תנו רבנן : מצות חנוכה נר איש וביתו.
והמהדרין - נר לכל אחד ואחד.
והמהדרין מן המהדרין,
בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמנה, מכאן ואילך פוחת והולך;
ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך.
אמר עולא: פליגי בה תרי אמוראי במערבא, רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא,
חד אמר : טעמא דבית שמאי - כנגד ימים הנכנסין, וטעמא דבית הלל - כנגד ימים היוצאין.
וחד אמר : טעמא דבית שמאי - כנגד פרי החג, וטעמא דבית הלל - דמעלין בקדש ואין מורידין. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן : שני זקנים היו בצידן, אחד עשה כבית שמאי ואחד עשה כדברי בית הלל, זה נותן טעם לדבריו - כנגד פרי החג, וזה נותן טעם לדבריו - דמעלין בקדש ואין מורידין.

"אמר רב ששת אכסנאי חייב בנר חנוכה - אמר רבי זירא מריש כי הוינא בי רב משתתפנא בפריטי בהדי אושפיזא בתר דנסיבי איתתא אמינא השתא ודאי לא צריכנא דקא מדליקי עלי בגו ביתאי (שבת דף כג/א).
אמר רבה: נר חנוכה מצוה להניחה בטפח הסמוכה לפתח . והיכא מנח ליה? רב אחא בריה דרבא אמר: מימין, רב שמואל מדפתי אמר: משמאל. והילכתא - משמאל, כדי שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין.
תנו רבנן : נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ . אם היה דר בעלייה - מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים . ובשעת הסכנה - מניחה על שלחנו, ודיו ... (שבת כ"א, ע"ב).
ואמר רב כהנא, דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרב תנחום: מאי דכתיב (בראשית לז) והבור רק אין בו מים. ממשמע שנאמר והבור רק איני יודע שאין בו מים? אלא מה תלמוד לומר אין בו מים - מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו.

"… וכאשר באו אנשי המלך הכופים על המעל לעיר מודיעין לזבוח לאלילים… אמרו אנשי המלך אל מתתיהו - ראש ונכבד אתה בעיר הזאת… עתה בוא ראשון ועשה את מצוות המלך… ויען מתתיהו ויאמר קול רם: אם אמנם יסורו כל עבדי המלך גוי גוי מאלוהיו וישמעו לקולו (של המלך) להמיר את חוקות אבותיהם. אבל, לא כן אני ומשפחתי , כי לא נסור ימין ושמאל מאחרי חוקות אבותינו" (חשמונאים ב', טו - כב).