ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אשר וסרטיל ז"ל
הרמב"ם פסק: "(בפרשת) ואלה שמות, (קוראים את) "בן אדם הודע את ירושלים" עד "ויצא לך שם" ביחזקאל" (רמב"ם סדר תפילות המפטיר בנביא, זאת למרות מה שמצינו בסוגיא מגילה כה ע"ב ואכמ"ל).
הנוהגים כמנהג עדות המזרח קוראים ב"דברי ירמיהו" הפרק הראשון, שהוא גם נבואת ההקדשה של הנביא.
הנוהגים כמנהג האשכנזים קוראים בספר ישעיהו בהפטרת "הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל תְּנוּבָה"
(שם, כ"ז ו).
ננסה להבין מה הקשר בין נבואה זו שנאמרה כנראה בימי חזקיהו המלך ובין בני ישראל שירדו מצרימה ומצאו עצמם משועבדים לפרעה?
נביא תחילה כמה פירושים למילים הפותחות את ההפטרה: "הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב".
רש"י מסביר זאת כנחמה לדורו של חזקיהו: "הלא ידעתם מה עשיתי בראשונה הבאים למצרים אשר השריש יעקב צצו ופרחו שם עד אשר מלאו פני תבל תנובה". לשיטתו, הבאים הם בני יעקב שירדו מצרימה בשבעים נפש ובסוף "פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם".
הרד"ק מסביר לעומתו: "כלומר הימים הבאים והוא זמן הישועה כמו הנה ימים באים נאם ה' והקמותי לדוד צמח צדיק וגו', ואז בימים ההם ישרש יעקב, ופירוש ישרש יתן שרש כמו שאמר ויך שרשיו כלבנון כי עתה בגלות הוא כמי שאין לו שרש אבל בימים ההם ישרש מלמטה ויציץ פרח מלמעלה". לדעתו זו נבואת נחמה לימים הבאים בעתיד לכשיגיע זמן הגאולה ואז יתקיימו בו נבואות הנחמה שעוסקות בפריחה. הבאים לשיטתו הם הימים.
המלבי"ם לעומת שניהם מסביר: "עתה מפרש מי הוא הכרם אשר דבר ממנו עד הנה? מי נטעו? ומאין השתרגו בדיו וענפיו? משיב הם הגפנים הבאים מן ישרש יעקב, דמה את ישראל אחרי הגליות וההרג אשר עברו עליהם לכרם שחרב כולו עד לכלה ולא נשאר ממנו רק השורש, והשורש הזה יציץ ופרח והתרבה כ"כ עד שמלאו פני תבל תנובה, ויהי לכרם חמר גדול אשר עליו יושר השיר הזה". לשיטתו, הבאים הם ענפי הכרם שפרח מחדש לאחר שנראה שיבש ואין לו תקוה.
בדורנו ניתן להבין כיצד שלשת הפירושים מקבלים משמעות מעשית. לאחר מות יוסף עלולים היו צאצאי יעקב להתייאש מן הגאולה. משה רבנו נשלח אליהם כדי להודיעם כי עת פקדתם באה. הבאים המעטים שפרו ורבו אך נשתעבדו, יפרחו. כך ניחם ישעיהו גם את בני דורו של חזקיהו שראו כיצד האשורים כובשים את הארץ והורסים כל חלקה טובה בה. כשם שישראל נגאלו ממצרים כך גם אתם תשובו לפרוח.
לפני כשבעים שנה הושמד חלק ניכר של עמנו. קהילות רבות נכחדו. שנים מעיר ואחד מקהילה שרדו. היה מי שהיה יכול להבין שאין תקומה. התשובה היא: יציץ ופרח ישראל.
לאחר כאלפים ושבע מאות שנות גלות היה נראה שאין עתיד. דורנו זכה לראות שיש סיכוי ושהימים שהובטחו הגיעו. השורשים היבשים והעצמות המתות קמו לתחיה. גם רשי גם הרד"ק וגם המלבי"ם -דבריהם צדקו.
הבה נתפלל שנזכה ונהיה ראויים לא רק לאתחלתא דגאולה כי אם לגאולה שלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
