ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
גם התבונה עצמה הופשטה מכל אצטלת המלכות שלה. על כל טיעון מבוסס, ניתן לטעון טיעון נגדי וחוזר חלילה. אז למה לנו כל הסחרחרה הזו אם ממילא אין ביכולתה של התבונה להוביל אותנו אל האמת הסופית והמוחלטת?
אלא שגם ערעור הבסיס ההכרתי של האדם, לא הוביל גם הוא את האנושות למחוזות גן העדן האבוד. אם אין שכל אולי אין דאגות, אבל גם אין לחיים בסיס של משמעות הכרתית, של הבחנה בין טוב לרע – "תרדמת התבונה מולידה מפלצות" וכוחות הפרא משתלטים על החלל הריק.
הרמב"ם, כך מקובל לומר העמיד השכל במרכז עבודת ה'. עד כדי כך שלדעתו, השכל הוא "החלקיק האלהי" שבאדם.
"צלם נקראת הצורה הטבעית, דהיינו, העניין העושה את הדבר לעצם ולמה שהוא. וזאת אמיתתו באשר הוא הנמצא ההוא (כלומר מה שמייחד את הדבר, מה שהוא עצמי לו שהופך אותו למה שהוא מצד האמת). אותו עניין באדם הוא אשר בו מתהווה ההשׂגה האנושית. בשל ההשׂגה השׂכלית הזאת נאמר עליו: בצלם אלהים ברא אֹתו. (כלומר: עצמיות האדם היא הפלטפורמה שבה מתהווה ההשגה השכלית, מצע זה נקרא צלם אלק' שבאדם).
ומכיוון שהאדם נתייחד בעניין מופלא מאוד שבו... והוא ההשׂגה השׂכלית, ששום חוש, איבר או צלע אינם מפעילים אותה, דימה אותה להשׂגת האלוה אשר איננה נזקקת לכלי, אף כי לא דַמְיוּת באמת, אלא לכאורה (כלומר: מכיוון שהשגה זו אינה מונעת על ידי הגוף או כל דבר גשמי, הרי שהיא דומה לאל שאף השגתו את המציאות אינה מבוססת ונזקקת לאמצעי או מתווך. אמנם אין זה דמיון ממשי אלא דמיון רעיוני).
בגלל העניין הזה, דהיינו, בגלל השׂכל האלוהי הדבק בו, נאמר על האדם שהוא בצלם אלהים ובדמותו" (מורה נבוכים א.א בתרגום שוורץ).
לפי דברי הרמב"ם, חשיבותו של השכל אינה בכך שהוא מבסס את האמת היחידה שאין אחריה כל קושיה או אמת אחרת. עליונותו של השכל היא במה שהוא בעצמו והוא המרחב המופשט שבו הוא פועל. לכן, גם אם השכל אינו יכול לבסס עולם מוסדר וקבוע ואולי דווקא בשל כך, הוא המרחב של המחשבה האלקית המופשטת. זו המלאה בפלא הבהוב הברק המאיר בחושך, של האי הידיעה והידיעה, המושג והתשוקה להשגה, שלה כמו לשכל האלקי בעצמו, לעולם אין גבול.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
