ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הכנה לקראת לידה
- דיני הצומות
הערה: כל האמור בפרק זה הוא לגבי מעוברות מיניקות ויולדות אשר אין להן נתונים רפואיים חריגים. אך במידה וישנן, יש להתייעץ מבעוד מועד באופן ספציפי עם רופא המכבד את הלכות הצום, ולאחר מכן עם רב.
* למעשה, מרגע אבחון ההיריון, האישה נחשבת כמעוברת גם לעניין הצומות (עי' שעה"צ תקנ סק"ב).
* במקרים בהם מניקה מתענה, טוב שתניק את התינוק ותאכילו מבקבוק לסירוגין, כדי לשמור על כוחה ולמנוע פגיעה בהמשך ההנקה.
א) הצומות הקלים
הצומות הקלים הם: צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר וי"ז בתמוז.
מעוברות, יולדות, ומניקות בפועל, פטורות מצומות אלו 1 .
ב) ט' באב
הכלל הוא שעוברות ומניקות מתענות בו, אך חולות פטורות אף שאין בהן סכנה (שו"ע או"ח תקנד, ה-ו), ולמעשה כל יולדת בתוך שלושים לאחר הלידה נחשבת כחולה הפטורה (עי' מ"ב שם סק"ט, ובערוה"ש סק"ח).
בנוסף, פעמים רבות גם העוברות והמניקות מרגישות חולשה חריגה או חשות ברע, בין אם מחמת הצום וכל שכן אם בלי קשר לצום, ובמקרים אלו עליהן לשאול רב אם הן נחשבות כחולות הפטורות מן הצום.
אישה שקבלה הוראה שלא לצום בט' באב, אוכלת כדרכה ולא בשיעורים 2 .
ט' באב נדחה:
דינו כצומות הקלים, ועל כן מעוברות יולדות ומניקות בפועל, פטורות מלצום בו 3 . אך אם מרגישות בטוב, ישנו עניין להדר ולהשתתף עם הציבור, ולשבור את הצום רק בבוקר (הליכות שלמה מועדים, פרק טז דבר הלכה ג).
כיוון שמדובר על מוצאי שבת, לפני שאוכלת עליה לעשות הבדלה. משום דיני האבילות היא לא תבדיל על יין, אלא על 'שיכר מדינה', כגון בירה לבנה או מיץ תפוזים טבעי, ויש המקילים גם בכוס קפה. (שש"כ סב, מו. ולגבי קפה עי' הליכות שלמה שם, טז).
סדר ההבדלה כולל רק ברכת שהכל והמבדיל, ללא פסוקי הנחמה, ללא ברכת בשמים, וללא ברכת "בורא מאורי האש" שמברכים (רק בלילה) בנפרד מההבדלה (שו"ע או"ח תקנו, א. ועי' פת"ש יו"ד שעו סק"ב).
לכתחילה עדיף שהבעל יברך ויבדיל עבור האישה, למרות שרק האישה תשתה מהכוס, זאת מחשש לשיטה הפוטרת נשים מהבדלה (שש"כ שם, מח).
ג) יום הכיפורים
תענית יום הכיפורים הינה מן התורה, והכל חייבים בה, מלבד במקרים של פיקוח נפש וספק פיקוח נפש. על כן ככלל, מעוברות, מיניקות, ויולדות לאחר שבעה ימים מהלידה - מתענות.
במקרים אלו יש להקפיד ביתר שאת על ריבוי אכילה ושתייה ב-48 השעות שקודם לצום, ובזמן הצום להימנע ממאמץ העלול להצריך שבירה של הצום. לעתים יש להימנע גם מיציאה לתפילה בבית הכנסת, ובוודאי שיש להימנע מעמידה ממושכת. חובת התענית גוברת גם על חובת התפילה של הבעל, ובמקום הצורך עליו להתפלל בביתו כדי לאפשר לאשתו להשלים את הצום.
בכל מקרה שהאישה מרגישה שהצום מכביד עליה מעבר לחולשה הרגילה הכרוכה בתענית, יש להתייעץ עם רופא המכבד את הלכות הצום על מידת הסכנה שבדבר, ולאחר התייעצות זו יש לשאול רב.
לעיתים התענית גורמת להתייבשות ולהופעת צירים.
כאשר מדובר בצירי לידה מוקדמים יש להתחיל לשתות לשיעורים (כמבואר לקמן), כדי למנוע התפתחות לידה מוקדמת המסוכנת לעובר.
החל מהשבוע ה-37, אין שום סכנה בהתפתחות של לידה. אמנם גם במצב זה על האישה להתחיל לשתות לשיעורים, וכאשר הצירים נעשים סדירים ומתכוננים לנסיעה לבית החולים יש לשתות בכמויות גדולות, זאת כדי לחזק את עצמה לקראת מאמץ הלידה 4 .
