ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
רבינו האור החיים הק' בפרשתינו בפסוק (ג, ח) "וארד להצילו", מבאר שבזה שנכנסו כלל ישראל למ"ט שערי טומאה, כשיצאו ונכנסו לשערי הקדושה שכנגדן, הוציאו כל ניצוצות הקדושה שנפלו לתוך המ"ט שערי טומאה, ולעומתם התחזקו בשערי הקדושה.
ומוסיף דבר נפלא: והא דלא נכנסו לשער הנ' - מכיון שלא היה ל'כלל ישראל' את התורה הקדושה, ולכן אם היו נכנסים לשער הנ' לא היו יכולים לצאת משם לעולם, אבל בגלות הזה האחרון, מנסה השי"ת אותנו בשער הנ' כיון שיש לנו את התורה הק' וזה לשונו הזהב: "דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו להיכנס לשער הנ' ולהוציא בלעו מפיו, ואז ספו תמו בחינת הטומאה" עכלה"ק.
כח התורה הקדושה, היא הנותנת לנו כח ומחיינו בגלות הנורא והמר הזה, התורה הק' יכולה להוציא את האדם אפילו מהדיוטא התחתונה, ודכתב רבינו האוה"ח בפרשת אמור (כב, יב) וז"ל: "כי האדם יכול להשיג כפי התעצמותו בתורה... אילו יהיה במדרגה שאין למטה ממנה אם יטרח ישיג הדרגות העליונות כפי שיעור היגיעה " עכ"ל.
מהו שער הנו"ן של טומאה?
ועתה צריך לברר מהו שער הנ', איזה עבירה צריך להיזהר מפניה, בכדי שלא להיכשל וליפול לשער זה, ומהו הדבר אשר חששו כל כך מפניה וגאלו תיכף ומיד את בני ישראל קודם שיהיה להם נגיעה במקצת לשער נורא וטמא זה.
הרה"ק רבי ישראל מרוזין זי"ע, גילה לנו רז זה, בהסכמתו לספר באר הגולה (למהר"ל מפראג) וכתב בזה"ל: "ובגלות האחרון בעיקבתא דמשיחא יהיה נפתח שער הנו"ן שבטומאה שהיא מינות ואפיקרסות רחמנא ליצלן וכו', והבטיחנו הבורא ית"ש על ידי נביאו, שכל מי שירצה להחזיק באמונה המורשה לאבותינו יתחזק, ומן השמים יסייעוהו אחר התאמצותו שיתאמץ בכל כוחו להציל עצמנו מפח יקשם, ויראה לנו נפלאות להצילנו מידם כמו הנפלאות שעשה לנו במצרים עכלה"ק.
וכן כתב הגה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמרנא זצ"ל בספרו עשירית האיפה (פר' בחוקותי ג, י), ובתוספת דברים, המכוונים להפליא עם דברי רבינו האוה"ח הק', ז"ל: וקבלנו ששערי החמישים של הטומאה היא, של מינות ואפיקורסות שכל באיה לא ישובו ולא ישיגו אורחות חיים, וזה ניסיון דגלות האחרון עד ירחם ה' עלינו.
אבל במצרים היה אמונה חזקה בכל ישראל ואף הרשעים היה להם אמונה ולא פקרו, ומחמת שלא היה להם תורה, לא היה בכוחם לכנוס לשער הנו"ן ולצאת משם, ולא נכנסו אלא בשער המ"ט, שאם היו מתעכבים עוד רגע היו נכנסים להיכל הנו"ן ושוב לא היה להם תקנה עולמית, ולכן נכתב (בתורה) נו"ן פעמים יציאת מצרים, ואנו בגלותא בתראה ע"י התורה יש לנו כח לצאת ולהוציא בלעם מפיהם אף משער הנו"ן, באמונה גדולה, אמונת ה' וחכמים וצדיקים עכל"ק.
להחשיב את עצמו כבן מלך - וזהו תריס בפני החטא
וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא (א, ו).
כתב רבינו האור החיים הק' : בא הכתוב לומר, שכל זמן שאחד מן האחים היה קיים, היו המצרים מכבדים אותם. ואף כשהיה אחד מהדור ההוא קיים, עדיין היו חשובים בעיניהם, ולא היה להם פנים להשתעבד בהם...
במיתת יוסף ירדו מגדלותם, כי עד אז היו מעולים יותר מן המצרים, ומכאן ואילך נעשו שווים להם. ובמיתת האחים ירדו למטה ממדרגתם, שנהיו נבזים בעיניהם, אבל מכל מקום עדיין לא היו משתעבדים להם. ורק לאחר שמת כל הדור ההוא, התחילו אף להשתעבד בהם עכ"ד.
וביאר הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל: למדנו מדבריו, שאף על פי שהמצרים רשעים היו מאז ומעולם, מכל מקום לא היו יכולים להשתעבד בישראל כל עוד ישראל היו 'נכבדים' וחשובים בעיניהם, ורק כשירדו ממדרגתם ונעשו שפלים ונבזים בעיניהם, התחילו לשעבדם.
היחס הזה שבין מצרים לישראל הוא, אם כן, תוצאה של סיבה אשר ב' פנים לה. המצרים מצידם לא היו מסוגלים לשעבד בני אדם שהם נכבדים וחשובים. אך נוסף לכך, כל זמן שהיו ישראל נכבדים וחשובים מצד עצמם, לא היה שייך בהם שעבוד, ורק כשהושפלו מחשיבותם נעשו בני שעבוד.
וכך היא דרכו של היצר הרע וכאלה הן תחבולותיו במלחמתו עם האדם. תחילה הוא משתדל להשפילו בתחומי ההיתר, בדברים ובמעשים שאין בהם איסור - "ברשות התורה". כשהדבר עולה בידו והאדם "ירד במדרגתו", מכאן ואילך הופך האדם להיות שבוי ביד יצרו, והוא מפילו בפח יקוש ומכשילו בכל דבר חטא ועוון.
טללי אורות בשם שיחות מוסר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
