ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
הכיצד ההלל, שהוא מפרקי תהלים שאמרם דוד, נאמר ע"י משה ובני ישראל על ים סוף?
מהותו. סתם הלל האמור בכל מקום הוא פרקי המזמורים שבתהלים, המתחילים בפסוק הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה' (קיג א) ומסתיימים בפסוק הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ (קיח כט. עי' פסחים קטז ב וסוכה לח ב), ונקרא גם הלל המצרי (ברכות נו א), דהיינו ההלל שאנו קוראים בפסח (רש"י שם). ועליו אמרו בתוספתא (פסחים פ"י): אין פוחתים ממנו ואין מוסיפים עליו.
מקורו. הלל זה נחלקו תנאים מי אמרו:
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
47 - בל יראה ובל ימצא
48 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- הלל
49 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- אמונת ה'
טען עוד
(ב) רבי יהודה אומר: יהושע וישראל אמרוהו בשעה שעמדו עליהם מלכי כנען (ברייתא פסחים שם). רש"י מפרש, שמוסיף על רבי אליעזר ואומר שאף יהושע וישראל אמרוהו; ורשב"ם מפרש, שחולק על רבי אליעזר וסובר שיהושע וישראל הם שאמרוהו תחילה.
(ג) רבי אליעזר המודעי אומר: דבורה וברק אמרוהו בשעה שעמד עליהם סיסרא.
(ד) רבי אלעזר בן עזריה אומר: חזקיה וסיעתו אמרוהו בשעה שעמד עליהם סנחריב.
(ה) רבי עקיבא אומר: חנניה מישאל ועזריה אמרוהו בשעה שעמד עליהם נבוכדנצר.
(ו) רבי יוסי הגלילי אומר: מרדכי ואסתר אמרוהו בשעה שעמד עליהם המן הרשע.
(ז) וחכמים אומרים: נביאים שביניהם תיקנו להם לישראל שיהיו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבוא עליהם - אם חס ושלום תהא צרה על ישראל - וכשנגאלים, אומרים אותו על גאולתם (ברייתא שם).
(ח) חבריו של רבי אלעזר ב"ר יוסי אומרים: דוד אמרו (ברייתא א' שם).
בדעת הסוברים שהקודמים לדוד אמרו הלל פירש רשב"ם (ד"ה משה וישראל אמרוהו) שמשה וישראל אמרוהו, ואחר כך קבעו דוד בספר תהלים. ובשו"ת תשובה מאהבה (ח"ב סי' רסד) פירש שהקודמים לדוד לא אמרוהו באותו נוסח שבתהלים, אלא אמרו איש כפי צחות לשונו, עד שבא דוד ותיקן הלל זה כדי שיאמרו בכל מקום ובכל זמן נוסח אחד.
חיובו. במצות קריאת הלל נחלקו גאונים וראשונים:
(א) בעל הלכות גדולות (במנין המצוות), היראים (השלם סי' רסב), רבי שלמה בן גבירול (מצות עשה טז), הסמ"ק (סי' קמו) ועוד, סוברים שהיא מצוה מן התורה, ונמנית במנין המצוות, ולמדוהו מהוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ (דברים י כא), ועוד מקורות. לפי דעה זו הסתפק הרמב"ן (בהשגותיו לספר המצוות שורש א) אם אין מן התורה אלא עיקר חיוב הקריאה, היינו שיאמרו ישראל שירה במועדיהם לה' שהוציאם ממצרים וקרע להם את הים והבדילם לעבודתו, אבל הנוסח של ההלל דוד הוא שתיקן; או שגם הנוסח של מזמורים אלה הוא מן התורה. ונטה לומר שהדבר תלוי במחלוקת התנאים אם משה וישראל הם שאמרו הלל זה או דוד. והרא"ה (בחידושיו לברכות יד א) כתב שעיקר המצוה מן התורה לומר שירה באותם הימים, אבל הנוסח של המזמורים אינו אלא מדרבנן.
(ב) אבל דעת הרמב"ם (חנוכה פ"ג ה"ו ובספר המצוות שורש א) שכל עיקרה של מצות קריאת הלל אינו אלא מדרבנן, שהרי דוד הוא שאמרו. וביארו המגילת אסתר והקנאת סופרים (על סהמ"צ שם) שאפילו לסוברים שמשה וישראל אמרוהו, אינו מן התורה, שהרבה דברים תיקן משה ואינם מן התורה.
(ג) ודעת הראב"ד (בהשגות חנוכה שם) שיש בקריאת הלל מצות עשה מדברי קבלה - דברים שנאמרו בנביאים ובכתובים - והוא מן הכתוב הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג (ישעיה ל כט, והכסף משנה שם כתב שאף הרמב"ם מודה שהיא מצוה מדברי קבלה, אלא שקורא לה דברי סופרים).
(ד) והמגיד משנה (שם) מחלק, שקריאת הלל על כל צרה שנגאלים ממנה היא מדברי קבלה, אבל קריאתו בימים הקבועים היא מדברי סופרים.
להלכה נחלקו האחרונים:
(א) השאגת אריה (סי' סט) פסק שמצות קריאת הלל מדרבנן; ולכן אם אדם מסופק אם קרא הלל או לא, אינו חוזר וקורא, שספק דרבנן להקל.
(ב) אבל החתם סופר (שו"ת יורה דעה סי' רלג) מצדד לומר שביום שנקבע על הצלת ישראל ממיתה לחיים, כגון חנוכה, קריאת ההלל מן התורה, מקל וחומר ממצות סיפור יציאת מצרים בליל פסח - שאם משעבוד לחרות אומרים שירה בפה, ממיתה לחיים לא כל שכן.
(ג) והנצי"ב (בהעמק שאלה שאילתא כו ס"ק א) פירש בדעת השאילתות (שם) שאין מצוה מן התורה אלא באותו זמן ממש שאירע הנס; אבל באותו יום כל שנה ושנה אין לו עיקר מן התורה אלא מדרבנן, אפילו לסוברים בהלל של חג שהוא מן התורה לעולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
