ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
האם יש דין ייהרג ואל יעבור על "מראית עין" של עבודה זרה?
למה נהגו לכסות את הריצפה שמשתחוים עליה ביום כפור?
סוגי ההשתחואה. השתחואה - האמורה בתורה (רמב"ם עבודה זרה פ"ו ה"ו) - זו פישוט ידים ורגלים (ברכות לד ב; רמב"ם שם ותפילה פ"ה הי"ג), שנאמר: הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה (בראשית לז י. גמרא שם), ש"ארצה" לשון משתטח משמע (רש"י ברכות שם), ומשמע כולו שטוח ארצה (רש"י מגילה כב ב). השתחואה זו היא עד שנמצא מוטל על פניו ארצה (רמב"ם תפילה שם).
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
67 - מצות אהבת ה'
68 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- השתחוואה
69 - כתיבת ספר תורה
טען עוד
כריעה - האמורה בכל מקום (רמב"ם תפילה שם הי"ג) - הוא על הברכיים (ברכות לד ב; רמב"ם שם), שנאמר: וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה וגו' מִכְּרֹעַ עַל בִּרְכָּיו (מלכים א ח נד. גמ' שם). והר"י מיגש (שבועות טז ב) כתב שכורע על ברכיו ושוחה פניו עד שמגיע לארץ, ולכן נזכרה בכתובים בכל מקום הכריעה לפני השתחואה, כמו כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים (אסתר ג ב), וכיוצא, שהכריעה היא קודם ההשתחואה (מהרש"א מגילה שם).
בעבודה זרה.השתחואה לעבודה זרה שחייבים עליה היא אף בלא פישוט ידים ורגלים (הוריות ד א), ואחד השתחואה בפישוט ידים ורגלים או בלא פישוט ידים ורגלים, משעה שיכבוש פניו בקרקע נסקל (רמב"ם עבודה זרה פ"ו ה"ח), וכן הכורע על הארץ ולא פישט ידיו ורגליו חייב (עי' רמב"ם שגגות פי"ד ה"ב), וזו תולדה של השתחואה בפישוט ידים ורגלים, שבעבודה זרה חייבים אף על תולדות (תשב"ץ ח"ג סי' שטו).
יש דברים שאסרו חכמים מפני שנראה כמשתחוה לעבודה זרה: ישב לו קוץ ברגלו לפני עבודה זרה, לא ישוח ויטלנו, מפני שנראה כמשתחוה לה (ברייתא ע"ז יב א; רמב"ם ע"ז פי"ג ה"ז; טור ושולחן ערוך יורה דעה קנ ב), ואף על פי שיש לו צער הגוף (גמ' שם). נתפזרו לו מעות לפני עבודה זרה לא יהא שוחה לפניה וילקט, מפני שנראה כמשתחוה לה (תוספתא עבודה זרה פ"ז וברייתא בגמ' שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם), ואף על פי שאינו יכול ללכת ולעשות זה במקום אחר, שהרי המעות מונחות כאן (גמ' שם). מעין מים היוצא מבית עבודה זרה, לא יהא שוחה לפניו ושותה מפני שנראה כמשתחוה לעבודה זרה (תוספתא שם וברייתא בגמ' שם; טור שם, והרמב"ם השמיט, ועי' כסף משנה), ואף על פי שיש סכנה בדבר שאם לא ישתה ימות בצמא (גמ' שם ורש"י). והר"ן (שם) והרמ"א (בשו"ע שם ג) סוברים שבסכנה ממש מותר, שכיון שכל האיסור הוא משום מראית עין של עבודה זרה אין בו משום יהרג ואל יעבור, ו"ימות" שאמרו לאו דווקא, אלא רצה לומר שאפשר שיבוא לידי סכנה אם לא ישתה עכשיו, שמא ימות בצמא קודם שימצא מים אחר זמן, אבל דעת הטור (שם וכ"כ בביאור הגר"א שם ס"ק ד בדעתו ובדעת הרשב"א) שאף בסכנה ממש אסור. אם הופך פניו לאחוריו, שאינו נראה כמשתחוה לה מותר (תוספתא שם; גמ' שם ורש"י ד"ה אם; שו"ע שם), וכן כשהופך לצדו (רש"י שם; טוש"ע שם), או שיושב ונוטל (רמב"ם שם; שו"ע שם).
כמרים ושרים שיש להם שתי וערב (צלב) בבגדיהם, או שנושאים צלם לפניהם, התרומת הדשן (סי' קצו) והרמ"א (בשו"ע קנ ג) אוסרים להשתחוות להם, שנראה כמשתחוה לעבודה זרה, אבל הר"ד אופנהיימר (מובא בתרומת הדשן שם) מיקל בדבר, הואיל וידוע שגם הגוים אינם משתחוים לצלם, אלא להשר. המתפלל ובא כנגדו גוי שיש לו שתי וערב בידו, והגיע למקום ששוחים בו בתפילה, לא ישחה אף על פי שלבו לשמים (הגהות אשר"י ברכות פ"א סי' טו; שו"ע אורח חיים קיג ח).
