ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
רבינו האור החיים הק' בפרשתינו בפסוק (ג, ח) "וארד להצילו", מבאר שבזה שנכנסו כלל ישראל למ"ט שערי טומאה, כשיצאו ונכנסו לשערי הקדושה שכנגדן, הוציאו כל ניצוצות הקדושה שנפלו לתוך המ"ט שערי טומאה, ולעומתם התחזקו בשערי הקדושה.
ומוסיף דבר נפלא: והא דלא נכנסו לשער הנ' - מכיון שלא היה ל'כלל ישראל' את התורה הקדושה, ולכן אם היו נכנסים לשער הנ' לא היו יכולים לצאת משם לעולם, אבל בגלות הזה האחרון, מנסה השי"ת אותנו בשער הנ' כיון שיש לנו את התורה הק' וזה לשונו הזהב: "דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו להיכנס לשער הנ' ולהוציא בלעו מפיו, ואז ספו תמו בחינת הטומאה" עכלה"ק.
כח התורה הקדושה, היא הנותנת לנו כח ומחיינו בגלות הנורא והמר הזה, התורה הק' יכולה להוציא את האדם אפילו מהדיוטא התחתונה, ודכתב רבינו האוה"ח בפרשת אמור (כב, יב) וז"ל: "כי האדם יכול להשיג כפי התעצמותו בתורה... אילו יהיה במדרגה שאין למטה ממנה אם יטרח ישיג הדרגות העליונות כפי שיעור היגיעה " עכ"ל.
מהו שער הנו"ן של טומאה?
ועתה צריך לברר מהו שער הנ', איזה עבירה צריך להיזהר מפניה, בכדי שלא להיכשל וליפול לשער זה, ומהו הדבר אשר חששו כל כך מפניה וגאלו תיכף ומיד את בני ישראל קודם שיהיה להם נגיעה במקצת לשער נורא וטמא זה.
הרה"ק רבי ישראל מרוזין זי"ע, גילה לנו רז זה, בהסכמתו לספר באר הגולה (למהר"ל מפראג) וכתב בזה"ל: "ובגלות האחרון בעיקבתא דמשיחא יהיה נפתח שער הנו"ן שבטומאה שהיא מינות ואפיקרסות רחמנא ליצלן וכו', והבטיחנו הבורא ית"ש על ידי נביאו, שכל מי שירצה להחזיק באמונה המורשה לאבותינו יתחזק, ומן השמים יסייעוהו אחר התאמצותו שיתאמץ בכל כוחו להציל עצמנו מפח יקשם, ויראה לנו נפלאות להצילנו מידם כמו הנפלאות שעשה לנו במצרים עכלה"ק.
וכן כתב הגה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמרנא זצ"ל בספרו עשירית האיפה (פר' בחוקותי ג, י), ובתוספת דברים, המכוונים להפליא עם דברי רבינו האוה"ח הק', ז"ל: וקבלנו ששערי החמישים של הטומאה היא, של מינות ואפיקורסות שכל באיה לא ישובו ולא ישיגו אורחות חיים, וזה ניסיון דגלות האחרון עד ירחם ה' עלינו.
אבל במצרים היה אמונה חזקה בכל ישראל ואף הרשעים היה להם אמונה ולא פקרו, ומחמת שלא היה להם תורה, לא היה בכוחם לכנוס לשער הנו"ן ולצאת משם, ולא נכנסו אלא בשער המ"ט, שאם היו מתעכבים עוד רגע היו נכנסים להיכל הנו"ן ושוב לא היה להם תקנה עולמית, ולכן נכתב (בתורה) נו"ן פעמים יציאת מצרים, ואנו בגלותא בתראה ע"י התורה יש לנו כח לצאת ולהוציא בלעם מפיהם אף משער הנו"ן, באמונה גדולה, אמונת ה' וחכמים וצדיקים עכל"ק.
להחשיב את עצמו כבן מלך - וזהו תריס בפני החטא
וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא (א, ו).
כתב רבינו האור החיים הק' : בא הכתוב לומר, שכל זמן שאחד מן האחים היה קיים, היו המצרים מכבדים אותם. ואף כשהיה אחד מהדור ההוא קיים, עדיין היו חשובים בעיניהם, ולא היה להם פנים להשתעבד בהם...
במיתת יוסף ירדו מגדלותם, כי עד אז היו מעולים יותר מן המצרים, ומכאן ואילך נעשו שווים להם. ובמיתת האחים ירדו למטה ממדרגתם, שנהיו נבזים בעיניהם, אבל מכל מקום עדיין לא היו משתעבדים להם. ורק לאחר שמת כל הדור ההוא, התחילו אף להשתעבד בהם עכ"ד.
וביאר הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל: למדנו מדבריו, שאף על פי שהמצרים רשעים היו מאז ומעולם, מכל מקום לא היו יכולים להשתעבד בישראל כל עוד ישראל היו 'נכבדים' וחשובים בעיניהם, ורק כשירדו ממדרגתם ונעשו שפלים ונבזים בעיניהם, התחילו לשעבדם.
היחס הזה שבין מצרים לישראל הוא, אם כן, תוצאה של סיבה אשר ב' פנים לה. המצרים מצידם לא היו מסוגלים לשעבד בני אדם שהם נכבדים וחשובים. אך נוסף לכך, כל זמן שהיו ישראל נכבדים וחשובים מצד עצמם, לא היה שייך בהם שעבוד, ורק כשהושפלו מחשיבותם נעשו בני שעבוד.
וכך היא דרכו של היצר הרע וכאלה הן תחבולותיו במלחמתו עם האדם. תחילה הוא משתדל להשפילו בתחומי ההיתר, בדברים ובמעשים שאין בהם איסור - "ברשות התורה". כשהדבר עולה בידו והאדם "ירד במדרגתו", מכאן ואילך הופך האדם להיות שבוי ביד יצרו, והוא מפילו בפח יקוש ומכשילו בכל דבר חטא ועוון.
טללי אורות בשם שיחות מוסר
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.












