ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לכבוד ידידי הרב הגדול החכם הנעלה מו"ה שמואל אלכסנדרוב נ"י, שלו' וברכה.
מכתביו הנכבדים מאז הגיעוני. ומה מאד חפצתי להשיבו, מפני הכבוד ומפני התועלת, אבל נאחזתי בסבך טרדות תמידיות, וחפץ לבבי היה להשיב לכבודו באריכות, בבאור מספיק, ועל זה צריך זמן פנוי, על כן נתעכבתי. אמנם בראותי כי אין לדבר סוף, וכבר נתחייבתי בתשובה שניה, אמרתי לא אחכה עוד, ואכתב במהירות, כפי אשר יעלה בידי, על סדר מכתביו. אע"פ שהנני צריך לקצר הרבה, אקוה שיספיק לחכם שכמותו.
מרן הרב זצ"ל עונה על איגרות של הרב שמואל אלכסנדרוב הן מובאות בספרו 'מכתבי מחקר ובקרת' ספר ראשון, אגרות מתאריך שבט תרס"ג, י"ג אדר תרס"ג, ניסן תרס"ו, שעוסקות בשאלות גדולות ועמוקות. מספר נושאים חשובים עולים במסגרת האגרת של מרן הרב זצ"ל, א. מהותה של כנסת ישראל ויחסיה עם אומות העולם. ב. הקמת בית מדרש לרבנים. ג. תפיסת האמונה בתורת ישראל. ד. ההיסטוריה כביטוי לתהליכים רוחניים כלל עולמיים. ה. תורת הא-לוהות ועוד נושאים.
הנני מוכרח להקדים הקדמה, לבאר את תכונת ההבדל שבין העומדים בפנימיות האורה האלהית, שהיא האורה האנושית בכללה המתגלה באורן של ישראל, ובין אותם שנמעדו מעט קרסוליהם, והנם רפויים ומטים לנפול וצריכים חזוק ורפואה וסעד לתמכם, כדי שנהיה יכולים להיות נכנסים בכל הוייתנו אל הטרקלין בבית ישראל פנימה, לחזות בנעם ד' ולבקר בהיכלו, וממילא יתגרשו מפנינו כל הרוחות הרעות, שמבקשות להוציא אותנו חוץ לתחום של קדושת השם יתברך המקדש את ישראל.
התורה מכילה את אפיקי החיים האנושיים המוסריים הכלליים והפרטיים, האדם המתבונן מתורת ישראל אל המרחבים האלו מתמלא בידיעה והבנה שהכול מאיתו יתברך, אך המקצץ את הענפים מהשורש נלכד בכפירה והטעות. החכמות של אומות העולם יש בהם רעיונות טובים ויש בהם רעיונות המסולקים מעולם הקדושה והנוגעים בעולם הכפירה, ולכן, צריך להיות בורר בהם בצורה נכונה ואמיתית.
התכונה הישראלית האמיתית, הקבועה בעומק הנשמה העברית, היא ברכת אברהם אבינו ע"ה, שהעיד עליו הכתוב: "זרע אברהם אוהבי", עצם החיים הישראליים הם כלולים רק בנקודת אהבת השי"ת, ואהבת שמו יתברך דווקא בשם ד' אלוהי ישראל. כל יתר תנאי החיים, הרבים והרחבים, הפרטיים והכלליים, הינם רק תוצאות ומילואים ליסוד החיים העיקריים. זאת היא התכונה העיקרית שלנו, שנתגברה בנו בראשית טל ילדותנו, והיא הולכת עמנו עדי עד.
במאמר "למהלך האידאות בישראל" (שבספר 'אורות') מבאר מרן הרב זצ"ל שישנן שתי אידיאות הפועלות באנושות בכללה, האידיאה הא-לוהית והאידיאה הלאומית. האידיאה הא-לוהית, עוסקת ביחס אל הא-לוהות בצד האמוני והערכי של החיים. האידיאה הלאומית, עוסקת בסדרי החיים של החברה והלאום הלכה למעשה. כל בני האדם קשורים לאידיאה האלוהית, לריבונו של עולם, שייכות זו נמצאת אצל האדם המאמין באופן יותר גלוי, ואצל האדם הכופר באופן נסתר. בכל הלבבות של האנושות ישנה הכנה אל הרעיון האלוהי, היא מחוללת דתות ורגשי אמונה שונים, המניעים תהליכים דתיים סדרי אדם ופוליטיקה.
