ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
סופ"ש "העצמה אישית". הירשמו לפני שהחדרים אוזלים!

הרבי מדבר מגרונו ;">

בית מדרש סיפורים ותולדות צדיקים סיפורים נוספים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

טבת תשע"ט

הרבי מדבר מגרונו


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
שירה בת מיכל מסודי

בימי מלחמת העולם השנייה ר' ישראל יצחק קיהן, חסיד פיאצסנה, נחלץ ממחנה ההשמדה באושוויץ והועבר למחנה עבודה קטן בשם קלטוואסר, שבו היו כ-300 יהודים.
יום אחד מפקד המחנה הודיע לו כי עליו לעבוד במטבח.
חלומו של כל יהודי היה לעבוד במטבח, שבו העבודה קלה יותר מעבודת הכפיים המייגעת בכפור, והאוכל אמור להיות זמין יותר.
כשהגיע ראה מטבח קטן וסגור עם ריח נורא של אוכל רקוב. ריח של שמן שרוף דבק בכלים, והוא הבין שמכסת האוכל מחושבת עד גרגיר האפונה הקטן ביותר. כבר העדיף לחזור לבניית מסילות הברזל הכבדות באוויר הפתוח.
הוא תמה על כך שכלי המטבח שומניים מאוד, והגרמני המשגיח אמר לו: "יהודון, אתה מתפלא שיש שמן בכלים? זה חלק מתפקידך. אתה צריך לשמן כל הזמן את הכלים שלא יחלידו, הרי אינך רוצה שחבריך יאכלו בכלים חלודים", גיחך הרשע.
ישראל תכנן לקחת בכל יום מעט מהשמן שנועד לשימון הכלים ולהחביאו בתוך אפר תנור הבישול. הוא סבר שהנאצים לא סופרים את השמן הזה מכיוון שאין שימושו למאכל. מדי יום החביא מעט שמן, וכשנצברה כמות יפה עמד להוציא את השמן וללגום אותו. אבל להפתעתו התנור היה יבש, בלי אפר ובלי שמן. מישהו ניקה את התנור עם השמן שאגר.
"יהודי מלוכלך!" נשמע קולו של הגרמני האחראי, "אתה מחפש את שאריות השמן שגנבת? אתה חושב שאנחנו טיפשים?"
ישראל הנדהם לא דמיין שהנאצים ידעו על הכמות העלובה של השמן שהסתיר.
"זה יומך האחרון, יהודון, תתכונן לכך".
הוא סחב את ישראל למרכז המחנה, שם עמדה בימה קטנה ועליה חבל תלייה.
"עלה למעלה, גנב שכמותך!" צעק ושרק בעוצמה במשרוקיתו, "בעוד רגע יגיע לכאן המפקד, וכל היהודים יראו מה ייעשה לאדם שגונב מאכל".
ישראל היה אמור לזעוק ולהתחנן על חייו כמצופה ממי שעולה על המוקד, אבל הוא עלה על הבימה כשחיוך גדול על שפתיו, ועצם את עיניו בציפייה לעבור אל עולם האמת. הוא חש ביטחון גדול במה שעשה, ביטחון גדול בעבודת השם שלו, גאווה על שלא החמיץ שום תפילה בכל השנים הקשות, ותמיד השתדל לעשות הטוב והישר בעיני אלוקים ואדם.
יותר מכול ציפה למפגש עם האדמו"ר מפיאצסנה, שנפשו קשורה בנפשו. כה התגעגע למילותיו המלטפות, עוד רגע והוא כבר שם לידו בגן עדן, יחד עם משפחתו הגדולה שאינו יודע מה עלה בגורלה, ויחד עם רבותיו גדולי העולם שנשרפו באש הגדולה...
הוא פקח את עיניו וראה את כל שלוש מאות יהודי המחנה עומדים סביבו ומביטים בו. הוא חייך בעוצמה גדולה, רצה שיראו שהוא שמח עם הגזירה כדי שלא תיפול רוחם, בניגוד לכוונתם של הנאצים יימח שמם.
הוא עצם את עיניו שנית במטרה שלא לפקוח אותן עוד, והרגיש שהוא עובר לעולם אחר. הוא חש ממש את הרבי מושיט לו את ידו ומוביל אותו...
"לאן אני הולך?" קרא לעבר הרבי, "מה יהיה עלינו? מה יהיה על עם ישראל?". הרבי חייך חיוך מנחם מבלי לדבר. ישראל הרגיש שהוא נמצא במקום שבו הזמן אינו שולט, מקום רגוע ושליו.
לפתע צחוק גדול ומרושע התגלגל באוויר: "חה, חה, חה, יהודי משוגע..."
ישראל פקח את עיניו וראה שהוא עומד באותו מקום עם אותו נאצי רשע.
"איפה אני? לא הגעתי לעולם האמת? אני עדיין כאן ליד חיות האדם האלה?" תהה בליבו.
"תורידו אותו!" פקד המפקד, "סתם יהודי משוגע".
"כולם לחזור לעבודה", צעק אחד השומרים הנאצים, ובתוך דקות הרחבה התרוקנה.
ישראל עמד כשחבל התלייה עדיין כרוך על צווארו. כעת היה מעט מאוכזב, לאחר שהשלים עם מותו וציפה לפגוש את אוהביו שאינם בחיים. אבל הוא ידע היטב שהאדם רוצה ומתכנן, אך לקב"ה יש תוכניות משלו.
כאשר חזר לצריף ניגש אליו אחד החברים ושאל: "מאיפה היה לך את האומץ?"
"אומץ למה?" שאל ישראל.
"אומץ לומר את הדברים הקשים שאמרת!" השיב.
"על מה אתה מדבר?" תמה ישראל.
"אתה עמדת שם בעיניים עצומות עם חיוך גדול ועוצמה שכולנו חשנו בה", סיפר החבר, "ולפתע צעקת: 'אתם דואגים לחלודה של הסיר, אבל מה עם החלודה של הגוף שלי?!'. שקט השתרר במחנה. פניך שוב חייכו כאילו לא אתה צעקת, אלא נכנס בך כוח עליון שזעק את הזעקה מתוכך. ואז הנאצים ובראשם מפקד המחנה החלו לצחוק מאוד והחליטו לשחרר אותך מחבל התלייה".
ישראל ההמום לא זכר כלל שהוא צעק כך. הייתה תשובה אחת בליבו למה שאירע והוא לא סיפרה לאיש.
שנים רבות לאחר מכן סיפר במדינת ישראל את התשובה לנכדו, הרב שחר זאב קיהן, שכתב את סיפור חייו בספר 'החסיד האחרון'. הוא סיפר כי השתוקק למפגש עם האדמו"ר מפיאצסנה, כל כולו היה כבר בעולם העליון, והרבי הוציא את המילים מגרונו שהיה כרוך בחבל תלייה והכניסן לפיו כבת קול.

מתוך העיתון בשבע.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il

בית המדרש החדש נמצא בתהליכי בנייה סופיים,
בוא ותתחדש אתנו בגירסת הנסיון!



אל תציג לי הודעה זאת שוב