^ 1.עיבוד והרחבה של שיעור שניתן בישיבת ההסדר 'שבות-ישראל' אפרת(ה), לבני שיעור א' (תש"ע), מאת הרב שי הירש . למאמרים ושיעורים נוספים בענייני אמונה והגות יהודית ראו: אתר תודעה יהודית – שירת רש . ניתן להפיץ לזיכוי הרבים כל תוכן מהאתר. http://www.shirat-rash.022.co.il/BRPortal/br/P100.jsp
^ 2.עוד בחייו של המהר"ל נכתב אודותיו על ידי מדפיס ספריו בוונציה: "אריה דבי עילאי, איש אלוקים קדוש ונורא, אין על עפר כמוהו כמלאך אלוקים צבאות".
^ 3.בהמשך דבריו, מביא הקבלה שערך אחד מחוקרי דורו בין הרב קוק לבין המהר"ל: "הוא מזכירו לנו בהלך מחשבותיו הוא, במזיגה הנפלאה של למדנות וחסידות, עיון פילוסופי ואור הנסתר, אהבת האומה ותורת נצחה ובאהבתו לארץ וקדושתה ובשלהבת התקווה לגאולת ישראל וחרותו"
^ 4.הגרמ"צ נריה כתב שכבר בעת רבנותו בעיירה זויימל, היה הרב בקי גדול בספרי מהר"ל מפראג - שיחות הראי"ה, פרק יג', עמ' 139, מהדורת תשע"ה.
^ 5.עיין במאמרו של מו"ר הגרש"י כהן זצ"ל, בספר נשמה של שבת, ספר הזיכרון לנכדו של מרן הראי"ה, הקדוש הרב שלמה רענן הי"ד, משפט שלמה, עמ' 393-404, חברון, תשנ"ט.
^ 6.כפי שמביא תלמידו, הרב אביהוא שוורץ בשמו: "אמנם, היסוד לפנימיות הוא המהר"ל. "ואם תשכיל אז תבין דבר חכמה". זה הפתח לחכמה הפנימית" (מתוך התורה הגואלת, ח"א, תלמוד תורה, פרק יז) וכן: "המהר"ל: "גדול העולם". אשרינו, שזכינו לחבילה של ספרים מהמהר"ל. בהם "נצח ישראל", שהוא מיוחד לישראל. המהר"ל, גאון בהלכה, גאון בקדושה, וגאון ברוה"ק.." (שם, פרשת שבוע שנת ה'תשל"ח, פר' כי-תשא). "...מכאן חמור החיוב הגדול שלימדנו (הרצי"ה), ללמוד ספרי המהר"ל מפראג "גדול העולם", שבמרכזם פרק י"א שב"נצח ישראל", המברר את ערך קדושת הכלל כעיקר ושורש כל עניינם האלוהי של ישראל... (שם, בפתח השמועה, פרק ד').
"בפעמים אחרות, הדגיש מאוד את חשיבות לימוד ספרי המהר"ל מפראג, שהם המפתח לחכמה הפנימית. הרב עודד מאוד את תלמידיו, שילמדו ספרי המהר"ל. סיפר לי חבר טוב, שלמד בישיבה, שהרב אמר לו ללמוד כל יום בספרי המהר"ל. כעבור כמה חודשים הוא אמר לרב, שזה לא מדבר אליו, זה נראה לו יבש וקר. הרב שאל אותו: 'כמה זמן אתה לומד'? הוא השיב: 'שעה בכל יום'! הרב אמר לו: 'אז תלמד שעתיים'!! כעבור כמה חודשים, שוב חזר אל הרב כבפעם הקודמת, והרב אמר לו: 'אז תוסיף עוד שעה'!!! כלומר, הרב לא ויתר. צריך להתעקש. הרב הסביר בשיעור, שלשונו של המהר"ל היא פילוסופית, ולכן יש שנשארים עם רושם חיצוני של הדברים, אבל צריך 'להשכיל על דבר חכמה', ולחדור אל מעבר לסגנון, לתוכן הפנימי. מיוחד הוא המהר"ל בהסברתו הרוחנית הפנימית של דברי חז"ל באגדה, המפוזרים בכל הש"ס, הוא בונה בנו את היכולת להפשיט מושגים מלבושם החומרי ולחדור להבנת תוכנם הרוחני, ולכן הוא המפתח לכניסה לחכמה הפנימית" (בדרך התורה הגואלת, פרק ישיבת 'מרכז הרב' בקרית משה).