"בראשית מטעו של העם הזה", אברהם אבינו ע"ה חיבר בין האידיאה האלוהית לאידיאה הלאומית, כאשר התגלתה אצלו השאיפה להקים אומה - קיבוץ לאומי - שמטרת העל שלו תהייה לחיות חיים לאומיים שהקודש ועבודת ד' תהייה מרכז החיים שלו, "וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ד' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ד' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו" (בראשית יח', יח-יט). אברהם אבינו רוצה להקים לאום אשר בניו קוראים בשם ד', מתנהגים בחסידות ובצדיקות לא כיחידים אלא כאומה, אומה שקוראת בשם ד', מתוך הכרה פנימית עזה של תבונה והשכלה וקיום מצוות אלוהיות. מציאות זו תביא את החיים המעשיים לרמה של דבקות באידיאלים האלוהיים, פעולה זו תשפיע על העולם החברתי והמדיני הסוציאלי והכלכלי. חיבור זה ירומם את המציאות כולה, את חיי הפרט והכלל, את חיי המדינה וערכיה ואת האנושות כולה. העולם צמח והתפתח מהדורות הראשונים, "עשרה דורות מאדם עד נח להודיע כמה ארך אפים לפניו שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שהביא עליהם את מי המבול עשרה דורות מנח עד אברהם להודיע כמה ארך אפים לפניו שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שבא אברהם וקבל עליו שכר כולם" (מסכת אבות ה', ב'). דורות אלו לא הצליחו לקדם את האנושות, אומנם, היו בדורות אלו יחידים שהיו חכמים, חסידים, אנשי קודש, אך לא הצליחו לחולל את הבניין האידיאלי, 'לתקן עולם במלכות שדי'. העולם ממשיך להתפתח כיחידים עד הדור של אברהם אבינו, אברהם אבינו מרומם את העולם למדרגה הבאה - אומה - שעובדת את ד'. מדוע עם ישראל זכה במדרגה זו, לאחד את שתי האידיאות האלוהית והלאומית בחטיבה אחת?
"עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ" (ישעיהו מג', כא') עם ישראל הוא יצירה אלוהית שיסודה מאבות האומה, אברהם, יצחק, ויעקב. מעצם היותנו יצירתו של הקב"ה, נולדנו עם כשרון נפשי לדבקות אלוהית, כך קיבלנו מהם בירושה רוחנית את הדבקות אלוהית. בחירת עם ישראל היא ענין מהותי. האומה הישראלית זכתה ועלתה למעמד הנשגב בימי פריחתה בקבלת התורה בהר סיני, ונחתמה בחותם חיים, בקדושה בפרט ובכלל. ההתאחדות בין האידיאות האלוהית והלאומית אשר קנתה לה באומה במעמד נשגב זה, הובילו אותה אל הקמת הממלכה ומימוש החזון "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות יט', ו').
רבי יהודה הלוי בספר 'הכוזרי' (מאמר א') מתאר תהליך מדורג של התפתחות. דומם, צומח, חי, מדבר - אדם, ושאלתו האם ישנה מדרגה נוספת שמבטאת שינוי מהותי, כמו ההפרש בין הדומם לצומח? תשובתו של מלך כוזר, ההפרש בין החכם לחכם מאד. רבי יהודה הלוי מלמד אותנו על מדרגה נוספת משמעותית ושונה מהמדרגות הקודמת מעלה 'אלוהית מלאכית', המדרגה הטבעית אלו הצמחים, המדרגה הנפשית אלו בעלי החיים, המדרגה השכלית הם בני האדם. אולם, יש מעל השכל, מדרגה שמופיעה את 'העניין האלוהי' הקישור והדבקות בהקב"ה דרך הנבואה.
