בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • וישב
קטגוריה משנית
  • משפחה חברה ומדינה
  • ואנחנו קמנו ונתעודד
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

איטה בת משה יהודה
ואפרים בן יואל צור הי"ד

undefined
3 דק' קריאה
צדיקותו של יוסף
צדיקותו של יוסף באה לידי ביטוי לא רק בעמידתו רבת ההוד בניסיון עם אשת פוטיפר, אלא בכך שגם במצבים הקשים שעברו עליו לא איבד את אמונתו וחיוניותו.

אדם שנבגד באופן נורא כל כך, שאחיו כמעט והרגוהו ולבסוף מכרוהו לעבד, נוטה לאבד את אמונו בבני אדם ובחיים. הוא נעשה ציני וממורמר. אם יטילו עליו עבודה, יבצע אותה רק כדי לצאת ידי חובה, כך שלא תהיה תואנה להעניש אותו. אבל לא יהיו לו כוחות נפשיים להשקיע מאמץ כדי לעזור לבריות. הרי ממילא, יאמר בליבו, ככל שיתאמץ יותר להיות טוב כך יותר ישבע אכזבות. לכן מוטב לו שלא לטפח תקוות מיותרות.

והנה יוסף הצדיק אינו מאבד את חיוניותו. בכל מקום שבו הוא נמצא, הוא חושב כיצד ניתן להוסיף אור וטוב. כשיישלח לעבוד, הוא יחשוב כיצד ניתן לייעל את העבודה וכיצד ניתן להיטיב לאנשים סביבו. ויוסף עושה זאת בכישרון וחיוניות שכזו, עד שאדוניו מפקיד בידיו את ביתו. הוא יודע שהעבד העברי הזה ידאג לביתו ועסקיו לא פחות טוב ממנו.

גם לאחר שנבגד על ידי אדוניו ואדוניתו והושלך לבית הכלא, לא איבד יוסף את חיוניותו. גם בחשכת הכלא, כשכל האסירים סביבו מיואשים ומבכים את חייהם, יוסף הצדיק מחפש דרכים כיצד להיטיב את המצב הנואש שבו כולם נמצאים. אם אפשר לשפר במשהו את האוכל - ישפר. אם אפשר לסדר את התאים באופן מוצלח יותר - יסדר. ואם יוכל להעלות חיוך על פניהם של המדוכאים היושבים בתחתיות ארץ, יעשה הכול כדי לשמחם. וכשיראה אחדים מהם כשפניהם זועפים, ישתדל לפייס את דעתם ולטעת בהם תקוות אמת.

האור הטוב ששפע מיוסף בקע אפילו את לבו של שר בית הסוהר, שתפקידו האכזרי מן הסתם חרץ בנפשו חריצים של אכזריות. אולם אישיותו של יוסף עוררה את הטוב שבו. למה לא לשמח קצת את האומללים הללו, אמר שר בית הסוהר לעצמו ומינה את יוסף לאחראי על ניהול פנים בית הסוהר. תוך שהוא פוטר את עצמו ממלאכה רבה, גם מצפונו נעשה קל עליו.

כזה היה יוסף הצדיק, שגם בהיותו בגיא צלמוות לא איבד כוח מכוחותיו לבטלה. כל כישרונותיו ומרצו הופנו תמיד כדי להוסיף לעולם טוב, אמת וברכה. איש כזה ראוי להיות המשביר לכל עם הארץ ולהחיות את העולם כולו מרעב.

יסוד החיוניות באמונה
יסוד החיוניות של יוסף נעוץ באמונתו העצומה בה', שיודע את כל המעשה אשר נעשה ומסבב הכול לטובה, והכול בדין ובחסד, כדי להביא את העולם אל תיקונו. ועל כן זכה יוסף שה' היה עמו בכל אשר הלך. ולכן יכול היה לעמוד בניסיון עם אשת פוטיפר. מתוך אמונתו ידע כי אם ימתין בטהרה ובסבלנות, יגיע לבסוף זמן גאולתו.

התחזקות לימינו
אף אנו צריכים להתחזק ולזכור שמכל קושי ניתן לצאת לבסוף בניצחון, העיקר שבכל מצב נעשה תמיד את הטוב ביותר ולא נתייאש כלל. אם נחסמה בפנינו דרך אחת נמשיך בשנייה, ואם שתיהן נחסמו, נחפש את השלישית. העיקר להמשיך לחתור להגשמת כל הערכים הטובים בארץ.
ונהיה שמחים וטובים, כי עוד רבה הדרך לפנינו - בטיפוח המשפחות, בלימוד התורה, בעשיית צדקה ומשפט, בחינוך הילדים, בקירוב רחוקים ובבניין הארץ.

ולכן גם מי שבעקבות ההפגנות נגד הגירוש נחסמה בפניו הדרך להתגייס לצבא - אל ייפול כלל ברוחו, כי עוד רבות הדרכים לתרום לעם ישראל בתורה, במדע, בעסקים ובחברה.

שורש המנהיגות נמצא בחירות הפנימית
בשעה שהציבור הימני מתוסכל מחוסר יכולתו לבוא לידי ביטוי ציבורי רחב למרות האנרגיה העצומה שבתוכו, יש חשיבות עצומה לבניית העצמאות הרוחנית המקורית של כל אחד ואחד. עצמאות זו תביא מזור לחוליינו ותיתן תקווה לעתיד. שכן חוסר יכולתנו לבוא לידי ביטוי ציבורי נובע מתוך תחושת כפיפות ושיעבוד לערכים שאינם יהודיים. לכן אין לנו מנהיגות שיכולה להביא את האנרגיה האמונית העצומה לידי ביטוי. ומכאן שאם נצליח להעמיד את הערכים המנחים את דרכנו במקומם הראוי, ולברר את היחס הנכון שבין הערכים השונים, נוכל לפעול לישע עמנו. וגם אם לא נזכה לישועה מיד עכשיו, מבחינה פנימית בעצם ההשתחררות מהתפישה העבדותית לחירות כבר יש ישועה.

מיוסף הצדיק, העבד המושלך לבור, שנפשו בת חורין ושמחה בחיוניותה, יש הרבה יותר תקווה לישועה מאשר מכל אותם האנשים שמסתובבים בחוץ אבל נפשם משועבדת לשליטים בעלי הכוח, ומחשבתם מתנועעת לפי הרוח שכלי התקשורת מייצרים.

כשתגיע שעת האמת, רק יוסף הצדיק ואנשים כמותו יוכלו להציל את העם מרעב. לעומתם, כל השרים היועצים ושאר מלחכי פינכה יתגלו ככלים ריקים, שכל מעלתם ביכולתם לצטט את דברים של אחרים, ממה ששמעו מהחרטומים ומכלי התקשורת.

ולכן גם מי שצריך לעמוד למשפט ראוי לו שלא יפחד כלל, כי לפעמים הישיבה בכלא טובה, ומי שמכוון עצמו היטב, יוכל לצאת מהכלא לחיים טובים בהרבה ממה שהיו לו לפני כן. והוא, מתוך עצמאותו הרוחנית, יוכל להשתתף בתשועת ישראל.

------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il