ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
ידועים דברי השל"ה הקדוש שמעורר על כך (בראשית, תורה אור (ד)). הרי גדולה מעלתם של השבטים. איך דימו להרוג איש צדיק, עמוד יסוד העולם? יעקב אמר על שמעון ולוי "בסודם אל תבוא נפשי", במעשה זמרי וקורח. ואיך נשתתפה שכינה עמהם? ואיך יוסף לא הודיע לאביו על הימצאו?
מיטתו של יעקב שלמה (רש"י בראשית מ"ז ל"א) זאת אומרת שכולם היו מושלמים. ואם כך, גדלה התמיהה בכפליים. מבאר השל"ה הקדוש, לכל שבט יש תפקיד באומה הישראלית, עליו לגלות כוחות מסוימים באומה. אין כאן סתם מחלוקת בין האחים, יש כאן מאבק על תוקפה של מלכות ישראל בעתיד. האם הכוחות שבכל שבט מנוגדים זה לזה אם לאו.
מוסיף השל"ה: מלכות יוסף נועדה להיות המשכה של מלכות יהודה ובית דוד. יהודה חשב שיוסף דורש את המלוכה לעצמו בלבד. והרי החולק על מלכות בית דוד ראוי להכישו נחש (סנהדרין קי.) ועל כן יוסף אמר לאחיו בפגישתם "ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא ויגשו", יוסף אמר להם שהוא נשלח להכין את הדרך למלכות הנצחית, כי יוסף הוא ההמשך של יעקב. יפה תואר, מעין היופי של אדם הראשון. (בבא מציעא פד.) זין איקונין של יוסף דומה ליעקב, ויעקב מסר לו את כל התורה שלמד אצל שם ועבר.
פירושם של דברים, בכדי שמלכות יהודה תתייצב, יש צורך למלכות של יוסף. אדם הראשון נתן שבעים שנה לדוד המלך. וגם יוסף נתן משנותיו לדוד המלך, כך מבואר בזוהר הקדוש (א' קס"ח). יוסף הוא התשתית למלכות יהודה ולבית דוד. יוסף נשלח למצרים, שהיא ערות הארץ "כמעשה ארץ מצרים לא תעשו" היה צריך לטהר את המקום. ויוסף אמר לאחיו "לראות את ערות הארץ באתם", כדי שיהודה יקיים את השליחות. "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו" (בראשית מ"ו כ"ח) ואומר רש"י, "להורות לפניו לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה". לשם כך הוקדמה שליחותו של יוסף. ושליחותו של יוסף אינה רק לשעתה אלא גם לעתיד לבוא. משיח בן יוסף יפנה את הדרך לדוד מלכא משיחא.
ומוסיף השל"ה, שעל כן מסר יהודה את נפשו בעבור בנימין. כי מלכות ישראל החלה אצל שאול משבט בנימין. וכוחו של בנימין היה בכך שלא השתחווה לעשו, ודורותיו אחריו, לא השתחוו להמן. והוא עניינה של המלכות בישראל, שאין למלך על גביו אלא ה' אלוקיו (הוריות פ"ג מ"ג). הערבות ההדדית שבין יהודה ובנימין – "כי עבדך ערב את הנער". היא גם הייתה הסיבה שיעקב שלח את יהודה לפתוח בית מדרש במצרים. לא רק בגין מידת הערבות ההדדית הנצרכת להקמת תורה, אלא גם גילוי מידת המלכות, שכל פעולותיהם של האחים היו לגלות את כוח המלכות בישראל.
יוסף נשלח ע"י אביו "לך נא ראה את שלום אחיך והשיבני דבר". יוסף עשה את שליחותו במסירות נפש, גם לראות שלום אחיו, וגם לחבר את מלכות יוסף עם מלכות יהודה. "והיו לאחדים בידך" (יחזקאל ל"ז י"ז), וכלשונו של הרב זצ"ל במאמרי-ראי"ה (מאמר המספד בירושלים) שחיבור הקודש, התורה, עם הצד הלאומי בישראל, זו לאומיות שלא ככל העמים, אלא לאומיות שמחוברת עם קדושה.
ירבעם המלך, שהיה מבני אפרים, זרעו של יוסף, השחית את ישראל לאביהם שבשמיים (סנהדרין קב.), "אמר לו הקב"ה חזור בך, ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן. אמר לו מי בראש, בן ישי בראש, אי הכי לא בעינא". זאת אומרת, הייתה בו בירבעם מידת מלכות. ויצאו להילחם וניצחו, כי ירבעם ידע לאחד את העם. אולם, מלכות ישראל היא זו שמאחדת את ישראל לא רק מבחינה חיצונית אלא גם מבחינה פנימית, בחיבור רוחני. "והיו לאחדים בידך". במהרה בימינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