^ 7.ראה בהרחבה בספרו של הגרמ"צ נריה זצ"ל, 'בשדה הראי"ה', פרק שמש ומאור, כפר הרא"ה, תשמ"ז, (מהדורת תשע"ה, שההדיר הרב הראל כהן, עמ' 355) וכן, בספרו 'משנת המהר"ל בנתיבות עולמינו', עמ' 12, כפר-הרא"ה, תשמ"ה.
^ 8.ואולי גם כוונתו להיכן שנכתב "קבלנו מתורתו של הגר"א", אך רוח הדברים מובנת.
^ 9."הרה"ג ר' אליהו אליעזר דסלר זי"ע, הרבה לעיין, ללמוד וללמד מהזוהר ומספרי קבלה, בספרי הגר"א ובספרות החסידית, ובעיקר היה מרבה לעיין בספרי המהר"ל... אשר את ספריו העריך רבנו למעלה מכל פז וקראם "המפתח לאגדת חז"ל" (הרב מרדכי קוקיס, אור התורה ועליה בדרגות המוסר).
^ 10.הגאון הרב משה שפירא זצ"ל (תרצ"ה-תשע"ז).
^ 11.נזכיר את הרב יהושע דוד הרטמן שהוציא לאור מהדורה חדשה ומפוארת של המהר"ל בהוצאת מכון ירושלים ואת הרב מרדכי נויגרשל שהוציא לאור את ספר באר-הגולה במהדורה מיוחדת.
^ 12.במשך שנים רבות, יוחס המהר"ל לרבי יהודה ליווי הזקן מוורמס וממנו, יש אף שייחסו אותו לדוד המלך. אולם, בשנים האחרונות התעורר ספק גדול ביחס לייחוס זה, ואין אנו נכנסים לעניין זה כאן. ראה למשל במאמר הרב שלמה אנגלרד, ‏שיבושים נפוצים במגילות יוחסין, יחוס הגאון מהר"ל מפראג, בתוך: צפונות, יב, בני ברק תשנ"א, עמ' 70.
^ 13.ראה בהקדמת תלמידו, רבנו בעל התוס' יו"ט, לפירושו למשנה.
^ 14.ע"פ דברי נכדו, הגאון בעל החות יאיר, בהקדמתו לספרו 'יאיר-נתיב', מזיווג ראשון נולדו למהר"ל שתי בנות.
^ 15.אם כי, גם ייחוס זה נמצא במחלוקת. לתאריך זה נוספו בדורות מאוחרים יותר משמעויות נוספות, עם ייחוסו ליום לידתם של הבעש"ט ו'בעל התניא'.
^ 16.נוסח מצבתו כפי שמופיע בה כיום: יום ה' ח"י אלול שס"ט/ הגאון הגדול בישראל/ ר' יהודה בן בצלאל /אריה דבי עילאה ותתאה גבר/ עייל בבר ובלא בה/ כל פרד"ס נכנס שלום ועבר /ויחכם מכל דגמר וסבר/ ולא הניח דבר/ קטן וגדול אסף וצבר/ עשות ספרים אין קץ חבר /ויצבור בר יותר מט"ו חיבורים /נאוו לחייו בתורים/ שבכתב ושבע"פ שמלתו צרורים ובכל חכמה ומדע ידו הרים".
^ 17.ע"פ 'אורות הקודש', ח"ב, עמ' שצט'.
^ 18.הריי"צ מליובאוויטש כתב (בספר הזיכרונות) שהוא היה בנו של רבי ברוך, בנו של רבי שניאור זלמן, בנו של רבי משה מפוזנא, בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל, בנו של רבי בצלאל, בנו יחידו של המהר"ל מפראג.
