ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הדף היומי
רש"י בסוגייתנו (ד"ה דין גרמא ) כתב שמדובר בגמרא בעצם קטנה, בשיעור של פחות מכשעורה. יש שתי אפשרויות להבין את דבריו. א. רש"י התכוון לפתור את בעיית הטומאה שיכולה להיווצר אם הוא מסתובב עם עצם כשעורה, שמטמאה בנגיעה.
ב. רש"י התכוון לפתור בכך את בעיית הקבורה, ולומר שעצם בשיעור פחות מכשעורה אינה צריכה קבורה. לצד זה יש קשר בין חיוב הקבורה לבין הטומאה שחלה על חלק מהמת (כך הבין הקול מבשר א, ע). רשב"ם (בבא בתרא קטז ע"א ד"ה דין גרמא) כתב שנשארה בידי רבי יוחנן שן מבנו המת, ואותה היה מראה לאבלים לנחמם, וכתב ששן מהמת אינה מקבלת טומאה. כך גם הריטב"א (ב"ב שם ד"ה דין גרמא) כתב שמדובר בשן שאינה מטמאת. אך הוסיף פירוש מעניין ומקורי שמדובר בעצם של בהמות, שהוגשה לשולחן בסעודת ההבראה על הבן העשירי, וכלל לא מדובר בעצם של בנו שצריכה קבורה (וכן כתב גם בראבי"ה) והוא היה שומר את עצם מהבהמה שנאכלה בסעודות ההבראה ובה היה משתמש על מנת לקיים את מצוות ניחום האבלים.
מהרמב"ן (חולין קכב ע"א ד"ה ודאמרינן) נראה שהבין שכוונתו של רשב"ם הייתה לענות על השאלה כיצד רבי יוחנן נהנה מאבריו של מת שאסור בהנאה. הרמב"ן עצמו הסביר שלדעתו אין זו קושיה משום שרבי יוחנן כלל לא נהנה משימוש באיבר של המת, אלא רק הראה אותו לאנשים.
הדף היומי (14)
הרב עקיבא כהנא
2 - גוד או אגוד בשכירות
3 - קבורת חלק קטן מהמת
4 - ארון קודש שמעליו מצויירים עשרת הדברות
טען עוד
דבר דומה נראה שניתן ללמוד מדברי התוספות בתענית (טז ע"א ד"ה אפר מקלה) שכתב שבתעניות היו מניחים על הראש אפר העשוי מעצמות אדם על מנת להזכיר את עקידת יצחק, ועל התוספות קשה כיצד לא קברו את העצם שממנה לקחו את האפר, ואם עצמות נשרפו, מדוע לא קברו את האפר? היעב"ץ (בחידושיו לש"ס) והקרן אורה (שם) כתבו שדברי תוספות הם תמוהים ויש לדחות אותם מההלכה. ובשו"ת עמק הלכה (א, נ) כתב שאכן היו קוברים את האפר לאחר ששמו אותו בראש האנשים.
תוספות יום טוב (שבת י, ה) כתב שיתכן שיש חיוב לקבור רק כמות של יותר מכזית מהמת, אבל פחות מזה, אין חיוב לקבור. המשנה למלך (אבל יד, כא) כתב שמן הדין החיוב לקבור הוא את ראשו ורובו של מת, אלא שיש איסור הנאה מהמת גם על פחות משיעור זה. הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ג יור"ד כב) הביא משו"ת קול לוי שכתב שלאחר שקברו חלק מהמת, אפשר שלא לקבור מיעוטו, ובחלקים אלו מהמת היו משתמשים להכנת האפר לשימוש בתעניות. אלא שהוא דוחה את דבריו משום שלדעתו ברגע שחלה חובת קבורה על כל המת הרי שהיא חלה על כולו, וגם אם מוצאים לאחר מכן חלק מהמת שלא נקבר, הרי שכיון שחלה על כולו חובת קבורה היא חלה גם על כל חלק מגופתו. הדין שדיברו עליו התוספות יום טוב והמשנה למלך עוסק במקרה שבו נמצאו רק חלקים מהמת, והם אינם חייבים בקבורה. לדעתו התוספות בתענית עסק בעצמות גוים ולא בעצמות יהודים, ולכן אין שאלה על חובת הקבורה. אמנם גם לדבריו אפשר לתרץ שמדובר באופן שהעצם הזו היא לבדה נשארה מכל המת, ואז גם לדבריו אין חובת קבורה. כך גם עולה מהפירוש שהביא רב ניסים גאון בשם רב שרירא ורב האי.
כיצד היה רבי יוחנן מנחם עם העצם?
הרמ"ה (ב"ב שם ד"ה א"ד) כתב שרבי יוחנן קבע את העצם בטבעתו והיה הולך איתה כמו חותם על מנת לנחם את האבלים ולומר להם שהוא הצדיק עליו את הדין והתנחם, כך גם הם, אל להם לשקוע באבילות. רב ניסים גאון (בסוגייתנו) כתב שנשאר לרבי יוחנן בן אחד, אלא שהוא שלח אותו לבבל ללמוד תורה ולא היה מצוי אצלו, לדבריו, יתכן שהוא שמר שן של הבן החי, כדי להראות שלמרות שנשאר לו בן אחד בלבד, הוא שלחו ללמוד תורה בבבל. מהמהרש"א (חידושי אגדות) נראה שלמד שהניחום הוא בכך שיש באיבוד הבן ייסורים של אהבה. על בסיס דברים אלו כתב האגרות משה (או"ח ו, מא) לאדם שאיבד את בנו הקטן, שאינו צריך כפרה, אלא אדרבה, זה שמת לו בן אלו ייסורים של אהבה ומכפרים על האדם. יש להסביר את הצורך של ר' יוחנן לנחם בצורה כזו כמו שכתב הרב אריה לוין (איש צדיק היה עמ' 119) "כאשר פוקד אסון את האדם הרי שמלבד צערו, אף אמונתו נפגמת במקצת. והמנחם את האבל, מלבד שהוא מעודדו ומשתתף בצערו, הוא גורם גם לחיזוק האמונה".
סיכום: במאמר הועלתה השאלה כיצד רבי יוחנן הסתובב עם עצם מבנו המת שלא נקברה. תשובות רבות ניתנו לשאלה זו:
א. שמדובר בעצם קטנה שאינה צריכה קבורה. ב. שמדובר בעצם של בהמה מסעודת ההבראה. ג. יתכן שמדובר על שן מבן שהוא חי. תשובות דומות יהיו לדברי התוספות בתענית הקובע שהיו מניחים אפר מעצמות אדם על ראשיהם בתעניות.
לשאלה זו יש השלכה על ההלכה, האם יש מצווה לקבור חלקים קטנים מן המת שנמצאו לאחר קבורתו, או שבמקרה שאלו הדברים שנמצאו מהמת, אין חיוב ומצווה לכך.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הקשבה בזמן של פילוג
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שימוש נכון בתנור הביתי
איך ללמוד אמונה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
