ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציון חיים בן סעודה
השבת נקראת בתורה קדש (שמות טז.כג) ומקרא קדש (ויקרא כג, ג): "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ", אנו מצווים: זכור את יום השבת לקדשו, במה מתאפיינת קדושת השבת?
רש"י והרמב"ן [שמות כ.ח] הבינו שמשמעותו של 'מקרא קודש' היא: לכבד את השבת במאכלים טובים ובכסות נקיה. לכן פירשו שהציווי: זכור את יום השבת לקדשו, עוסק מצוות כבוד ועונג שבת. לדעתם קדושת השבת מתאפיינת בחלק הזכור – הפעולה של האדם המציין במעשיו את השבת, שכל מעשיו מתוקנים. ושולחנו ערוך במנה נאה, הרי זה כעין עולם הבא.
ומה דעת הרמב"ם?
הרמב"ם מחלק את כל הלכות שבת לארבעה תחומים (שבת ל): "ארבעה דברים נאמרו בשבת - שנים מן התורה ושנים מדברי סופרים והן מפורשין על ידי הנביאים: שבתורה - זכור ושמור, ושנתפרשו על ידי הנביאים - כבוד ועונג, שנאמר: 'וקראת לשבת עונג ולקדוש ה' מכובד' ".
כלומר פניה של השבת מכילים זכירה, שמירה, כבוד ועונג.
העיקריים לכאורה הם הזכור והשמור שהם מהתורה. ורק לאחר מכן הכבוד והעונג שהם מדברי סופרים. מכאן שעיקר קדושת השבת לרמב"ם אינה במאכל ובכסות נקיה.
אמנם בהבנת דברי הרמב"ם נחלקו רבותינו האחרונים. החתם סופר (שו"ת חלק א או"ח סימן קסח) והאגרות משה (או"ח ס) הבינו שאף לרמב"ם עונג וכבוד שבת הוא מהתורה. למרות שהרמב"ם מתייג מצוות אלו כדברי סופרים, אין זאת אלא משום שדרכו של רבינו לכנות כל דבר שלא מפורש בתורה "דברי סופרים" אף שהוא מדאורייתא!
לעומת זאת רבים מרבותינו האחרונים שהבינו את דברי הרמב"ם כפשוטם, שעונג שבת הוי רק מדברי קבלה (מנחת חינוך, שו"ע הרב, החיד"א).
אם כן, מהם "פני שבת" של רבנו?
"שבת קדש". הקדש אצל הרמב"ם מציין את הנבדל, את האיסור במלאכה והציווי על שביתה ממנה. הקדש הוא היראה שאין בה אהבה ועונג, הוא השביתה ממלאכה. זו, לדעת רבנו, משמעותה של קדושת השבת.
אחרי מות עד שהרצפה תתייבש - פרשת אחרי מות קדושים
שתי דקות וחצי לפרשת אחרי מות קדושים, בהפקת אולפני אתרוג
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