^ 19.על פי פנימיות התורה, האלף החמישי לבריאה הינו כנגד ספירת ה'הוד' ובו עיקר גזירת הגלות המתבטאת במצב שפל בכל העולם כולו, עקב מצבם של ישראל.
^ 20.ניקולאוס קוֹפֶּרניקוּס, התאוריה שלו לגבי מיקומהּ של השמש במרכז מערכת השמש, בניגוד למודל הגאוצנטרי (ששם את כדור הארץ במרכז) ששלט בכיפה עד אז, נחשבת לאחת התגליות החשובות ביותר בהיסטוריה, והיא נקודת התחלה בסיסית באסטרונומיה המודרנית ובמדע המודרני בכלל, וניתן לומר כי פתחה את המהפכה המדעית המודרנית. התאוריה שלו השפיעה גם על תחומים רבים אחרים בחיים האנושיים (ויקיפדיה, בערכו).
^ 21."משמרה ג' וכו' הוא נגד חלק הג' מהגלות אשר אנחנו פה היום כי ת"ל לא נמצא בו ענין חלק הב' גם לא השעבוד הקשה כבראשונה מהחלקים. רק שנוהגים עמנו כאיש עם האשה במשמרה ג' מהלילה, שהאשה מספרת עם בעלה כך הם שנקראים בעלים לנו כדכתיב (ישעי' כ"ו) בעלונו אדונים זולתך הם עמנו בדמיון זה ממש, כי כאשר יאהב איש את אשתו יקרבנה ובשנאו אותה יגרשנה כך האומות בשנאתם אותנו ביד חזקה יגרשונו, הוא החלק הג' מהגלות שנמצאים בו הגירושים והגלו את ישראל מאתם. ואמר ותינוק יונק משדי אמו, כי במשמר הג' יש עוד סימן שני מה שלא תמצא בשאר משמרות. וזה כי במשמר הג' שהוא קרוב אל היום, שהוא סימן הגאולה כמו שהלילה סימן לגלות, לכך כמו שבסוף משמר זה תינוק יונק משדי אמו כך ישראל הנקראים נער כדכתיב (הושע י"א) כי נער ישראל ואהבהו. וכמו שהתינוק אין לו חכמה, כמורגל בפי החכמים לומר הלא דבר זה אף התינוקות יודעים והוא יונק משדי אמו, כך אין לישראל בזה הזמן חכמה ודעת מעצמם, רק מה שיונקים מהנקראים אם לישראל הם אשר לפניהם היו שחברו הספרים שמתוכם מחפשים וממשמשים כאשר ימשמש התינוק בשדי אמו למצא יניקתו, אבל שיהיה להם דעת עצמם זה אינו. ודבר זה הוא קרוב לאור היום.." (מתוך דרוש על התורה).
^ 22.מתוך התורה הגואלת, אורות הגאולה ונתיבותיה, פרק א - פרקי זמן של גאולה, הרב חיים אביהוא שוורץ. וראה עוד לנתיבות ישראל, לרצי"ה קוק, מאמר ארבעים ושבע, חיי שעה וחיי עולם.
^ 23.ראה: ד"ר דוד קויפמן, ר' יהודה הלוי, סיני ט עמוד ה; נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב, ד, עמוד לט.
^ 24.איחוד דרכו ההלכתית של הרמב"ם עם דרכו האמונית – מתבארת במיוחד בפירושיו של מהר"י קאפח זצ"ל לספרי הרמב"ם.
^ 25.גם בדורנו אנו, גדולתם בנגלה של גדולי המקובלים היא מן המפורסמות: הרב הדאיה בעל ה'ישכיל-עבדי', ה'בבא-סאלי' שכבר בצעירותו כיהן כדיין מפורסם והראשל"צ הרב מרדכי אליהו, זכר צדיקים לברכה.
^ 26.יצא לאור על ידי הרב יהושע חסידה בהוצאת מכון ירושלים, תשס"ו.