מרן הרב זצ"ל (אורות ישראל, פרק ה', י') מבאר שבודאי דימויים רבים ישנם בין ישראל לאומות העולם, אבל הפנים שונה והוא תכלית ההבדל, עומק העניין הוא מקור חציבת הנשמה הישראלית. "הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין הַנְּשָׁמָה הַיִּשְׂרְאֵלִית, עַצְמִיּוּתָהּ, מַאֲוַיֶּיהָ הַפְּנִימִיִּים, שְׁאִיפָתָהּ, תְּכוּנָתָהּ וְעֶמְדָּתָהּ, וּבֵין נִשְׁמַת הַגּוֹיִים כֻּלָּם, לְכָל דַּרְגוֹתֵיהֶם, הוּא יוֹתֵר גָּדוֹל וְיוֹתֵר עָמק מֵהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין נֶפֶשׁ הָאָדָם וְנֶפֶשׁ הַבְּהֵמָה, שֶׁבֵּין הָאַחֲרוֹנִים רַק הֶבְדֵּל כַּמּוּתִי נִמְצָא, אֲבָל בֵּין הָרִאשׁוֹנִים שׂוֹרֵר הֶבְדֵּל עַצְמִי אֵיכוּתִי". עומק דברי מרן הרב זצ"ל נובעים משורש ההבנה ביחס בין נפש לנשמה. הנפש היא מקור החיים הביולוגיים האורגניים, שבהם מבנה החיים בין האדם לבהמה דומה ואף במידה מסוימת זהה. אך רובד הנשמה הקישור 'בענין האלוהי' ערכי הנבואה, ברובד זה שורר הבדל עצמי איכותי. האומה הישראלית מטרתה וייעודה להביא את הקשר לאלוהות דרך הנתיב 'ד' אלוהי ישראל', כיון שהקב"ה בחר באבות האומה הישראלית, להקים דרכם את האומה המיוחדת לד' יתברך, הוא נתן דרך האומה הזאת את האפשרות להתקשר ב'ענין האלוהי' ולהישמר מתפיסות אליליות וטעויות אמוניות אחרות.
ואע"פ שלפעמים היא מתעלמת, היא עומדת דווקא בשביל זה לחזור ולהגלות בכוח יותר גדול, כחוק כוח כביר ואדיר שסבל זמן רב מכוח עוצר ומונע, שכשמתגבר עליו הוא ברעם כוח אמיץ בנפץ וזרם. זאת התכונה לא השתנתה הלא תשתנה. תהלוכות החיים וצורתם החיצונה הן מקבלות לפעמים איזה שינוי, אבל לא התוכן הפנימי. "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". והזיכרון הזה הוא עומד וקיים לעד, "לא איש אל ויכזב, ובן אדם ויתנחם".
בתהליכים הפוקדים את האומה בימי הבית הראשון והשני, בימי הגלויות שפקדו אותנו, לעיתים נראה שנעלמת הנקודה הפנימית המהותית של האומה. הדבר דומה למכניקה של קפיץ שנדרך וככל שהוא נדרך הוא צובר תאוצה ועוצמה גדולה יותר, רגע השחרור האנרגיה מתגלה במלאו עוצמה ומביאה את בשורות הגאולה לעולם. האומה אינה משתנה בייעודיה ותפקידיה, היא נצחית במשך לגילויה על ידי בוראה לכן לא יחולו בה שינויים, היא תתמיד לערוג אל משאת נפשה הדבקות באלוהות. הזיכרון הפנימי הצרוב בנשמת האומה של הדבקות הלאומית באידיאה האלוהית הוא שמלווה אותה בכל ימי חייה ההיסתוריים הלאומיים והחברתיים שלה. גם הבורא יתברך שמו אינו מתנחם או מתייאש מבניו, יודע הוא את מעלתם ומתבונן במהלכים האמוניים וההיסתוריים אשר הם מחוללים, עד אשר יביאו לתיקון העולם והשלמתו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?

















