ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
שאלה זו גופא היא הנחת היסוד הפרעונית. העולם פועל לפי חוק, לא יתכן רצון חופשי, לא תתכן בריאה רצונית ומכוונת, המגלה משמעות, טעם ומגמה במציאות. ממילא לא יתכן לשחרר את עם ישראל לשם מגמה או משמעות שאינה קיימת.
כדי להתבונן במשמעות הבחירה יש להמשיך מהשאלה בה עמדנו שבוע שעבר. מי הוא הבוחר? מושג הבחירה מניח את קיומו של הרצון, שהוא היסוד לבחירה חופשית.
אם כן, מהו הרצון?
לדעת הרמב"ם (הקדמה למסכת אבות פרק ב') הרצון, הטבעי והפשוט, אינו טבעי כלל וכלל. הרצון עצמו הוא מתת שמים או חוק הנחקק מאת ה'. אם נחדד את העניין, קיומו של רצון אוטונומי באדם, הוא סוג של נס. הטבע כשלעצמו אינו מכיל רצון.
מכאן שכמו כל נס, הוא אינו משועבד לחוקיות מסוימת. הרצון אמנם יכול לפעול במסגרת חוקיות נתונה או משתנה, ועל כך בהמשך, אבל הנקודה הראשונה המשמעותית לשיטת הרמב"ם היא, שרצון הוא לא עניין טבעי. ככזה ניתן לגלות הבנה אם כן לכך שהקב"ה נוטל אותו, או משנה את חוקי המשחק לגביו. זאת משום שכמו כל עניין לא טבעי, הוא גם לא נתון לחוקיות.
מכאן לחידוש העולה מתוך הדברים. יש להבין מי מקשה את לב פרעה? לכאורה מבואר בכתוב שהקב"ה עושה זאת. אולם לפי דברי הרמב"ם, לא מדובר בהתערבות אקטיבית, אלא במין הנהגה של מידה כנגד מידה. מכיוון שפרעה מניח שהחוקיות היא המציאות, אם כן ניטלת ממנו, או למעשה לא שופעת עליו, הבחירה. פרעה הופך להיות משועבד למציאות בה הוא חי.
מכאן נחזור לסוגיית הבחירה. האדם אכן נוהג לרוב כמו מחשב מורכב. ישנה חוקיות בחיים האנושיים. אבל אותה חוקיות היא פרי יצירתנו. אותה מציאות היא אשר מקשה את לבנו, אותה חוקיות, הגיונית ככל שתהיה, עלולה לבסוף לשעבד אותנו, להפוך אותנו לעבדיה.
אז איפה הבחירה? הבחירה החופשית היא היכולת לומר: "לא!", היכולת להטיל וטו על החוק, למרות שהוא עובד, נכון ואולי הגיוני.
וודאי שקיימים נתונים רבים הכפויים על האדם: מבנהו הגנטי, ארץ מוצאו, התקופה ההיסטורית שבה הוא חי ואף נטיות נפשו, אך אלו הם רק נתוני הפתיחה של החיים בכלל ושל כל סיטואציה בפרט. כאשר חז"ל אומרים שהאדם הוא בן חורין כוונתם היא שהוא בן חורין לבחור את התגובה שלו לנתונים. התגובה איננה צפויה מראש והיא נותרת תמיד ביד האדם, וכל הנתונים השונים אינם יכולים להוליד בו תגובה הכרחית.
חופש הבחירה, הוא למעשה חופש הסירוב. החופש לומר – לא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