^ 27.ראה שער הציון סימן תרעג ס"ק ד' בעניין נרות חנוכה משעוה, שער הציון סימן רסז ס"ק ז, בעניין אכילת כזית לאחר צאת הכוכבים למי שקיבל שבת מוקדם.
^ 28."והנה כן מעיד הרמ"א גם כן, על חותנו ורבו, הגאון ר' שכנא, שלא היה מניח להעתיק את תשובותיו. ונראה משם שעיקר הטעם שלו היה שלא רצה שיקבע הלכה לדורות, אלא שכל חכם בדורו יפסוק כפי מה שנראה לו מהתלמוד. וזו היתה שיטתו של המוהר"ל מפראג ז"ל, שהאריך בס' נתיבות עולם שעיקר יסוד תורה שבע"פ הוא שתהיה ההוראה מן הש"ס ולא מדברי הפוסקים , וכל כך הפליג בענין עד שכתב שיותר טוב לפסוק מן הש"ס אע"פ שיטעה לפעמים בעיונו, מכל מקום זהו דרך התורה לפסוק כפי מה שעיניו רואות. אמנם דעת הר"י מיגאש בתשובה נראה שאינה כן, שכתב על דבר שני חכמים שאחד בקי בתלמוד ואין רגיל בפסקי הגאונים, והשני רגיל בדברי הגאונים, ואינו בקי כ"כ בתלמוד, שיותר טוב למנות את הבקי בדברי הגאונים, והאריך בהבאת ניסיונות שראה שטועים ע"י ההוראה מן התלמוד עצמו. ואלו ואלו דברי אלוקים חיים הם ..." (אגרות הראיה, כרך ג, איגרת תתסט, עמ' קנד-קנה, מוסד הרב קוק).
^ 29.לצערנו הרב, תופעה זו פשתה מאוד גם בימינו, כאשר יש הניגשים לדברי חז"ל מ'גבוה'. מושיבים את חז"ל על "ספת הפסיכולוג" ומגלים בדבריהם פנים משונות שאינן תורה, "שאת או ספחת או בהרת" (ויקרא, יג, ב), או עושים לדבריהם 'פסיכואנליזה של מעמקים' ו"כדי ביזיון וקצף" (אסתר, א', יח'). בדרך שבה התחילו בזמנו הקונסרבטיבים, אשר התחילו לפרק את ההלכה לגורמים, בודדו את ההקשר ההיסטורי שעמד ברקע ההלכה בניתוק משרשרת הקבלה ותפקידה של ההלכה, וככה הם הרסו את הכול.
^ 30.קיסר 'האימפריה הרומית הקדושה', מלך בוהמיה ומלך הונגריה.
^ 31.כפי שמוסר תלמידו של המהר"ל, רבי דוד גנז, בספרו צמח-דוד, סוף חלק א', מאורעות שנת ה'שנ"ב, נדפס בפרנקפורט דמיין, בשנת ה'תנ"ב.
^ 32.יש אף הטוענים כי הפילוסוף האיטלקי, ג'אמבטיסטה ויקו, מחבר ספר "המדע החדש", קרא תרגום לועזי של ספר נצח ישראל למהר"ל והושפע ממנו רבות בתפיסת ההיסטוריה שלו (הרב אורי שרקי).
^ 33.כרך יט, תשכ"ח.
^ 34.ע"פ אוה"ק, ח"א, א, חכמת הקודש הפועלת.
^ 35.אוצר המדרשים אייזנשטיין, עמ' 67, ניו-יורק, תרע"ה.
וראה בהרחבה ב'חוג-הראי"ה', שיעורי הרב הנזיר רבנו דוד כהן זיע"א, על אוה"ק למרן הראי"ה קוק זצ"ל, חכמת הקודש סדרים א-ב, עמ' מג'-מד' ועמ' קנז', הוצ' אריאל, ירושלים תשע"ח.
^ 36.ראה הפניות לספרי החוקרים בעניין זה במאמרו של הרב ד"ר אלי גורפינקל על ספרי מהר"ל במהדורה חדשה, בכתב העת, המעין, גיליון 218, תמוז תשע"ו (נו, ד), עמ' 68 הערה 13.
