ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בבגרותה למדה חינוך מיוחד ועבדה בהוראה. אחת המורות שעבדה עמה נקראה תחיה, ונרקם ביניהן קשר טוב מאוד. רבקה התחברה לאישיותה של תחיה, ומתוך כך החלה לחבב מאוד את שמה.
לאחר זמן מה הכירה את יוסי, בחור שהגיע ממשפחה חרדית אדוקה מאחת הערים החרדיות. יוסי היה פתוח יותר ואף שירת בצבא, והתאים לרבקה, והם נישאו בשעה טובה ומוצלחת.
רבקה התקשתה לקבל את הכללים החרדיים הנוקשים מהצד של משפחת בעלה, אבל השתדלה מאוד לכבדם.
לאחר כמה חודשי נישואין בסייעתא דשמיא רבקה נפקדה, וכאן החלה במסע נהדר ומפרך בו-זמנית.
ההיריון החל בכאבים חזקים שנמשכו כמה שבועות. רבקה הובהלה לבית החולים מחשש להיריון חוץ רחמי. למרבה ההקלה התברר שאין מדובר בבעיה הזאת, אך בכל זאת היה חשש גדול להמשך ההיריון. במהלך החודשים הבאים שמעה רבקה לא פעם שאין תקווה להריונה, ושככל הנראה הוא ייפסק. אך בני הזוג לא התייאשו, הלכו לרופא הטוב ביותר, ולשמחתם קיבלו אצלו מענה אופטימי יותר.
ההיריון היה מלווה בחששות ועבר על רבקה בצער ובשכיבה ממושכת במיטה, ומאידך באמונה ובשמחה. כאשר נודע לזוג שמדובר בבת, אמרה רבקה לבעלה שאין שם מתאים יותר לתינוקת הזאת מאשר השם תחיה, שכן לאחר ההיריון הזה תהיה הלידה ממש בגדר תחיה. ובנוסף לכך, היא אוהבת את השם הזה.
יוסי התלבט. הוא מעולם לא שמע את השם הזה, ודאג איך משפחתו תקבל שם שאינו מקובל בעולם החרדי. כמו כן, אמר לאשתו, יש לו סבתא שנפטרה לא מזמן ונקראה קיילא.
רבקה לא התחברה לשם קיילא, אך ידעה שמאוד חשוב לחמותה שיכבדו את אמה ע"ה בכך שיקראו לנכדתה קיילא.
לאחר דיונים ממושכים במהלך ההיריון, החליטו בני הזוג לחכות עד לאחר הלידה כדי לראות מה ירגישו אז בנוגע לשם.
הגיע יום הלידה. לאחר לידה מסובכת עם ירידות דופק, ותפילות רבות שהכול יעבור בשלום, נולדה בשעה טובה ומוצלחת בת בריאה ושלמה.
רבקה ויוסי החליטו לקרוא לבתם תחיה-קיילא, כך שכולם יהיו שמחים ומרוצים.
כאשר רבקה בישרה לחמותה על השם שבחרו, השתררה שתיקה מעבר לקו, ואז התעשתה החמות ואמרה: "וואו! ריגשת אותי שקראת לבת קיילא".
רבקה הרגישה רגועה. ואז הגיעה שיחת טלפון נסערת ביותר מאחותו של בעלה: "אנחנו לא מאמינים שעשיתם לנו את זה!".
רבקה לא הבינה על מה היא מדברת: "מה עשינו לכם?".
גיסתה השיבה בקול חנוק מדמעות: "קראתם לבת בשם ראשון כה מבייש! עד שסוף סוף נולדה לנו אחיינית ראשונה, אנחנו לא מעזות לספר לחברות או לבני המשפחה שמתעניינים איך קראתם לה".
אז הבינה רבקה את הצער שנגרם לבני משפחת בעלה בקריאת השם תחיה. היא ניסתה להתנחם במחשבה שברבות השנים הם יתרגלו לשם.
היא לא תיארה לעצמה כמה מהר זה יקרה.
אז התקשרה לאמו של יוסי אחותה הגדולה מארצות הברית, לאחל מזל טוב על לידת הנכדה. הסבתא הטרייה סיפרה בצער לאחותה: "קוראים לנכדה שלנו תחיה-קיילא. ברוך השם ששמה של אמא נבחר, אבל לא נוח לנו מהשם הראשון תחיה, זה ממש מצער אותנו...".
הסבתא ציפתה להשתתפות בצערה, ונדהמה לשמוע מאחותה את המילים הבאות: "אני לא מאמינה! איזו השגחה מדהימה!".
והאחות הגדולה החלה לספר: "כאשר אמא קיילא עליה השלום ילדה את בתה האחרונה, פנה אליה רופא המחלקה היהודי וביקש ממנה, תמורת תשלום, לקרוא לה תחיה, על שם אמו, שכן הוא אלמן ובתו היחידה נפטרה, ואין מי שיוכל לקרוא בת על שם אמו המנוחה. אמא מאוד התרגשה מבקשתו והסכימה, אך כאשר סיפרה לאבא על הבקשה, הוא אמר שהשם הזה לא מקובל אצלם, וכך הבת לא נקראה בשם תחיה אלא ברכה.
"במשך כל השנים אמא הצטערה מאוד על כך שלא נענתה לבקשת הרופא, וכאשר השכיבה אותנו לישון היא אמרה את שמותינו, ולאחותנו הקטנה ברכה תמיד הוסיפה את השם תחיה... ועכשיו בטח אמא כל כך שמחה בשמיים, שהנכד שלה קיים את הבטחתה וקרא במקומה לבתו תחיה!".
הסיפור ריגש את כל בני המשפחה מכל הצדדים, והשם תחיה הפך לשם חביב במיוחד על כולם.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם : [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
