ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
הכיצד ההלל, שהוא מפרקי תהלים שאמרם דוד, נאמר ע"י משה ובני ישראל על ים סוף?
מהותו. סתם הלל האמור בכל מקום הוא פרקי המזמורים שבתהלים, המתחילים בפסוק הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה' (קיג א) ומסתיימים בפסוק הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ (קיח כט. עי' פסחים קטז ב וסוכה לח ב), ונקרא גם הלל המצרי (ברכות נו א), דהיינו ההלל שאנו קוראים בפסח (רש"י שם). ועליו אמרו בתוספתא (פסחים פ"י): אין פוחתים ממנו ואין מוסיפים עליו.
מקורו. הלל זה נחלקו תנאים מי אמרו:
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
47 - בל יראה ובל ימצא
48 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- הלל
49 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- אמונת ה'
טען עוד
(ב) רבי יהודה אומר: יהושע וישראל אמרוהו בשעה שעמדו עליהם מלכי כנען (ברייתא פסחים שם). רש"י מפרש, שמוסיף על רבי אליעזר ואומר שאף יהושע וישראל אמרוהו; ורשב"ם מפרש, שחולק על רבי אליעזר וסובר שיהושע וישראל הם שאמרוהו תחילה.
(ג) רבי אליעזר המודעי אומר: דבורה וברק אמרוהו בשעה שעמד עליהם סיסרא.
(ד) רבי אלעזר בן עזריה אומר: חזקיה וסיעתו אמרוהו בשעה שעמד עליהם סנחריב.
(ה) רבי עקיבא אומר: חנניה מישאל ועזריה אמרוהו בשעה שעמד עליהם נבוכדנצר.
(ו) רבי יוסי הגלילי אומר: מרדכי ואסתר אמרוהו בשעה שעמד עליהם המן הרשע.
(ז) וחכמים אומרים: נביאים שביניהם תיקנו להם לישראל שיהיו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבוא עליהם - אם חס ושלום תהא צרה על ישראל - וכשנגאלים, אומרים אותו על גאולתם (ברייתא שם).
(ח) חבריו של רבי אלעזר ב"ר יוסי אומרים: דוד אמרו (ברייתא א' שם).
בדעת הסוברים שהקודמים לדוד אמרו הלל פירש רשב"ם (ד"ה משה וישראל אמרוהו) שמשה וישראל אמרוהו, ואחר כך קבעו דוד בספר תהלים. ובשו"ת תשובה מאהבה (ח"ב סי' רסד) פירש שהקודמים לדוד לא אמרוהו באותו נוסח שבתהלים, אלא אמרו איש כפי צחות לשונו, עד שבא דוד ותיקן הלל זה כדי שיאמרו בכל מקום ובכל זמן נוסח אחד.
חיובו. במצות קריאת הלל נחלקו גאונים וראשונים:
(א) בעל הלכות גדולות (במנין המצוות), היראים (השלם סי' רסב), רבי שלמה בן גבירול (מצות עשה טז), הסמ"ק (סי' קמו) ועוד, סוברים שהיא מצוה מן התורה, ונמנית במנין המצוות, ולמדוהו מהוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ (דברים י כא), ועוד מקורות. לפי דעה זו הסתפק הרמב"ן (בהשגותיו לספר המצוות שורש א) אם אין מן התורה אלא עיקר חיוב הקריאה, היינו שיאמרו ישראל שירה במועדיהם לה' שהוציאם ממצרים וקרע להם את הים והבדילם לעבודתו, אבל הנוסח של ההלל דוד הוא שתיקן; או שגם הנוסח של מזמורים אלה הוא מן התורה. ונטה לומר שהדבר תלוי במחלוקת התנאים אם משה וישראל הם שאמרו הלל זה או דוד. והרא"ה (בחידושיו לברכות יד א) כתב שעיקר המצוה מן התורה לומר שירה באותם הימים, אבל הנוסח של המזמורים אינו אלא מדרבנן.
(ב) אבל דעת הרמב"ם (חנוכה פ"ג ה"ו ובספר המצוות שורש א) שכל עיקרה של מצות קריאת הלל אינו אלא מדרבנן, שהרי דוד הוא שאמרו. וביארו המגילת אסתר והקנאת סופרים (על סהמ"צ שם) שאפילו לסוברים שמשה וישראל אמרוהו, אינו מן התורה, שהרבה דברים תיקן משה ואינם מן התורה.
(ג) ודעת הראב"ד (בהשגות חנוכה שם) שיש בקריאת הלל מצות עשה מדברי קבלה - דברים שנאמרו בנביאים ובכתובים - והוא מן הכתוב הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג (ישעיה ל כט, והכסף משנה שם כתב שאף הרמב"ם מודה שהיא מצוה מדברי קבלה, אלא שקורא לה דברי סופרים).
(ד) והמגיד משנה (שם) מחלק, שקריאת הלל על כל צרה שנגאלים ממנה היא מדברי קבלה, אבל קריאתו בימים הקבועים היא מדברי סופרים.
להלכה נחלקו האחרונים:
(א) השאגת אריה (סי' סט) פסק שמצות קריאת הלל מדרבנן; ולכן אם אדם מסופק אם קרא הלל או לא, אינו חוזר וקורא, שספק דרבנן להקל.
(ב) אבל החתם סופר (שו"ת יורה דעה סי' רלג) מצדד לומר שביום שנקבע על הצלת ישראל ממיתה לחיים, כגון חנוכה, קריאת ההלל מן התורה, מקל וחומר ממצות סיפור יציאת מצרים בליל פסח - שאם משעבוד לחרות אומרים שירה בפה, ממיתה לחיים לא כל שכן.
(ג) והנצי"ב (בהעמק שאלה שאילתא כו ס"ק א) פירש בדעת השאילתות (שם) שאין מצוה מן התורה אלא באותו זמן ממש שאירע הנס; אבל באותו יום כל שנה ושנה אין לו עיקר מן התורה אלא מדרבנן, אפילו לסוברים בהלל של חג שהוא מן התורה לעולם.

איך ללמוד אמונה?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל

תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?

איך עושים קידוש?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הלכות קבלת שבת מוקדמת

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