^ 37.עיין בספר המפתח למהר"ל (כרך יג'), ערך שבת, עמ' תקצז', מהדורת בערקאוויטש, הוצאת תפארת (תשע"ה).
^ 38."ואשר תציג למשל את הספרות האירופית בדיקנותה ובירורה. במה שנוגע לעצמי' אוכל להודות, שאינני בעל סגנון של הסברה כראוי. מכל-מקום בכללות אומר, שאינני מקנא בבעלי הגילוי, שהם מבטאים את הכל בבירור. בהרבה מקומות ישנם ענינים גדולים כאלה, שרק אם נמעך אותם, אם נטשטש את צורתם, עד שיהיו קטנים כ"כ, כמו שקטן הוא הדיבור שלנו לעומת תעופת המחשבה, אז אנו יכולים לבטאם בבירורם. אבל כל זמן שנחדור אל פנימיות הנשמה, שבתוך הדברים, ונשתוקק לענינים בעצם גבהם, בשום אופן לא נוכל לברר את הכל, ולא נמצא בקרבנו שום נטיה לחלוק על "הכונה האלהית", ששמה את הדברים הנשגבים עלומים בטבע, "עלמא מתקיימא ברזא". בהכרה זו של הכרח המצפון נשתוו הזוהר והמו"נ בלשונותיהם השונות, המובאים בזה בסימני-ההבאה. ולפעמים תכופות מאד נוכל להרגיש, שמי שבא לגלות את הכל נותן לנו תעודה נאמנה על עניות רוחו פנימה. ילכו נא דברינו בהדרגה. כשמתכשרת הנשמה לחוש מאליה מרמזים דקים את האצור בתוכיותם של דברים, של מעשים ושל מאמרים, אז אותו הבשרון מתהפך בקרבה לכח של חיים, לא רק לאיזו השלמה גרידתא, של איזו השכלה בעלמא. וכפי מה שכח-חיים זה מתפתח ויוצא לפעלו, מתעשר ג"כ כח הדבור, עד שיוכל לגלות חלקים גדולים מהנכמסים בתוכיותה של הנשמה" (אגרות הראי"ה, ח"א, אגרת רטז').
^ 39...זה בערך כמו לשאול בריסקע'ר היכן כתוב מהלך למדני בסגנון 'שני דינים' בחידושי ר' חיים מבריסק על הרמב"ם... משום שכל עניין הקבלה הינה הבאת הגאולה, "רוחו של משיח" מרחפת על פני המים, כבר בעת בריאת העולם.
^ 40.על מצבתו של המהר"ל נכתב בין השאר: "כל פרדס נכנס שלום ועבר". הרב יוסף שאול נתנזון, ה'שואל ומשיב' אבד"ק לבוב, שהיה מצאצאי המהר"ל כתב אודותיו: "המקובל הנורא, זקיני, מהר"ל מפראג", מובא בספר 'קול הנבואה', עמ' קעז'.
^ 41.ראה אורות-האמונה מהדורת תשנ"ח עמ' 86-87, וכן בשמונה קבצים קובץ ז פסקה פד. ועיין אוצרות-הרמב"ם, לגר"מ צוריאל בשם מורו, הגר"ש דביר זצ"ל, עמ' יג', ירושלים, תש"ס, ודברי פי חכם חן.
^ 42.יש חולקים על מהימנותם של דברים אלו (הרב שילת, אגרות הרמב"ם).
^ 43.בדרך זו הלך בדורנו, המקובל הרב נחמני זצ"ל, כפי שביאר תלמידו, הרב שלמה טולידאנו בעל ספר "דיבור ומחשבה", פירוש "מביך משכילים" על "מורה-נבוכים", בהוצאת הספריה הספרדית, ירושלים, תשס"ו.
^ 44.ראה תשובות הרשב"א, ח"א ס' ט' וצ"ד, תשובות הרידב"ז סי' תרצ"ו.
