ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יצחק בן פהימה
וזה לשונו: "כִּי אֲנַחְנוּ נִקְרָאִים 'עַם סְגֻלָּה' (דְּבָרִים ז), כְּמוֹ סְגֻלָּה שֶׁעוֹשִׂין לִרְפוּאָה; אַף - עַל - פִּי שֶׁאֵין הַטֶּבַע מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה זֶה לִרְפוּאָה, אַף - עַל - פִּי - כֵן הַדָּבָר הַזֶּה מְסֻגָּל לִרְפוּאָה, וְזֶה לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, שֶׁאֵין הַשֵֹּכֶל הָאֱנוֹשִׁי מֵבִין זֶה. כְּמוֹ כֵן אֲנַחְנוּ לָקַח אוֹתָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְעַם סְגֻלָּתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַשֵֹּכֶל הָאֱנוֹשִׁי מֵבִין אֶת כָּל זֶה, אֵיךְ לָקַח עַם מִתּוֹךְ עַמִּים".
רוצה לומר, שכמו שאי אפשר להבין מדוע דווקא 'סם' פלוני הוא מיוחד כדי לרפא מחלה מסוימת, מפני שזו 'הסגולה- המהות והטבע שלו', לרפאות דווקא את המחלה הזו, כך אי אפשר להסביר על פי היגיון, מדוע דווקא הקב"ה בחר בנו מכל העמים ובמה אנו שונים מהם.
דוגמא לכך, מביא רבנו הקדוש את קטרוג המלאכים במעמד קריעת ים סוף, שהרי גם המצריים וגם עם ישראל עבדו עבודה זרה, ועל פי ההיגיון מוכרח שהקב"ה יתייחס אליהם שווה בשווה. ובאמת מדוע הקב"ה הציל דווקא את עם ישראל, התשובה היא- בגלל מעלת סגולת נשמתם, שהיא למעלה מכל טעם והבנה אנושית.
רבי נתן מברסלב זיע"א התבטא פעם "אני יכול לתת פירוש במהר"ם שיף הכי קשה על הגמרא, אבל איני יכול לתת פירוש ביהודי הכי פשוט".
כי כל יהודי הוא חלק אלוק ממעל, וכמו שאין לאף אחד הבנה ב'אין סוף ברוך הוא', כך אין לנו מושג מה מעלתו וערכו של כל יהודי ויהודי, שהוא עצמיות ומהות של בורא העולם בעצמו.
ולחידוד הדברים, יהודי שרוצה להבין את עצמו למה הוא מחויב בשמירת תורה ומצוות ומחפש 'הוכחות' לאמונה בבורא עולם, זה כמו לשאול למה הוא אוהב את עצמו, או לדרוש ממנו שיוכיח את קיומו.
"הקב"ה, ישראל והתורה חד הם" (זוהר חלק ג עג, ע"א). הכוונה היא שאין כאן שלושה פרטים שונים שצריך לחבר ביניהם, אלא אנחנו חטיבה אחת, מהות אחת.
ברגע שאבין שהשבת, התפילין, הציצית וכל המצוות הם 'סגולת האני העצמי שלי', והם ביטוי והוצאה לפועל של הטבע הישר שלי, הרי אקיים אותם בפשיטות ובשמחה, בלי הוכחות ושכנועים ובלי צורך בסיבות.
מובא בכתבי המהר"ל זיע"א ש'סגולה' היא לשון 'סגול' שבנוי משלוש נקודות, נקודה אחת היא כנגד הקב"ה, הנקודה השניה היא כנגד התורה והנקודה השלישית היא כנגד עם ישראל- "הקב"ה ישראל והתורה חד הם". כפי שלא ניתן להוכיח את קיומו של הבורא יתברך ואת טעמי מצוותיו בשכל אנושי, כך לא ניתן להבין את מעלת וסגולת העם הנבחר.
ברגע שאבין את מהותי ועצמיותי ואת 'סגולת חיי', יהיה לי הרבה יותר קל להיות מחובר לקיום התורה, וככל שאלמד תורה ואקיים את המצוות מתוך הכרה שאני מוציא מהכוח אל הפועל את 'סגולת עצמי', כך החיבור והרצון אל היהדות יגדל ויתפתח.
בפיוט המפורסם 'ק-ה אכסוף' שחיבר הרב הקדוש רבי אהרון מקרלין זיע"א, הוא כותב על שבת קודש 'הַמַּתְאֶמֶּת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ'.
וניתן להסביר זאת על פי דברי הרב הקדוש רבי דוד מלעלוב זיע"א (מובא בספר 'הלקח והלבוב', בראשית), שפירש את דברי האריז"ל בזמירות לשבת "בווין תתקטר", כי האות ו' יש לה שלושה מילויין, כלומר יש שלוש צורות לכתוב אותה, והם: וא"ו, וי"ו, ו"ו, והם מורים על הקב"ה, התורה וישראל.
וא"ו עולה בגימטריה 'אחד' שמורה על אחד יחיד ומיוחד, וי"ו עולה בגימטריה כ"ב ומורה על כ"ב אותיות התורה הקדושה, ו"ו עולה י"ב ומורה על י"ב שבטי ישראל, וכל אלו הג' ווי"ן מתקטרים וקשורים זה בזה כנ"ל.
מהשבת הקרובה אנחנו נכנסים לחודש אלול, ובספר 'הלקח והלבוב' (אלול) מביא בשם ה'חידושי הרי"ם' זיע"א, שארבעת היודי"ם שבפסוק "אני' לדודי' ודודי' לי'" מכוונים כנגד ארבע השבתות בחודש אלול. עיקר העבודה שלנו לנצל את השבתות האלו שיהיו הכנה לימים הנוראים ולחגי תשרי, באופן שנוציא מהכוח אל הפועל את סגולת נשמתנו ונהיה קרובים לה' ולתורתו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.












