ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
ראינו עיון חודר בנושא זה מהרב הגדול ר' צדוק הכהן, מלפני מאה וחמשים שנה, וכן הוא כותב שזו היא טענת המרגלים בימיו של משה רבינו. כך מסביר ב"דובר צדק" (אות ד, פרשת אחרי מות, במהד' הר ברכה, עמ' 186-187):
"וארץ ישראל הנגלה ממנה בכל מיני חמדות ותאוות, הוא משכא דחויא (=עור הנחש) ולכן אמרו ז"ל (ספרא, אחרי י"ג) דהכנענים גרועים מכל האומות. 1 וזה שאמרו (במדבר י"ג, כ"ח) אפס כי עז העם. ו'ארץ אוכלת יושביה' לא דבר ריק דיברו רק מכח משכא דחויא, מכל מיני שלוה וחמדת עולם-הזה הנמצא שם יכולים לימשך אחריהם. וכמו שדרשו חז"ל בשבת (קמ"ז ע"ב) גבי ר' אלעזר ואיתא בויקרא רבה (ה', ג') דשלוש עשרה דימוסיות היו לעשרת השבטים ונמשכו אחריהם...
ועדיין נסתפקו בְהָרַחֲבוּת ומותרות של תאוות. ודבר זה הוא רק בפירות הארץ והוא מצד המצוות רצה לומר כשעושה מצוה בפת ומאכל אז שורה על הָרַחֲבוּת ההוא שם שמים ממש כטעם ארץ ישראל.
ומרגלים ראו הלבוש דמשכא דחויא, ויהושע וכלב ראו הפנימיות ד'טובה הארץ' (במדבר יד, ז). ומה שהלבוש דמשכא דחויא מכשיל מאוד, על זה נאמר (במדבר יד, ח) 'אם חפץ בנו ה' ' וגו' פירוש אם ה' יתברך חפץ להביאנו, והוא יודע גם כן מֵהַמָשְׁכָא דחויא, על זה נאמר "בהדי כבשי דרחמנא למה לך?". ואף על גב דחזי ברוח הקודש דהוה ליה בנין דלא מעלי כדאיתא בברכות (י'.). ועל זה אמר ר' שמעון בן יוחאי בפרשת בשלח שם אהא דחד איילתא, דתמן לא תשאל ולא תנסה את ה', והכי דייקא. [עכ"ל].
כלומר הקב"ה יודע שעלול לצאת בן רע כמו מנשה. אבל סופו לחזור בתשובה, ואסור לנו לנטוש מצוה אותה ציונו הקב"ה.
וזה משתלב עם מדרש המובא בילקוט שמעוני (איכה רמז תתרל"ז):
זכור תזכור. תני ר' חייא משל למלך שהלך לחמת גרר ונטל בניו עמו, פעם אחת הקניטוהו ונשבע שאינו נוטלן, והיה נזכר להם ובוכה ואומר הלואי יהוון בני עמי אע"פ שמקניטים אותי, הדא הוא דכתיב 'מי יתנני במדבר מלון אורחים' (ירמיה ט, א) אמר הקב"ה הלואי יהוון בני עמי כמו שהיו במדבר שהיו מלינין עלי.
ודכוותיה 'בית ישראל יושבים על אדמתם ויטמאו אותה' (יחזקאל לו, יז). אמר הקב"ה הלואי יהוון בני עמי בארץ ישראל אע"פ שמטמאין אותה.
אין לנו "להתחכם" על מצוותיו של הקב"ה, אלא לנהוג בתמימות ולציית לדברו. [ועוד עיין בזה "חזון הגאולה" בדברי הראי"ה קוק, עמ' רכב].
כי גם כאן עתיד כלל ישראל לשוב בתשובה, מפני קשר עמוק של נפשו בהקב"ה.
^ 1.מובא במדרש שיר השירים (ה, ד) בענין הנסיון הגדול של ארץ ישראל: רחצתי את רגלי מטינוף של עבודת כוכבים יודעת הייתי שאבק של אותו המקום משיאני [=מפתה אותי] לעבודת כוכבים. אע"פ כן 'דודי שלח ידו מן החור'" [הקב"ה פקד על המלך כורש לשלוח את עם ישראל לארץ ישראל]. וראו עוד דברים בענין נסיון זה ב"אוצרות הנצי"ב", שחיברתי בעזרת ה', עמ' רל"ז, בשם חתם סופר, אגרות בעל התניא, ר' זונדל מסלנט.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













