם אומרים סליחות אחרי הנץ החמה, לא אומרים וידוי (בא"ח ניצבים ב).

ט. מי שאמר סליחות במשך רוב חודש אלול לפני עלות השחר, ובערב ראש השנה התעכב עד אחרי עלות השחר, יאמר נפילת אפים בסליחות אף על פי שכבר עלה השחר (עיין מג"א תקפ"א ס"ק י"ג).

י. אין תוקעים בתפילה ובסליחות בערב ראש השנה לא בלילה ולא ביום, לא בציבור ולא ביחיד, כדי להבדיל בין תקיעות חודש אלול שהן תקיעות של רשות לבין התקיעות של ראש השנה שהן חיוב מהתורה (רמ"א תקפ"א סע' ג. בא"ח שם).

יא. אם יש "תוקע" שרוצה להתאמן לקראת ראש השנה, יתקע בחדר סגור, שלא יִשָמָע קולו בחוץ (בא"ח שם כה"ח ס"ק עב ומשנ"ב ס"ק כד).

יב. בשחרית ערב ראש השנה אין אומרים וידוי, ולא תחנון ונפילת אפיים. ואין אומרים "למנצח וכו' יענך ה'", ולא "תפילה לדוד". ואין אומרים צידוק הדין.

יג. בערב ראש השנה נוהגים לעשות "התרת נדרים" אחרי הסליחות לפני התפילה, שכל מי שאינו מקיים את נדריו הוא בנידוי, וכל מי שהוא בנידוי אין תפילתו מקובלת עד ארבעים יום (עיין כה"ח תקפא ס"ק יב, יט). ועיין בתחילת הלכות חודש אלול דיני התרת נדרים בארוכה.

יד. יזהר מאד במנחה, שהיא התפילה האחרונה של השנה ומי שמתענה כל היום יאמר "עננו", אך אין אומרים "עננו" בחזרה (עיין בא"ח ניצבים ב).

תענית
טו. יש נוהגים להתענות בערב ראש השנה (עיין שו"ע שם סע' ב), ומי שקיבל עליו תענית במנחה שקודם לכן, יתענה עד ליל החג, ויאמר "עננו" במנחה בתפילת הלחש של ערב חג. ויש מתענים רק עד אחר תפילת מנחה, שאז טועמין איזה דבר כדי שלא ליכנס ליום-טוב כשהוא בתענית, ומי שנוהג כך לא יאמר "עננו" בתפילה. ומי שחושש שהתענית תזיק לו או שיהיה חלש בערב ראש השנה, לא יתענה (אחרונים. עיין כה"ח שם ס"ק סא).

טז. הרוצה לצום בערב ראש השנה ואינו ישן בלילה, יכול לאכול עד עמוד השחר. אם ישן וקם לפני עלות השחר - לא יאכל דבר אפילו לפני הסליחות, אמנם נהגו לשתות קפה או כל משקה אחר לפני עלות השחר (כה"ח תקפא ס"ק סט, ע. בא"ח ניצבים א).

יז. אם אחד המתענים צריך להשתתף בסעודת מצווה, יכול לאכול באותו יום ולהתענות ביום אחר במקומו. וכן אם יודע אחד המתענים שתהיה לו סעודת מצווה, יתענה מקודם יום אחד תמורתו. וצריך אדם לקבל תענית זו בתפילת מנחה שקודם התענית.

יח. גם אם יש עשרה שמתענים עד הלילה, לא יאמר שליח הציבור "עננו" בחזרת הש"ץ ולא יוציאו ספר תורה לקרוא פרשת "ויחל" (כה"ח תקס"ח ס"ק מב).

יט. מי שהיה רגיל להתענות כל שנה, ושנה אחת אינו יכול להתענות, יעשה התרת נדרים על מנהג זה (עיין שו"ע יו"ד סימן ריד ס"ע א ופ"ת שם ס"ק א ועיין לעיל דיני תענית יחיד).

טבילה
כ. טובלים בערב ראש השנה במקוה, כי הטהרה מועילה לשמיעת תפילתו של אדם. ויטבול אף על פי שלא ראה קרי מפני שטהרת הגוף מביאה לידי קדושת הנפש (רמ"א ס"ע ד. כה"ח תקפ"א אות פ"ב).

כא. טובלים חמש טבילות בערב ראש השנה:
א. יכוין בשביל הטהרה.
ב. לתיקון הכעס.
ג. למתק הדין והגבורה בחסדים.
ד. להעביר מעליו את לבושי החול, ויכווין גם כן "תכלה שנה וקללותיה".
ה. לקבל קדושת ראש השנה ויכווין גם כן "תחל שנה וברכותיה".
ומי שאינו זוכר את כוונות הטבילה בפרטות, יטבול חמש פעמים ויכוין בטבילתו על פי מה שכתוב במחזורים ובספר זה. (בא"ח ניצבים ג).

כב. מי שהוא זקן וחולה ואינו יכול לטבול במקוה עיין לעיל הלכות שבועות מה יעשה.

