ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
התחלנו לעסוק בכך, בדברינו לפרשיות תזריע מצורע תש"ף. הקשֵׁנו - האם להתקדש פירושו להגביל, לסמן גבולות שאין לעבור אותם? צריך להבין איך זה משחרר? איך זה הופך אותנו לבני חורין?
לכאורה, זה הופך אותנו לעבדים! אנחנו מוגבלים במקום ואין לנו חופש תנועה. אין לנו חופש מבחינת הזמן - אנחנו נכנסים לתהליך מאוד מוגדר מבחינת הזמן - לוח הזמנים מאוד קשוח לכאורה. גם חיי המשפחה מוגבלים. לכאורה, צריך עיון גדול!
במתן תורה התרחש מאורע חד פעמי, נוצרה נקודת השקה בין שמים וארץ. כך מסבירה זאת הגמרא: "רבי יוסי אומר: מעולם לא ירדה שכינה למטה, ולא עלו משה ואליהו למרום, שנאמר השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם. - ולא ירדה שכינה למטה? והכתיב וירד ה' על הר סיני! למעלה מעשרה טפחים" (סוכה דף ה ע"א).
משה רבנו ואליהו הנביא היו אנשים יוצאי דופן מאוד (יש להם הרבה מאוד מן המשותף ואכמ"ל) לדוגמה, שניהם לא אכלו ולא שתו ארבעים יום, בהקשר של גילוי שכינה בהר חורב. שניהם גילו לנו שיש אפשרות להשתחרר מכבלי המקום והזמן, על ידי מציאת נקודת ההשקה בין שמים וארץ.
שכינה לא ירדה למטה מעשרה טפחים לכיוון הארץ, וגם משה ואליהו לא נכנסו לעשרת הטפחים הסמוכים לשמים. החופש המוחלט נמצא בשמים והשעבוד המוחלט היה במצרים. במתן תורה, כשמשה עלה להר סיני, הוא הגיע עד לחופש המוחלט ולא עד בכלל. במתן תורה, עם ישראל, במידה מסוימת, הגיע עד לחופש המוחלט ולא עד בכלל. חז"ל מוסרים לנו כי במעמד הר סיני "פרחה נשמתם של ישראל". וז"ל המדרש: "א"ר לוי שני דברים שאלו ישראל מלפני הקדוש ברוך הוא שיראו כבודו וישמעו קולו והיו רואין את כבודו ושומעין את קולו, שנאמר (דברים ה' כא) וַתֹּאמְרוּ הֵן הֶרְאָנוּ יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ אֶת כְּבֹדוֹ וְאֶת גָּדְלוֹ וְאֶת קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וָחָי. ולא היה בהם כח לעמוד שכיון שבאו לסיני ונגלה, להם פרחה נשמתם על שדבר עמהם שנאמר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ (שיר השירים ה' ו), אבל התורה בקשה עליהם רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא" (שמות רבה (וילנא) פרשת יתרו פרשה כט סימן ד).
מה פירוש: "התורה ביקשה עליהם רחמים"? התשובה היא, לימוד התורה הוא זה שמחיה את הלומדים. אי אפשר לעלות ממש לשמים, אבל אפשר לעסוק בתורה שמחיה את לומדיה. כאן טמון הסוד, הדרך אל עץ החיים נפתחת למי שלומד תורה ועוסק בה. ככל שהאדם קשור יותר לתורה כך הוא אוכל יותר, בהיתר, מעץ החיים, כך הוא נהיה יותר חופשי ויותר משוחרר. החופש והשחרור, החיים כבני חורין הם לא רק תוצאה של היציאה ממצרים, הם התוצאה של קבלת התורה.
לכן, יציאת מצרים ראשיתה במצוות המילה, שיש לה משמעות אחת, הצבת גבולות לכוח החזק ביותר, שמושך את האדם אל הארציות והגשמיות, הכח שמושך את האדם אל הארץ ואיננו מאפשר לו לשאוף לשמים. הגבולות שהתורה מציבה הם הם שמאפשרים לחזור לאותו רגע נפלא של קבלת תורה, של ההגעה לנקודת ההשקה של שמים וארץ. לכן, מחלוקת רש"י ורמב"ן בתחילת פרשת קדושים, איננה מחלוקת בשורש אלא רק בדגש. רש"י מדגיש הכל התחיל בברית המילה ולכן רש"י פירש: "הוו פרושים מן העריות ומן העבירה". הרמב"ן פירש והדגיש, הכל שואף למעמד קבלת התורה: "והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני, כשם שאני קדוש כך אתם תהיו קדושים, כשם שאני פרוש כך אתם תהיו פרושים" - קדשו עצמכם במותר לכם - חזרו בכל רגע אפשרי למעמד הר סיני.
אנחנו נמצאים בין פסח, קרבן פסח וכריתת הברית, לבין חג מתן תורה ומתעלים מספירה לספירה,
בתווך נתפלל שנזכה לגרום לכך, שכל עם ישראל יצטרף לתהליך נפלא זה, ויזכה להיות, עוד יותר, עם חופשי בארצו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
