ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
"לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר" (ויקרא י"ט יג).
בספר משנה תורה חוזרת התורה ושוב מזהירה:
"לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ: בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל יְקֹוָק וְהָיָה בְךָ חֵטְא" (דברים כ"ד יד-טו).
החיבור בין שתי הפרשיות הביא את חז"ל ואת רש"י בעקבותיהם לפרש: "לא תעשק - זה הכובש שכר שכיר".
חז"ל החמירו מאוד באיסור זה וקבעו: "מלמד שכל הכובש שכר שכיר עובר בחמשה לאוין משום בל תעשוק ומשום בל תגזל ומשום לא תלין פעלת שכיר ומשום ביומו תתן שכרו ומשום ולא תבוא עליו השמש" (מדרש תנאים לדברים פרק כד, בבא מציעא קיא ע"א).
רש"י מוסיף כי פרשתנו עוסקת בעשיר והפרשיה בדברים מוסיפה עוד לאו נוסף במקרה שהשכיר עני.
הזוהר גם הוא מדגיש את חומרת האיסור לפגוע בשכרו של השכיר, גם אם הוא עשיר וז"ל:
לשון הזוהר
"תא חזי מאן דנטיל אגרא דמסכנא כאילו נטיל נפשיה ודאנשי ביתיה
הוא אזער נפשייהו
קודשא בריך הוא אזער יומוי ואזער נפשיה מההוא עלמא
... ואוקמוה אפילו עשיר הוא ואליו הוא נושא את נפשו דייקא אפילו מכל בר נש נמי וכ"ש מסכנא
והיינו דהוה רב המנונא עביד כד הוה ההוא אגיר מסתלק מעבידתיה הוה יהיב ליה אגריה וא"ל טול נפשך דאפקידת בידאי טול פקדונך
ואפילו אמר יהא בידך דאנא לא בעינא לסלקא אגרי, לא הוה בעי
אמר פקדונא דגופך לא אתחזי לאתפקדא בידי, כל שכן פקדונא דנפשא, דהא פקדונא דנפשא לא אתיהיבת אלא לקודשא בריך הוא דכתיב (תהלים לא) בידך אפקיד רוחי בתרגום חופשי
מי שפוגע בשכרו של שכיר כאילו נטל נפשו ונפש אנשי ביתו
הוא פגע בנפש השכיר
הקב"ה יקצר ימיו ויפגע גם בעולם הבא שלו
והעמידו חכמים דין זה גם על עשיר וכל שכן עני
וכך נהג רב המנונא ברגע ששכירו סיים את עבודתו אמר לו קח את נפשך ומיד שילם לו
גם אם השכיר אמר לו שיחזיק בשכרו כי איננו זקוק לו בינתיים – לא הסכים
אמר לו רב המנונא כשם שאיני רשאי להיות אדון על גופך גם אינני רשאי להיות אדון על נפשך. זו זכות ששמורה רק לקב"ה שנאמר 'בידך אפקיד רוחי'.
(זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת קדושים דף פה עמוד א)
נלמד מכאן כמה הקפידה תורה שלא לפגע בזכויותיו של העובד השכיר. קל וחומר בזכויותיו של אותו מעמד שכירים נמוך שמשתכר לרוב שכר מינימום. הדבר נוגע לא רק לשכרם של מלצרים ומלצריות, קופאים וקופאיות, אלא גם לשכרם של עובדי רשתות חינוך ומוסדות תורניים, שאינם מקבלים תמיד את המגיע להם על פי חוק, כולל את כל משכורתם והתנאים הסוציאליים, או שאינם מקבלים את שכרם מדי חודש בחודשו.
כשם שצריך להקפיד על כשרות המזון המוגש לתלמידים ו/או לצוות וכשם שיש להקפיד על צניעות בהנהגה ובלבוש, פרשתנו מלמדת אותנו כי כך ועוד יותר, יש להקפיד שלא לקפח את העובדים, הן אנשי החינוך והן עובדי המנהלה, המטבח והתחזוקה.
הבה נתפלל כי עולם התורה יתן דוגמא וישמש כמופת גם בתחום חשוב זה.
גם על כך נאמר בכותרת של פרשתנו "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