תפילה על קברי צדיקים
כג. יש נוהגין לילך בערב ראש השנה להשתטח על קברי הצדיקים (רמ"א תקפא ע יד), ונותנים שם צדקה לעניים, ומרבים בתחנונים לעורר את הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה שימליצו טוב בעדנו ביום הדין. ועוד כי מקום קבורת הצדיקים, הוא מקום קדוש וטהור והתפילה מקובלת שם ביותר בהיותה על אדמת קודש. ויבקש האדם שיעשה הקב"ה חסד בזכות הצדיקים. אבל לא יתפלל אל המתים עצמם שלא יהיה ח"ו בכלל "ודורש אל המתים" (בא"ח ניצבים ב. כה"ח תקפא ס"ק צה משנ"ב ס"ק כז).

כד. אין לילך על קבר אחד שתי פעמים ביום אחד. אמנם אם חשב כך בלבבו בפעם הראשונה, מותר (כה"ח שם ס"ק צו משנ"ב ס"ק כז).

כה. מותר לקרוא תהלים ליד קברי צדיקים אך אסור להתפלל שם תפילת חיוב משום "לועג לרש". כמו כן אין להכנס לבית הקברות עם ציציות מגולות (שם ס"ע טז וסימן שסז ס"ע ג ד).

כו. לא טוב לקרוא כתב בולט שעל גבי המצבה, ומי שעושה כן מסתכן בשכחה (עיין הוריות יג: וזב"צ קטז).

כז. טוב לטבול במקוה לפני הכניסה לבית הקברות ואחרי היציאה ממנו. ואם אינו יכול לטבול אחרי היציאה לפחות יטול את ידיו בלי כלי ובלי ברכה. (עיין כה"ח תקפא ס"ק צ) וטוב לתת צדקה ביום זה. ו"צדקה תציל ממות" (רמ"א שם סע' ד. כה"ח שם ס"ק צז).

כח. כהנים לא יכולים להכנס לבית הקברות, ועל כן יעמדו מחוץ לבית הקברות במרחק ד' אמות מהקברים ויתפללו שם (עיין יו"ד שפט ושעא ס"ע ה).

כט. כדאי וראוי שנשים לא תלכנה כלל לבית הקברות, ועל אחת כמה וכמה בימי נידותן. ואם יש להן מזה בושה או עוגמת נפש, יעמדו במרחק ד' אמות מהקברים (עיין שו"ע יו"ד שנט סע' ב. ב"י שם ס"ק ב).

ל. כאשר בא אל בית הקברות, אם לא ראה את הקברים שלושים יום צריך לברך. ונהגו לברך בלי שם ומלכות.

לא. ישים יד שמאלו על הקבר, ויאמר:
"וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִ’יתָ‘ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא-יְכַזְּבוּ מֵימָֽיו: תִּשְׁכַּב בְּשָׁלוֹם וְתִישַׁן בְּשָׁלוֹם עַד בּוֹא מְנָחֵם מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם"
וכששם את ידו יכווין בפסוק "ונחך" שיש בו ט"ו תיבות כמניין קשרי היד (ברכ"י סי' רכד). ונוהגים להניח אבן על ציון הצדיק ולהדליק לידו נר (כה"ח תקפא ס"ק צב).

הדלקת נרות
לב. יש להכין שתי מערכות של נרות קודם החג על מנת שלא יצטרך להדביק נרות או לתקוע את הפתילות למצוף השעם בליל יום טוב השני. כמו כן יש להכין נר נשמה שידלק לפחות 26 שעות, על מנת שיהיה אפשר לקחת ממנו אש להדלקת נרות בלילה שני של ראש השנה.

לג. אם לא הדביק נרות שעוה מערב יום טוב לא ידביקם ביום טוב, ויכול להשתמש בנרונים (אף על פי שלכתחילה לכבוד החג ידליק נרות ארוכים). אם לא תקע פתילה בשעם מערב חג יכול להכניסה בשינוי בחג (עיין פירוט הלכות בענין זה לעיל בהלכות פסח - הדלקת נרות).

לד. תברך "להדליק נר של יום טוב" ולא "של יום הזכרון" (מלבד מנהג חב"ד) ואם בירך "של יום הזכרון" יצאה ידי חובה. ואם הוא גם שבת תברך "להדליק נר של שבת ויום טוב". ואחר כך תברך שהחיינו.

לה. טוב שהאשה תכין פרי חדש או בגד חדש להדלקת נרות של יום טוב שני על מנת שתכוין עליהם בברכת "שהחיינו". וכיצד תעשה? קודם תברך על הפרי את ברכתו וברכת שהחיינו, תטעם מעט, אחר כך תברך רק על הדלקת הנרות (בלי ברכת שהחיינו נוספת) ותדליק. ואם הכינה בגד חדש תברך שהחיינו בהדלקת הנרות תכוון גם על הבגד החדש, מיד בסיום הברכה וההדלקה תלבש את הבגד שהכינה. תלבשנו. גם אם לא הכינה פרי או בגד חדש - תברך "שהחיינו". (אחרונים כה"ח ת"ר ס"ק ו ז משנ"ב ס"ק ד).

אלול וראש השנה

הלכות ראש השנה