ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
שבט תשנ"ג
קיום טקס הלויה בבית-הכנסת
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
345 - בית כנסת, מכירתו בשעת הדחק לכנסייה המקומית
346 - קיום טקס הלויה בבית-הכנסת
347 - קיום טקס הלויה בבית-הכנסת
טען עוד
מנהג זה התרחב למקרים בהם נפטרו אנשים חשובים נוספים, כגון סגן ראש העיר או אישיות חשובה אחרת, בלי קשר לשמירת המצוות של הנפטר.
סיבות המנהג הנ"ל, הינן ע"מ לתת כבוד לנפטר, וכדי להכיל את אנשי הקהילה הרבים, הנוכחים בטקס זה.
שאלתי המתיחסת למנהג, הינה כדלקמן:
האם מנהג זה הוא כשר, ואם כן, האם יש ל עשותו בתנאים כלשהם?
תשובה
אין להתיר עריכת הספד או חלק מן טקס ההלוויה בתוך בית-הכנסת בשום אופן, ובוודאי שאין להכניס את הארון להיכל 1 . המנהג לעשות כן הוא רק באלוף וגאון, היינו אדם גדול הן בתורה הן בחשיבות, וזה אשר מביא גם קהל גדול להלוויה. הטעם שלא להתיר הוא, שאין זה מכבוד בית-הכנסת להכניס בו ארון המת ולהספיד בו, כמבואר בשו"ע, הן בהלכות בית-הכנסת 2 הן בהלכות אבילות 3 , ורק בתלמיד-חכם גדול אשר ציבור גדול מתאסף ללוותו - מותר 4 . הצעתנו, שבהגיע צורך כזה (ל"ע), יקיימו את ההספד בחצר בית-הכנסת או באולם הסמוך לו, אם ישנו כזה 5 , ויה"ר שיבולע המות לנצח וכו'.
^ 1. ברייתא במס' מגילה (כח ע"ב) "ואין מספידין בהם" וכו', ומבואר שם בגמרא שהספד של רבים המותר הוא כאשר הנפטר הוא תלמיד-חכם או אשת ת"ח כשרה וצנועה, כך שגם הנפטר היה גדול וגם הציבור המתאסף הוא גדול. וכבר הסביר רמב"ם בשו"ת שלו (סי' קסא) שהספד של רבים הוא "דבר יוצא מן הכלל ובלתי רגיל שבא אליו איש גדול המעלה".
וראה בשו"ת "הר צבי" להגרצ"פ פרנק (חיו"ד סי' רסו) המסביר, שכלתו של רפרם הוכנסה לחדר הסמוך לבית-הכנסת, ולא בתוך ההיכל. ועיין "חכמת אדם" (כלל קנה סעיף יח) המתיחס לעניין זה בחומרא רבה. גם הרב ב"צ מ"ח עוזיאל בשו"ת "פסקי עוזיאל בשאלות הזמן" (סי' לד) אסר זאת בתוקף.
^ 2. אורח חיים סי' קנא סעיף א.
^ 3. יורה דעה סי' שדמ סעיפים יט-כ. והדברים מבהירים את כוונתו באו"ח, שאין ההיתר בכל אדם חשוב שנפטר ואשר כל בני העיר באים ללוותו, אלא דווקא כשהוא היה חכם אלוף וגאון.
^ 4. אמנם בשו"ת "שרידי אש" (ח"ב סי' יב) מקל בזה יותר, ואולם מתוך ההערה בתחילת הסימן משמע שזה היה בזמן, שהנאצים ימ"ש אסרו התאספות של יהודים מחוץ לבתי-הכנסת.
^ 5. ע"פ דברי הרב פרנק והרב עוזיאל הנ"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
