ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיי שילה בן אביגיל
"ויצא יעקב", יעקב לא בורח אלא יוצא. מכאן מתחילה היציאה מהכוח אל הפועל של יעקב. בשבוע שעבר נפגשנו עם יעקב, הבכור האמיתי, שמתוך כך קיבל את הברכות ולכן, נצרך לצאת. לכאורה מפני עשו, אך באמת זוהי יציאה לברר מדוע הוא הבכור, במה הוא הבכור, ולמה מגיעות לו הברכות. וכשהדבר יתברר, ממילא תהיה לו יכולת לעמוד מול עשו. אם כן, אפשר לומר שבסוף הפרשה תתברר לנו בכורתו ומתוך כך שולח מלאכים לעשו.
יצחק ברך את יעקב לפני יציאתו "ויתן לך את ברכת אברהם" וכפי שאומר הקב"ה לאברהם "ונברכו בך כל משפחות האדמה", כך אומר הקב"ה ליעקב בתחילת הדרך ו"נברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך".
בתחילת הפרשה, יעקב פגש במלאכים אבל בחלום, ובסוף הפרשה התעלה והוא כבר רואה מלאכים, הם נמצאים במציאות בפועל ממש. הוא מתעלה למציאות שהיתה רגילה אצל אברהם אבינו לראות מלאכים (עי' רש"י טז יג).
אם כן, אפשר לומר שביעקב הושלם התהליך שהחל באברהם. מה שאצל אברהם היה דבר תיאורטי, מגמה רוחנית, כאן היא מתחילה לבוא לידי ביטוי בפועל, במישור המעשי, ולכן, לו הוסיף הקב"ה לומר "ובזרעך". אולם בשביל שאותה מגמה תצא לפועל בצורה ראויה, יעקב אבינו צריך להוסיף עוד קומה על גבי אברהם. יעקב אומר לאחר שקם משנתו "אין זה כי אם בית אלהים וכו' והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים". יעקב מדגיש את הבית. ודרשו חז"ל (פסחים פח): "מאי דכתיב: 'והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב' - לא כאברהם שקראו הר, לא כיצחק כשקראו שדה, אלא כיעקב שקראו בית.
ומבאר הרב (עין איה ברכות ט' רסג): "שורש גדול באומה הישראלית, שכשרון ההתרכזות ותועלתו מוטבע בה במורשה נפלאה, והובררה ביותר ביעקב אבינו ע"ה, שהוא כבר התחיל להתכונן בתור עם נבדל, בבנותו לו בית של שבטי יה עדות לישראל. ואמר "האבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים", לא כאברהם שקראו הר ויצחק שקראו שדה, שאינו מובדל במחיצות. אבל הבית מובדלת היא, שמורה על התייחדות האומה הישראלית ברוחניותה, בארץ אשר ד' דורש אותה ". אברהם אבינו עסק בהפצת דבר ה' , בהדגשה שיש כאן עולם רוחני עליון שצריך לעלות אליו, הארץ היא איננה רק מישור, ולכל אדם יש צורך שיעלה בהר ה' ומתוך הבנתו ש"לה' הארץ ומלואה".
ומוסיף הרב (אגרות-הראי"ה, תשמו') שלכן בתקופת האבות עדיין הותרה המצבה כי המצבה מורה על עבודת ה' שגלויה ומחוברת עם כל אוה"ע וכל עוד לא נבחר עם ישראל, היתה עבודת ה' אחת לכל העולם, וזה מה שהיה עושה אברהם אבינו שקרא בשם ה' והיה עוסק להפנות את הלבבות אל הכרה בקב"ה, זוהי בחינת' ההר'. אולם על גביו, צריך לבנות בית, חלוק במחיצות ולכן אומות העולם אומרות שנעלה גם אל הר ה' וגם אל בית יעקב. זוהי המציאות העתידית שתגרום ל"ונברכו בך כל משפחות האדמה".
ומה שלכאורה נראה סתירה בין ההתייחדות בבית פנימה, לעומת ברכת אברהם "ונברכו בך כל משפחות האדמה" מבאר הרב שזו טעות. כי "רק דרך ההתייחדות נוכל להצליח לפעול על האנושות, שההתייחדות הבאה מהכרה שלמה, אינה התייחדות של טמיעה בפרטיות, הבדלות מצד שלא רוצים להיות קשורים לאומות העולם, פחד מההשפעה שלהם עלינו. כי אם התרכזות למען הוסיף כח ההשפעה והתחברות היותר מועילה. על כן, דוקא יאמרו עמים רבים לכו ונלכה אל הר ד' ואל בית אלהי יעקב, גם אל ההר וגם אל הבית. זאת היא תורת החיבור של שתי הקצוות, התכנסות היחיד בגבולו בתור מרכז להכין כח מלא בעד הכלל (עין איה שם).
