ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
הנתבעת היא חברה שנתנה צ'קים פתוחים (ללא ציון המוטב) בסך 37,000 ₪ לספק כלשהו, הספק העביר את הצ'קים ללא מוטב ("צ'קים פתוחים") לתובע עבור חוב שהיה חייב לו, ולאחר מכן הספק פנה לנתבעת שתבטל את הצ'קים שנתנה לו, משום שלא קיבל את תמורתם מהתובע. הנתבעת ביטלה את הצ'קים והעבירה לספק צ'קים אחרים. לטענת התובע הוא התקשר לנתבעת להזהיר אותה שלא תבטל את הצ'קים, כעת הוא תובע את תמורת הצ'קים ועוד 550 ₪ עבור אגרת בית דין ושכ"ט עו"ד. הנתבע טוען כי אין לו קשר עם התובע.
פסק הדין:
על הנתבעת לשלם לתובע 37,000 ₪ תמורת הצ'קים שבוטלו בתוספת 550 ₪ עבור אגרת בית הדין ושכ"ט עו"ד.
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
197 - רכב שנפגע לאחר טיפול
198 - אדם שביטל צ'ק לאחר שהצ'ק הועבר לאדם שלישי
199 - מכירה כפולה של חנות
טען עוד
א. מעמדו של צ'ק
מעמדו של צ'ק נידון בהרחבה בשו"ת משפטיך ליעקב, ובשו"ת עטרת דבורה. לדעת שבט הלוי דין צ'ק כהוראת תשלום לבנק, שיכול הנותן לבטלה, הרב זלמן נ. גולדברג הסתפק אם יש לתת לצ'ק תוקף של שטר חוב. מסקנת בית הדין שיש לראות את הצ'ק לפחות כמו שטר חוב.
ב. ביטול צ'ק לפי ההלכה
כיון שמקובל להעביר צ'קים מאדם לאדם, ודבר זה מעוגן בחוק, הרי שאדם המוסר לחבירו צ'ק ללא נכתב בו שם המוטב, דינו כשטר חוב למוציא כתב זה (למוכ"ז) המכונה בהלכה – ממרני. חוב שבשטר כזה ניתן להעברה לאדם אחר גם מבלי לבצע את פעולות הקניין של כתיבה ומסירה הנדרשות בהקנאת שטר חוב רגיל. יתכן גם שהעברת הצ'ק מקנה את הכסף בבנק, מדין "מעמד שלושתן" או מדין "סטומתא" (פד"ר ירושלים ח, עמ' לז).
על פי המנהג, התחייבות בצ'ק אינה ניתנת לביטול. כמו כן מצד החוק חל איסור לבטל צ'קים אם התקבלה תמורה בעבורם (שו"ת מנחת יצחק ה, קיט). לכן אין רשות לכותב הצ'ק לבטלו, קל וחומר בצ'ק שאין בו מוטב, שהרי הוא שייך לכל המחזיק בו.
המסקנה: אסור היה לנתבעת לבטל את הצ'קים.
ג. חיוב הוצאות
כיון שמעשה ביטול הצ'קים היה מעשה אסור, על הנתבעת לשאת גם בכל ההוצאות הכרוכות בתביעה. לכן על הנתבעת לשלם את סכומי ההוצאות בסך 550 ₪.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