יולדת, בתוך שבעה ימים מלידתה
דין יולדת בתוך שבעה ימים ללידתה הינו מורכב, ויש לעשות שאלת חכם שיכריע על פי שלושת הקריטריונים הבאים (שו"ע או"ח תריז, ד):
א. יש להבחין בין שלושת הימים הראשונים של השבוע שלאחר הלידה, לבין ארבעת הימים האחרונים (וישנה מחלוקת האם נמדדים מעת לעת, או לא).
ב. יש להתייחס לחוות דעת רפואית ספציפית של רופא ירא שמיים (או לכל הפחות שאינו מזלזל בהלכות היום), אם ישנה כזו.
ג. יש לבחון במהלך הצום את תחושתה האישית של היולדת לגבי היכולת שלה לצום.
אכילה ושתיה בשיעורים
במקרים בהם הרב מורה לאכול ולשתות "בשיעורים", דהיינו פחות מכשיעור המחייב בכרת (עי' שו"ע או"ח תריח, ז), יש לנהוג באופן הבא:
אכילה: יש להקפיד שבתוך 9 דקות לא תאכל כמות של 30 סמ"ק.
* לעיתים האישה צריכה רק לשתות, ואז אסור לה לאכול.
שתייה: יש להקפיד שבתוך 9 דקות לא תשתה כמות משקה הממלאת לחי אחת שלה (יש לבדוק זאת באופן אישי לפני הצום) 5 .
אין צורך להמתין בין אכילה לשתייה, כי אינם מצטרפים לשיעור (שו"ע או"ח תריב, ב).
לכתחילה (ובמידת האפשר, להוציא מקרים של סכרת הריוניות וכדומה) יש לשתות שתייה ממותקת ולא מים, זאת כדי לחזק את גוף האישה בשתייה מועטה ומבלי להזדקק לאכילה. מיץ ענבים מוצלח מאוד מבחינה זאת.
גם הנזקקת לאכול, לכתחילה תאכל מאכלים בעלי ערך תזונתי גבוה, וכדאי להתייעץ עם דיאטנית לשם כך.
דיני ברכות לאוכלות ביום הכיפורים:
• לא מקדשים ביום הכיפורים (מ"ב תריח ס"ק כט).
• לפני אכילת לחם יש ליטול את הידיים כרגיל - עד סוף פרק היד (שש"כ לט הערה קו, בשם הגרש"ז אויערבאך).
האוכלת לשיעורים לא תברך על נטילת ידיים 6 .
• בעת אכילה ושתייה לשיעורים לאורך היום, יש לשים לב לדיני שינוי מקום (שו"ע או"ח סימן קעח) המחייבים ברכה ראשונה מחדש.
• האוכלת לשיעורים חייבת בברכה אחרונה רק אם אכלה כזית בכדי אכילת פרס. אם מסופקת אם אכלה כשיעור, לא תברך (מ"ב רז ס"ק ד).
שתייה לשיעורים לא מחייבת בברכה אחרונה (שו"ע או"ח סימן רי).
• יש להזכיר "יעלה ויבוא" בברכת המזון, ואם שכחה לא תחזור (שו"ע או"ח תריח, י; ומ"ב שם).
^ 1. . מגיד משנה הל' תעניות ה, י. ואע"פ שהרמ"א כתב (תקנ, א) שנהגו להחמיר ולצום, בפועל גם מנהג האשכנזים שאינן מתענות. ערוה"ש או"ח תקנד סק"ז.
^ 2. . ערוה"ש תקנד סק"ז. גם דברי הב ה"ל שם ד"ה "במקום חולי" דיברו על אדם בריא החושש להידבק בחולירע, ולכן הוא אוכל רק לשיעורים.
^ 3. . עי' בה"ל תקנט ד"ה "ואינו", ובהליכות שלמה המצויין בהמשך.
^ 4. . עי' מ"ב סי' של סק"ט, שבמידת הצורך קוראים לחכמה בשבת אף לפני שהיולדת מגיעה לשלב שבו נחשבת כחולה שיש בו סכנה, והוא הדין לעניינו.
^ 5. . בחלק מהריכוזים החרדיים מוכרים לקראת הצום כעין 'איגלו' המכיל מים, ותכולתו פחות מכשיעור.
^ 6. . משום שמברכים ברכה זו רק אם אוכלים כביצה (שו"ע או"ח קנח, ב), ויש פוסקים המצריכים שאכילת הביצה תהיה בתוך כדי אכילת פרס (בדי השולחן לו, סק"ה), ולכן לא תברך משום סב"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