ומבאר הרב (ע"פ אגרות שם, אוה"ק ח"ב עמ' תמ', אורות עמ' קסט) שהטעם לכך, כי הכללה שאין בה הפרדה, תיצור הכללה גסה, בעלת מכנה משותף נמוך. וממילא הדבר יכול להכהות את הסגולה המיוחדת לישראל, כי אדם יאמר אני אוהב כל מי שהוא אדם, אין הבדל בין יהודי לגוי. וזה יגרום להרס נורא. זוהי תפיסתו של אדום, התפיסה הנוצרית. הוא אינו יודע כי אנו "לב באברים" השונה בתפקודו משאר האיברים, ורק ע"י כך אנו משפיעים. ממילא האהבה שלנו לכל אדם ומתוך כך, ההשפעה שלנו עליהם, היא נגזרת של האהבה שלנו לאומה הישראלית. ובנוסף לכך אומר הרב שההכללה תתמקד בעיקר בכמות עד כמה נשפיע את דעת ה' באנושות וזה יבוא על חשבון האיכות, בהעמדת יחידים המלאים בקדושה ובטהרה.
לכן, על גבי אברהם צריכה להופיע דמותו של יעקב, שעוסק בעיקר בבניית האומה הישראלית פנימה, כדי שמדתו של אברהם תוכל להופיע בצורה מתוקנת. ומבאר הרב שזהו מה שנא' (ישעיה כט כב) "בית יעקב אשר פדה את אברהם". לכן, דווקא אצלו מתרחבת ברכת אברהם עד ל"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" וניתנת לו נחלה בלי מצרים (עי' שבת קיח).
לכן, יעקב אבינו רק מתוך השלב הראשון של "איש תם יושב אהלים", מתוך שלב ההתכנסות, הוא יכול לצאת אל הפועל ולהופיע את בכורתו, שהיא השפעת ישראל על אומות העולם.
כך מבאר הרב את מה שאנו אומרים בתפילה - "עדת יעקב בנך בכורך": "כנסת ישראל היא קבועה בקדושתה בתור עדה פועלת בעולם, עד שמימי יעקב, שנקבע בזרעו החותם המיוחד של האומה, בהבדלתה מכל העמים, נקבע בה גם כן, תכונת הבכורה. ועל פי עצת ה' זאת היתה, שהבכורה של עשו תהיה מוסבה ליעקב, וזה היה לאות, שישראל יהיה הבכור בין העמים כולם, והבכורה היא תכונה, שמחיבת להיות משפיע ופועל פעולה חינוכית על יתר הבנים והבנות, שבאים אחריו, כמו כן הונח בישראל כוח זה של הפעלה לטובה ולקדושה על כל העמים". דווקא בהבנה של הצורך בהבדלה נקבעת בנו הבכורה, היכולת להשפיע בצורה נכונה.
עם ישראל נבחר להיות בכורו של מי שאמר והיה העולם, "בני בכורי ישראל", להיות זה שמשפיע על אומות העולם. כי הוא יודע שיכולתו להצליח להשפיע הוא מתוך התבדלותו. עם ישראל הוא כביכול איש כפול, כבכור היורש כפול, שיש בו היכולת לחבר בין ההתעסקות בבניין פנימה שלא יעמוד בסתירה ליכולת ההשפעה החוצה. לכן, יעקב אבינו זקוק לשתי נשים, לאה ורחל, אחת פנימית ואחת חיצונית, 'עלמא דאיתכסיא' ו'עלמא דאיתגליא' (זוהר ח"ב כט:).
וכאשר מתבררת ליעקב היותו "עם לבדד (ישכון)", דווקא ע"י בני לבן ששונאים אותו, ושרחל ולאה אומרות ש"נכריות נחשבנו" למרות פעולתן בבית אביהן, מתבררת הייחודיות שלנו. כי כדי שנצליח לפעול עליהן אנו זקוקים לחזור לארץ לאותה הבדלה, כי ללא ההבדלה דווקא נוצרת שנאה. ממילא נגמר הבירור של צורת הופעת הבכוריות שלנו, ואז יעקב יוצא לדרך.
לכן, בסוף הפרשה, כאשר יעקב מגיע לבחינת, "יעקב אשר פדה את אברהם", הוא כבר זוכה לראות מלאכים כמו בבית אברהם. ושם מתקבצים מלאכי ארץ-ישראל וחו"ל ביחד. ומסביר הרב (עין איה שם) שזה בא להורות שאין סתירה בין ארץ ישראל לחו"ל, איננו חוזרים עתה רק לחיים של א"י ויוצאים מהגלות, אלא מחברים בין הקצוות, התכנסות האומה בתור כוח להשפיע על הכלל, על חו"ל, "על כן, ליעקב נזדמנו לו במקום אחד מלאכי ארץ-ישראל ומלאכי חו"ל, ואותו המקום המיוחד, נעשה לו ראוי לקראו בשם לזכר עולם מחנים. ארץ-ישראל, המרכז, תתן כוח גם לחו"ל".לכן מובן מדוע שולח יעקב לעשיו מלאכים מזה ומזה. להראות לו שהוא הוא באמת הבכור. כאן מסתיימת פרשת "ויצא", בקריאת השם מחניים מסתיימת היציאה לפועל של יעקב.
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
האם מותר לפנות למקובלים?
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך ללמוד אמונה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.
תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה
הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?
מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.
לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.
דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.
דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.
לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
