ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
אייר תשנ"ט
שאלה
עיריית העיר הקצתה שטח חדש לבית-הקברות היהודי למאה השנים הבאות או עד שיבולע המות לנצח. השטח נרחב ופרושים בו עצי זית עתיקים. מטעמי איכות הסביבה אין ברצונה של העירייה לברא את העצים ולפנות את השטח, על מנת לא להשאיר קרחה בתוך הנוף. בשטח המיועד פזורים חללים נרחבים שניתן להשתמש בהם על מנת לבנות חלקות קברים שלא מתחת לעצים ממש.
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
365 - הצורך בכוונה מצד עדי קידושין
366 - הקמת חלקות-קבורה בין עצים
367 - שימוש ברמקול לצורך מצווה בשבת ומועד
טען עוד
2. האם אפשר לארגן את השטח בחלקות קבורה קטנות?
תשובה
1. אין כל הכרח לברא את העצים בחלקות שיועדו לקבר 1 , אלא אם כן הם מאהילים בענפיהם על שטח מחוץ לבית-הקברות (ובתוך בית-הקברות הם מאהילים על הקבר) באופן שקשה לכהנים להיזהר מללכת תחתיהם, כי אז רצוי לכרות אותם עם שרשם, או להעבירם למקומות שבהם לא יאהילו מעל קברים, או לפחות לקצוץ הענפים היוצאים אל חוץ לבית-הקברות 2 .
2. אפשר לארגן את הקברים בחלקות קטנות בין האילנות, אם אמנם גודרים את השטח שהוקצה לבית-הקברות 3 , וחשוב שייעשה הדבר בצורה יפה ומכובדת 4 .
3. הקמת גדר סביב שטח מסוים וקבורה פעם אחת בשטח המגודר, מקדשים את השטח כולו 5 . לפני קניית הקרקע צריך לומר שהקניה היא כדי ש"יבולע המות לנצח" (כדי לא ליתן פתחון פה...). ומנהגים שונים נהגו בעת ההקצאה: מתחילים באמירת כמה מזמורי תהלים, כגון ד' המזמורים הראשונים, אח"כ – "ויהי נועם", "יושב בסתר", פרשת הקטורת והברייתא דקטרת (ת"ר פטום הקטורת כיצד...) והפסוקים שאחר הקטורת עד "קדמוניות" ו"אנא בכח". בהרבה קהילות נהגו שאח"כ החברה קדישא (ולפחות עשרה אנשים) מקיפים את השטח כולו שבע פעמים (מתחילים מקרן-מזרחית דרומית והולכים לימין, כלומר לקרן הצפונית-מזרחית). בכל הקפה אומרים "ויהי נועם", "יושב בסתר" ו"אנא בכח", ואחרי ז' ההקפות אומרים את שם העיר בפסוקים המתחילים באותיותיו ממזמור קיט וכן "קרע שטן" על אותה הדרך. בקהילות שונות נהוגים אמירת תפילות ופסוקים נוספים, נהרא נהרא ופשטיה (בירושלם עיה"ק ושאר הערים העתיקות בא"י לא נהגו בהקפות אלה) 6 .
________________________________________________
אדרבה, מובא ב"גשר החיים" (ח"א פכ"ז סוף אות א) שברוב הקהילות בחו"ל נוטעים לכתחילה אילנות יפים בבית-הקברות, לכבוד המתים. ואמנם המנהג בעיירות העתיקות בא"י - ירושלם, צפת, טבריה וחברון - שלא לנטוע אילנות בבית-הקברות (והביא שם דברי הרב א"י הכהן קוק ב"דעת כהן" סי' ריד), שהוא משום זהירות מטומאה, כדאיתא במשנה אהלות פי"ח מ"ג. ואין לבטל מנהג אלא אם כן יש בית-דין גדול ממנו בחכמה ובמנין להתירו, אך אין חובה לעקור אילנות קיימים. ועיין עוד בתשובה הקודמת.
2 "כל בו על אבילות" (פ"ג סי' א הערה 9).
3 כדי להימלט מן הבעיה של טומאה לכהנים בהליכה תחת האילנות.
4 וכתב "גשר החיים" (שם), שאמנם אין נוהגים לבנות קברים מפוארים מאד מאז שחרב בית-המקדש, אך אנו מצווים להדר את בית-הקברות בנקיון ובכבוד, ושיהיו הקברים מסודרים שורות שורות וכדו'.
5 "דעת כהן" (סי' רא). ולגבי עצם ההקדשה - אם הוא משום איסור הנאה או משום קלות ראש - ראה בהרחבה ב"גשר החיים" (ח"ב פ"ד אותיות ח-ט).
6 "גשר החיים" (ח"א פכ"ז אות יא).
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
