ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
הדבר הזכיר לי שני סיפורים, שנראים במבט ראשון כמסופרים על שני אנשים שונים בתכלית.
הסיפור הראשון הוא על דוד, בחור שגדל במונטריאול, במשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות. לאחר שגדל והגיע לגיל נישואין הוא נשא את רחל. הוא לא נשאה כדת משה וישראל אלא בנישואין אזרחיים. לאחר כמה שנים שהיו נשואים ונולד להם בן זכר, החליטו בני הזוג להינשא כדת משה וישראל. כשהגיעו לרב כדי להינשא התגלתה בעיה חמורה. דוד הוא כהן. לרחל יש אמא יהודייה. אך הצרה הגדולה היא שאבא שלה הוא נוכרי. השאלה הופנתה לרב חשוב. הרב השיב כי אין מה לעשות, אי אפשר להשיא אותם. יש מחלוקת בין הראשונים בנוגע לשאלה זו, אבל נפסק להלכה שאסור לכהן לישא יהודייה שאביה נוכרי. רק בדיעבד כשכבר נשאה, לא צריך לגרשה. במקרה הנידון, הוא לא נשאה. נישואין אזרחיים אינם נחשבים נישואין. אפילו שיש כאן מצב של שעת הדחק, שהרי יש להם בן, בכל זאת, אי אפשר להתיר להם.
הסיפור השני הוא על ראובן שגדל בניו-יורק במשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות. כשלמד באוניברסיטה פגש בחורה נחמדה בשם סידני. היא הייתה נוכרייה, אבל מכיוון שגדל במשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות, לא היה אכפת לו כל כך. לאחר כמה שנים שכבר נולד להם ילד, החליטה סידני להתגייר. כמובן שלאחר הגיור רצתה להינשא כדת משה וישראל עם בעלה ראובן. כשבאו לרב וסיפרו את סיפורם, התלבט הרב האם אפשר להשיאם, הרי מבואר בגמרא (יבמות כד, ב) שבמקרה שיש חשש שיהודי חי חיי אישות עם נוכרייה, אסור ליהודי זה לישא את הנוכרייה אפילו לאחר גיורה. השאלה הייתה קשה ולכן הופנתה לרב חשוב. הרב התלבט קשות וניסה למצוא דרך להתיר. הרי בסופו של דבר מדובר על שעת הדחק. לאחר עיון רב הוא הגיע להחלטה שיש מקום להתיר.
רבים עשויים לחשוב שכנראה הרב של סיפור ב' הוא רב ציוני, בעל רגישות וסימפתיה כלפי הזולת. מסוג הרבנים שכאשר הם נתקלים בצער של הזולת, הם מנסים למצוא בכל דרך פתרון לבעיות ההלכתיות. לעומת זאת, יחשבו אותם אנשים, הרב של סיפור א' הוא בוודאי אחד מן הרבנים החרדיים, שאינו כל כך חושב על הזולת אלא מסתכל על כל השאלה ההלכתית בלי רגש.
אלא שלא זו האמת. שני סיפורים אלו מדברים על אותו רב. שתי השאלות שהובאו לעיל הופנו לרבנו הגדול הרב משה פיינשטיין זצ"ל (עיין שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק א, סימן ה; שם, סימן כז). רבנו הגדול היה רחמן גדול, וכבר ידועים היתריו הרבים. אבל יחד עם זאת הוא היה איש אמת.
שעת הדחק
לאחר שהוצאתי לאור את הכרך השני של הספרים שלי בנושא גיור ('גר המתגייר'), אחד מתלמידיי שאל אותי האם בספר הזה אני מחמיר כמו בספרי הראשון. השבתי לו תשובה שנראית לי חשובה ביותר בהבנת פסיקת ההלכה: אני לא מחמיר וגם לא מקל, אלא פוסק כפי הנראה לעניות דעתי. דהיינו, לאחר ההתבוננות בסוגיה, בראשונים ובאחרונים אני מסיק את מסקנותיי. תפיסתי היא שמגמת הפוסק צריכה להיות גילוי דבר ה', דהיינו לגלות את האמת לאמיתה בלי מגמה להחמיר או להקל.