כשרוקד כנגד הלבנה בשעת ברכתה יזהר מאוד שלא יכרע ברכיו, שלא יהא נראה ככורע ללבנה (מגן אברהם סי' תכו בשם של"ה) 1 .
אבן משכית. הזהירה התורה: וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ (ויקרא כו א). בטעם האיסור נחלקו ראשונים: הרמב"ם (ע"ז פ"ו ה"ז) והסמ"ג (לא תעשה מג) והרמב"ן (על התורה דברים טז כב) סוברים מפני שכן היה דרך עובדי הכוכבים להניח אבן לפני עבודה זרה להשתחוות עליה. והאור זרוע (הלכות תפילה סי' צג) בשם רב האי גאון והחינוך (מצוה שמט) סוברים שהוא מפני החשד, שנראה כמשתחוה אל האבן. ולפי טעמים אלה מצדד המנחת חינוך (שם) בשם המשנת חכמים שיש באיסור זה משום אביזרייהו של עבודה זרה, ויהא אדם חייב ליהרג ולא יעבור עליו. אבל הר"י פרלא (לספר המצוות לרב סעדיה גאון עשה יג) סובר שטעם האיסור הוא מפני שאסור לעשות דבר כדוגמת הדברים העשויים בבית המקדש, כעין מה שאסרה התורה לעשות תבנית היכל ומנורה וכדומה.
כתב הרמב"ם שאם יש דבר המפסיק בינו לבין האבן מותר להשתחוות, ולפיכך נהגו כל ישראל להציע מחצלאות או מיני קש ותבן בבתי כנסיות הרצופות אבנים להבדיל בין פניהם לבין האבנים. וכך כתב המרדכי (מגילה סי' תז) והרמ"א (אורח חיים קלא ח, לפי גירסת הט"ז והמגן אברהם) שנהגו לשטוח עשבים בבית הכנסת ביום הכפורים שנופלים על פניהם 2 .
__________________________________________
מתוך ע' השתחואה, כרך יא, פרקים א, ב
2 מתוך ע' אבן משכית, כרך א, פרק ב
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה מחבר שמיים וארץ?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה המשמעות הנחת תפילין?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האור החיים הקדוש מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.
מטות פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים
יסודות הש"ס פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.
אורות התשובה - הרב הראל כהן יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.
אחדות ומחלוקות אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו
רביבים לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם
אור החיים על הפרשה תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.
כשרות מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.
אור החיים על הפרשה בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.
אורות התשובה - הרב הראל כהן בטחון התשובה אפילו בזמן החטא
אורות התשובה פרק ו פסקה ב'
הרב מסביר שהתשובה תמיד שרויה בלב האדם אפילו בשעת החטא, רק שכח זה לא מופיע כעת אלא גנוז הוא ומחכה לשעה שבא האדם יחזור בתשובה. דבר זה נותן לאדם ביטחון לחזור בתשובה כי הוא מבין שבעצמותו הוא טוב והחטא הוא רק חיצוני לו.
אור החיים על הפרשה דרכים לקניין תורה ע"פ שמות בני יששכר
אור החיים על פרשת פנחס חלק ב'
חזרת ישראל מהגלות, האור החיים לומד את השמות של בני יששכר בתור משל ללומדי התורה.
וירא הייחודיות שברות המואביה
הקשר בין ישראל לעמון ומואב - ג'
ישנו עניין פנימי וחיובי בעמון ומואב שקיים רק אצל הנקבות שבהם, ובזכותו אנו מקבלים אותן לבוא בקהל. מהו אותו הדבר? כיצד זה מתבטא ברות המואביה ובנעמה העמונית? וכיצד עניין זה מייחד את מלכות בית דוד?
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מקור החול בקודש הקודשים
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ו'
יש מקור אלוקי אחד שמתגלה בקודש וחול, והחינוך צריך לתת מקום לשניהם מתוך הדגשה לחיבור של זה אל האמונה.
תורה והלכות ציבור גואל הדם
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
דין גואל הדם. רוצח במזיד נהרג. רוצח באונס פטור. רוצח בשוגג. גלות לעיר מקלט. גלתה סנהדרין וביטול עונש מוות. חוק לביטול עונש מוות. אחריות גואל הדם להעמדה לדין את הרוצח במזיד. חוק זכויות נפגעי עבירה. גואל הדם בזמן הזה. מצווה או היתר לגואל הדם להרוג את הרוצח בשגגה.
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
