ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ההכרזה הראשונה מתבצעת עם התחלת תקופת האסיף, מיד לאחר חג השבועות (סכות הוא חג האסיף במשמעות של סיום התקופה, עיין במשנה ביכורים פ"א מ"ו). עם הבאת הפירות הראשונים שבכרו, עונה (=מכריז בקול רם , עיין רש"י) העולה (לרגל) "הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה'" (דברים כ"ו י) = תודה !!!
ההכרזה השניה מתבצעת בסוף כל מחזור מעשרות (בפסח של השנים הרביעית והשביעית). היהודי אסף במשך שלש שנים את היבול, לא שכח להפריש ממנו מעשר ראשון ללוי, מעשר שני ששימש כקרן השתלמות בתחום הרוחני ומעשר עני לשכבות החלשות = הגר היתום והאלמנה. לכן יכול הוא להכריז "שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱלֹקָי" (שם, יד). במילים אחרות, לא שכחתי מי נתן לי את היכולת לתת.
לעומת הפתיחה האופטימית החלק השני של הפרשה נקרא בקול נמוך (עיין כף החיים או"ח סי' תכח ס"ק לח, קיצור שלחן ערוך סי' עח ס"ק ד).
אחד המצבים הנוראים ביותר בחלק זה של הפרשה הוא:
"וְאָכַלְתָּ פְרִי בִטְנְךָ בְּשַׂר בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹ-קֶיךָ בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיְבֶךָ" (שם כ"ח נג).
שפל נורא זה מתואר גם במגילת איכה:
"רְאֵה ה' וְהַבִּיטָה לְמִי עוֹלַלְתָּ כֹּה אִם תֹּאכַלְנָה נָשִׁים פִּרְיָם עֹלֲלֵי טִפֻּחִים אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ ד' כֹּהֵן וְנָבִיא" (איכה ב' כ).
ננסה השבוע להבין מה הקשר בין הרישא והסיפא של הפסוק וממילא בין הרישא והסיפא של הפרשה.
הפעם היחידה שידוע לנו על הריגת כהן ונביא במקדש ד', בהיסטוריה של עם ישראל, הייתה בימי יהואש מלך יהודה. יהואש היה בן ונכד לשני מלכים ומלכה אחת שהביאו את עם ישראל לשפל רוחני שכמעט ולא היה כדוגמתו. בימים שקדמו לעלייתו לשלטון היה נדמה כי מלכות בית דוד הוכרתה, נשמדה ועברה מן העולם, עם כל המשמעות הרוחנית שיש לכך על עתידו של העם וגאולתו. סבו של יהואש היה יהורם בן יהושפט. עם עלייתו לשלטון רצח יהורם את כל אחיו ואת שריו הצדיקים של אביו כפי שמתואר בכתוב: "וַיָּקָם יְהוֹרָם עַל מַמְלֶכֶת אָבִיו וַיִּתְחַזַּק וַיַּהֲרֹג אֶת כָּל אֶחָיו בֶּחָרֶב וְגַם מִשָּׂרֵי יִשְׂרָאֵל" (דברי הימים ב כ"א ד). רצח פוליטי זה פתח גם את הדרך להשפעה רוחנית שלילית ומדיחה של ישראל על יהודה. (כנראה, מהפך של המצב הקודם בימי יהושפט , אז הייתה השפעה חיובית של יהודה על ישראל).
בנו אחזיהו הרשיע ופשע עד כדי כך שחז"ל לימדונו: "ױאמר רבי לוי: שהיה קודר אזכרות, וכותב עבודה זרה תחתיהן" (כלומר, היה מוציא מתוך ספרי התורה את השמות הקדושים ובמקומם היה כותב שמות של אלילים) (סנהדרין קב ע"ב). אחזיהו נהרג בידי יהוא מלך ישראל, שניסה להחזיר את ממלכת ישראל לעבודת ד', והשמיד את בית אחאב .
סבתו של אחזיהו, עתליה, ניצלה את מות נכדה ופתחה במסע רצח שמטרתו השמדת בית דוד. וז"ל הכתוב : "וַתְּדַבֵּר (ביטוי נורא שקשור כנראה ברעל) אֶת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה לְבֵית יְהוּדָה" (דברי הימים ב כ"ב י). תינוק אחד ויחיד, יהואש, ניצל מ"גיא ההריגה" בידי יהושבע בת יהורם אשת יהוידע הכהן הגדול. יהושבע ויהוידע סכנו את חייהם והחביאו את הילד בתוך בית המקדש שהיה כנראה בשליטתם.
לאחר כשבע שנים הדיח יהוידע את עתליה והמליך את יהואש. כל עוד היה יהוידע בחיים הלך יהואש בדרך הישר והטוב. כנראה, עם מותו, גברה השפעת השרים ששרדו מתקופת עתליה, יהואחז ואולי גם יהורם. מי שהתיצב מול יהואש הסורר היו הנביאים ובראשם, בנם של יהושבע ויהוידע, הנביא זכריה. וז"ל הכתוב:
"וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ אָז שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם: וַיַּעַזְבוּ אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ אֶת הָאֲשֵׁרִים וְאֶת הָעֲצַבִּים וַיְהִי קֶצֶף עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם בְּאַשְׁמָתָם זֹאת: וַיִּשְׁלַח בָּהֶם נְבִאִים לַהֲשִׁיבָם אֶל ה' וַיָּעִידוּ בָם וְלֹא הֶאֱזִינוּ: וְרוּחַ אלוקים לָבְשָׁה אֶת זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּעֲמֹד מֵעַל לָעָם וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר הָאלוקים לָמָה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת מִצְוֹת ה' וְלֹא תַצְלִיחוּ כִּי עֲזַבְתֶּם אֶת ה' וַיַּעֲזֹב אֶתְכֶם: וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ בַּחֲצַר בֵּית ה'" (שם, כ"ד יז-כא).
על כפיות טובה זו כבר נאמר:
"וְלֹא זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו עִמּוֹ וַיַּהֲרֹג אֶת בְּנוֹ וּכְמוֹתוֹ אָמַר יֵרֶא ה' וְיִדְרֹשׁ" (שם, שם כב).
אין לך חוסר הכרת הטוב יותר מהתנהגות זו ואין לך הכרזה יותר מזו שמשמעותה "אני כפויי טובה משמע אין לי זכות קיום".
מגילת איכה מפרשת כיצד דרש הקב"ה את דמו של הנביא והכהן שנרצח בחצר בית ד' (עיין גם גיטין כ,ז ע"ב) "אם תאכלנה נָשִׁים פִּרְיָם עֹלֲלֵי טִפֻּחִים אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ ד' כֹּהֵן וְנָבִיא" (איכה ב' כ).
הבה נתפלל כי נזכה להיות מכירי טובה וממילא נזכה לשוב ולענות להכריז בקול רם את פרשת הביכורים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