בכתב העת 'המעין' (גיליון נא (ד), עמ' 93) הובאו דבריו של הרב צבי פסח פראנק זצ"ל שכתב לגבי כמה פוסקים שהחמירו בעניין שביעית: "מתוך שתחילת גישתם לעיין בהלכה זו היה תחת רצונם להיות מהמחמירים דווקא, קורא אני עליהם מאמרם ז"ל על הפסוק 'כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם' – 'ההוא בדברי תורה כתיב', ופירש רש"י: לפי פנים ולב שאתה נותן לתורה, ליבך עומד להעמיד לך גירסא". מכאן אנו למדים שהרב צבי פסח פראנק זצ"ל התנגד לגישה לקבוע מהי ההלכה לפני שניגשים לעיון בשאלה הנשאלת. צריך לגשת בגישה פתוחה, בלי נטיית לב לשום כיוון.
מסופר על מורנו הגדול הרב משה פיינשטיין זצ"ל (בהקדמה לשו"ת אגרות משה, ח"ח, עמ' 31): "כאשר היה כותב תשובות לברר עניין חדש מיסודו, לא היה מחליט מראש על המסקנא שאליה הדברים יוליכו. אף שהיו לו מחשבות ראשונות לאן הדברים נוטים, השתדל תמיד לכבוש מחשבות אלה ולברר את האמת. הוא היה אומר שאסור לפסוק הלכה על פי השקפה קבועה מראש בעניין כל שהוא. הפוסק הלכה על פי השקפתו, כך שמראש אפשר לדעת מה יפסוק, היה נחשב אצלו כנוטל שוחד להטות דין".
יש שעת הדחק, והרב ינסה בכל דרך למצוא היתר. אבל מציאת ההיתר נעשית בדרך אמיתית ולא שקרית. שעת הדחק גורמת להסתכלות יותר מעמיקה בשאלה ולניסיון למצוא היתר. גם בשעת הדחק אפשר לסמוך על דעות מקילות, אבל כל זאת תוך עיון אמיתי. אנחנו לא משקרים לעצמנו ולא ממציאים הלכות. התורה לא נמסרה לאדם לעשות ממנה כרצונו, אלא התורה נמסרה לחכמים שמתוך שיקול דעת ועיון אמיתי יגיעו להכרעה הלכתית.
יש כללי פסיקה בנוגע לסמיכה על דעת היחיד. ויש שסברו שבדין דאורייתא אי אפשר לסמוך על דעת יחיד. גם יש דעות שסוברות שאי אפשר לסמוך על דעת יחיד נגד רבנים אחרים, כשמדובר שהיחיד אינו משתווה בחוכמתו לרבנים האחרים. דהיינו, הם יותר גדולים בחוכמה בשיעור ניכר מאוד. כמו כן, אי אפשר לסמוך על דעת היחיד, במקרה שמדובר על הלכה שכבר הוכרעה. שהמנהג על ידי כל הפוסקים נגד הדעה המקילה הזאת. שנפסק הדבר על ידי השולחן ערוך והאחרונים כנגד הדעה המקילה הזאת (עיין בספרי 'גר המתגייר', כרך ב, "נגד המקילים ונגד המחמירים").
יש להוסיף שגם כשאנחנו באים וסומכים על דעת היחיד, משמעות הדברים היא שהפוסק רואה לנכון שיש כאן סברא אמיתית ואפשר לקבל את דברי היחיד. אך אם הפוסק רואה ומבין שאין דבריו נכונים, אין הוא יכול להתעלם מכך ולסמוך על דבריו רק בגלל רצונו להקל. וזאת הסיבה שהרב משה פיינשטיין החמיר ואסר על אף שהייתה שעת הדחק. הוא הגיע למסקנה שאי אפשר לסמוך על הדעות המקילות מסיבות שונות, כגון שנפסק להלכה במפורש בשולחן ערוך נגד שיטות אלו.
אסור לאדם לסלף את ההלכה. כשהרב מורה הלכה, הוא צריך להורות את ההלכה מתוך הבנה אמיתית שכך היא ההלכה. כך ציווה הבורא. גם הרבנים החרדים כואבים את צערם של היהודים, ומנסים בכל דרך למצוא היתר. וכאשר הם למרות כל המאמץ לא מצאו היתר, אין זה מחמת שלא הצטערו בצער הזולת, אלא מכיוון שהם אנשי אמת, הם אינם מוכנים לשנות את האמת.
אין לנו להכניס את רצונותינו לתוך התורה אלא בדיוק ההפך, עלינו לעיין בתורה ובחז"ל ודרך זה להבין מה הקב"ה רוצה מאיתנו. כל רב צריך לחפש את האמת. אכן, יש הבדלים בין רבנים ציוניים ובין רבנים חרדים, אבל בעניין זה אין חילוק בין רב ציוני לרב חרדי.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
