ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
במבט ראשון התורה מספרת את תולדות חייה של משפחת האבות כאנשים פרטיים. סיפור ההתמודדות עם הצורך לנדוד בעקבות קשיים כלכלים או אחרים (סוף פרשת נח י"א לא, הירידה למצרים י"ב י, המעבר לארץ פלשתים כ"ו א, החזרה לבאר שבע כ"ו כד ועוד). סיפור ההתמודדות עם בעיות עקרות מצד אחד וחינוך ילדים מצד שני (ט"ז א, כ"ה כא, ל"א לא, כ"א ט, ל"ד א ועוד).
אבל, מבט שני ומעמיק יותר, מגלה שבנוסף לכל אלה, האבות, עם היותם סמל לדורות מן הבחינה הפרטית, רוב שיחם והגיונם, כבר אז, היה במישור הלאומי, כמנהיגי ציבור.
נוכיח זאת מכמה בחינות. השיג והשיח של אברהם יצחק ויעקב הוא עם מלכים ושרים. אברהם עם פרעה (י"ב י ואילך) עם ארבעת המלכים (י"ד א ואילך) עם מלך סדום ומלכי צדק מלך שלם (י"ד יז-יח ואילך) עם אבימלך מלך גרר (כ' ב ואילך).
יצחק עם אבימלך מלך פלשתים (כ"ו ב ואילך).
יעקב עם חמור נשיא הארץ (ל"ד ו ואילך) ועם פרעה מלך מצרים (מ"ז ז).
נשותיהם של האבות גם הן נסיכות.
שרי-שרה, כשמה כן היא, בת מלכים המכונה גם "הגבירה" תואר השמור לאשת המלך או "אם המלך" (מלכים א' י"א יט, ט"ו יג, מלכים ב' י' יג, ירמיהו כ"ט ב, דבהי"ב ט"ו טז). גם מילכה, בת משפחתה, היא אם ארבעת השבטים הארמיים מבני הגבירה (כל השמונה האחרים הם בני הפלגש) (י"א כט, כ"ב כ-כד וברש"י שם).
הגר גם היא בת מלכים על פי המדרש ונצטרפה אליה בת אבימלך וז"ל "אמר ר"ש בן יוחאי הגר בתו של פרעה היתה וכיון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו, אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית זה, ולא גבירה בבית אחר, הה"ד (בראשית טז) ולה שפחה מצרית ושמה הגר..., אף אבימלך כיון שראה נסים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונתנה לו אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית הזה ולא גבירה בבית אחרת, הה"ד (תהלים מה) בנות מלכים ביקרותיך" (בראשית רבה פרשה מה ד"ה ושרי אשת).
גם קטורה לפי הפשט היא נסיכה ובניה ונכדיה ראשי שבטים במדין (כ"ה א ואילך וכינוים "בני הפלגשים" ביטוי הקשור למשפחת המלוכה בלבד לפי שיטת הרמב"ם פ"ד מה' מלכים ה"ד וראה מחלוקתו עם הרמב"ן בנושא).
רבקה אם כך, גם היא נסיכה וממילא גם רחל ולאה זלפה ובלהה (כשהאחרונה מכונה בפירוש פילגש ל"ה כב). (נציין רק בסוגריים כי גם הדור הבא נשא נסיכות עיינו דבהי"א ז' יד, שם ב' כו ובירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ג).
מלחמותיהם של האבות גם הן רומזות לפי הפשט על מחנה גדול העומד לרשותם. כדי להעמיד למעלה משלוש מאות לוחמים (י"ד יד) יש צורך בעוד אלפים תומכי לחימה, כמו שטוען הרמב"ם "עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם" (הלכות עבודת כוכבים פ"א ה"ג). הרד"ק לתהילים על הפסוק " אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי" (ק"ה טו) גם הוא מסביר "נסיכים וגדולים היו והיו נכבדים אצל מלכים כאילו היו מלכים משוחים".
לפי זה, כינויו של אברהם בפי בני חת - אנשי חברון, בתחילת פרשתינו "נשיא אלקים אתה בתוכנו" (כ"ג ו) אינו לתפארת המליצה, אלא מתאים הוא להגדרת חז"ל למי שעומד בראש "ואין על גביו אלא ד' אלקיו" (הוריות פ"ג משנה ג).
הבה נתפלל כי גם אנו נזכה למנהיגים שילכו בדרכי האבות וממילא יזכו גם למעמדם הבין לאומי.
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות שטיפת כלים בשבת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי
אנחנו קודש למענך
סינון פסולת בשבת
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
