ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
תפילתו של משה להיכנס לא"י, עלינו לשאול: האם אנו יכולים להשפיע על התקבלות תפילותינו?
רש"י מביא שני פירושים ללשון הפסוק 'ואתחנן' : . פירוש ראשון - מלשון מתנת חינם, וכלשון הפסוק "וחנותי את אשר אחון". פירוש שני
– שגם 'ואתחנן' הוא לשון תפילה. אבל לכאורה לפירוש הראשון, לא היה משה מתפלל, אלא רק: "מבקש מתנת חינם", ונראה מכאן
לומר, כי בקשת 'מתנת חינם' אינה תפילה!
כיצד ניתן להבין משמעות זאת? הרי לכאורה תפילה היא בקשת צרכיו מד' ובחינם, שהרי אם מגיע הדבר בדין, הרי אין צורך לבקש זאת
כתפילה אלא זו בקשת האמת !
מדוע לחזור ולהתפלל?
דבר נוסף ומעניין מאוד שמשה רבינו מחדש. שהרי היה מקום לחשוב, כי אם אדם התפלל, ותפילתו לא התקבלה, הרי שקיבל כבר את
1 ,אבל
התשובה לתפילתו, ולכן יניח מלהתפלל שוב ולא יתפלל . ואדרבה בכך יצדיק את דין ד'! אך ידועים דברי חז"ל ש"יחזור ויתפלל"
חולשה טבעית נמצאת בנושא זה, שכן לא כולנו מצליחים להבין מאמר זה, ומתוך כך להזדהות עם הדרכה שכזו להתפלל בפעם נוספת.
חולשה זו מתאר מרן הרב זצ"ל בפירושו בעין איה )מסכת ברכות , פרק חמישי ,עט( למאמר חז"ל : "והנה כך היא המדה באדם כשהוא
עושה פעולות ואינו בא למטרתו – מתחלש לבבו".
כיצד אם כן מסבירים, או יותר נכון, איך מתפללים בצורה שבאמת תיתן כח לחזור ולהתפלל?!
'התעלות הרצון בתפילה '–משמעה בניית שלב נוסף בכל פעם
מרן הרב זצ"ל מסביר שם, ודבריו מתאימים לתפיסתו המפורסמת של מרן הרב על התפילה, שאיננה מכחישה ולו בגרם אחד את
האמת והיושר2 ,ואין היא באה לשנות את הרצון של מעלה, אלא תכלית התפילה היא – התעלות והשתלמות האדם ורצונו. ועל ידי
שהאדם מתעלה, ממילא מגיעה מגיע השתלמות לאדם.
הרב מוסיף כי לכן יש לפעמים צורך להעמיק בפעם נוספת בתפילה. אדרבה , הצורך לחזור ולהתפלל, נוצר בכוונת מכוון כדי שנתעלה
התעלות עוד יותר גדולה! על ידי שנפעל ונעמיק את עבודת הרצון.
ובלשונו שם : "אבל כשיודע שכל פעולה תקרבהו למטרתו אלא שלפי רוממות המטרה צריך המון פעולות, לבבו
מתאמץ להוסיף בעבודתו"
ומכיון שהתפילה אינה בקשה המנותקת מן האדם, כמתנת חינם, אלא האדם מזדהה עם התפילה ועם החזון שמבקש, ומשתנה בהתאם,
ונעשה שותף עם ד', ממילא הוא מתחזק ורוצה להתפלל שוב.
שכן בכל תפילה הוא 'עובד עם עצמו', ובונה נדבך נוסף עד שישתלם לגמרי, ואז תפילתו תתקבל. "קוה אל ד', חזק ויאמץ לבך וקוה אל
ד'.
התפילה – דין אמת
היוצא לנו מפירוש זה של מרן הרב זצ"ל , כי בכך שאנו מתפללים תפילה מעומק הלב, הכוונה היא שעלינו להעמיק בעצמנו, ולמצוא כח
להתעלות ולהיות ראויים ושייכים למציאות הנכספת בתפילתנו: בקשת שלום במשפחה תלווה בהתעלות רצון לשלום, בקשת חיים ומזון,
תלווה בהתעלות הרצון בלהיטיב לזולת, על ידי כך, אין התפילה שלנו איננה עוד "מתנת חינם", אלא מתנת חן, שהרי אנו מוצאים חן בעיני
ד', ואז היא בגדר תפילה , מלשון "פלילים" ודין. שהרי יש בה מן מידת האמת, שהאדם נקשר ומתעלה ברצונו אל השלימות.
1
ברכות דף לב' ,ב .
2
התפילה – כמה מגוחכת היא לפי ההבנה ההמונית.... מתפעל הוא האלוקים מדיבוריו של האדם ומתעורר וממלא את חפצו אחרי שיכביד עליו
בבקשותיו, היש לך חירוף וגידוף, חשכה ושקרות גדולים מזה?... ענייני תפילה הוספות לאורות התפילה.

המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"

שימוש נכון בתנור הביתי

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

כאב הגלות ותקוות הגאולה

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

דיני ברכות בתיקון ליל שבועות

לבדוק את החמץ שבלב

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

אנחנו קודש למענך

איך ללמוד אמונה?

מה המשמעות הנחת תפילין?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