^ 45.שלשלת קבלה הייתה גם באשכנז, וכפי שמצאנו כבר אצל רש"י המזכיר את שם ע"ב בפירושו למסכת סוכה (מה:), עוברת בבית מדרשם של בעלי התוס' אשר מחברים פיוטים קבליים לימים נוראים ובמיוחד אצל בני משפחת קלונימוס, אשר המפורסמים שבבני המשפחה, הם רבי יהודה החסיד ובעל ה'רוקח'.
^ 46.ראה בהקדמת מהרח"ו לשער ההקדמות אודות הרמב"ן, הדברים מובאים גם באגרות קודש, כרך כב, עמ' צד.
^ 47.ועיין בהקדמת אוצרות-המהר"ל, לגר"מ צוריאל, מהדורה שלישית, ירושלים, תש"ס, שכל תורת המהר"ל בנויה על תורת הנסתר.
^ 48.כגון היחס בין ידיעת ה' ל'עצמותו', דרך החיים, פרק ו' משנה י', ועיין בספר התניא, פרק ב' בהגהה והמקורות שהפנה אליהם ועיין היטיב באגרות הראי"ה, ח"ג, אגרת תתצו', עמ' רז'.
^ 49.כתב נכדו, הגאון רבי נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים": "...שכוונתי לדעת אבי זקני, הגאון הנ"ל (המהר"ל), אשר שימש ברוח הקודש כמפורסם.." (נדפס בשו"ת חכם צבי, סי' ע"ו) וכן כתב אודותיו ה"בני-יששכר": "...הרב הגאון מהר"ל מפראג, ידוע שכל דבריו נאמרו ברוח הקודש והיה משתמש בספר יצירה..." ('בני יששכר', מאמרי כסלו טבת - מאמר ב).
^ 50.ואפילו ביחס להשגחה על בעלי-חיים, אוצרות-הראי"ה, ח"ב, עמ' 267, מהדורת תשס"ב, הרבי מליובאוויטש, הציע ניסיון ליישב את דברי הרמב"ם עם דברי המקובלים בעניין השגחה פרטית בבע"ח, ליקוטי-שיחות חלק ח' עמ' 277 ואילך ובחלק י"ח, שיחה ב' לפרשת קרח ועיין שו"ת קול מבשר, לגר"מ ראטה, ח"ב, סימן ז' המביא מדברי הגר"א בספרא דצניעותא וכן מדברי הבעש"ט הק' שלא כרמב"ם.
^ 51.לרבי משה בן מנחם מפראג, אמשטרדם, ה'תקל"ה דף ו' עמ' א וראה חוג הראי"ה, חכמת הקודש סדרים א-ב עמ' פט הערה 20, ועמ' צא, הוצ' אריאל, תשע"ח.
^ 52.ראה חוג הראי"ה, שם ובספר: קבלת הראי"ה, לרב יוסף אביב"י, ח"א, ראשית דבר עמ' 17-25 (יד יצחק בן צבי, ירושלים תשע"ח), אולם, עיין ב'לאמונת עתנו' (משיעורי הרב צבי ישראל טאו), ח"ג, עמ' קלד' (מהדורת תש"ע, הוצ' חוסן ישועות), שם נכתב כי: "כל שיש לו מובן גם כנגלה ומחברו כתבו על דעת כן, אף שדבריו עטופים והמעמיק יבינם באופן פנימי הוא בכלל הנגלה. כן הם ספרי המהר"ל וכיוצא בהם.." וכן דעתו שם ביחס לכתבי הראי"ה קוק וסוגיה זו ארוכה ואכמ"ל וכפי שכתב הראי"ה עצמו: "לא לחנם נטע בי אלוה-כל-הנפשות את התשוקה התדירית לכל נסתר, לכל נאצל ונשגב, ולא לחנם הביאני לארץ-ישראל, ולא לחנם יצר בי רוח אמץ וטהר פנימי[...] כל אלה נטעו בקרבי כדי להשתמש בהם להאיר לעולם, ליצור ספרות מלאה אור רזי תורה פופולרית ושוה לכל נפש, מלאה שירה וגבורה, חמושה בשכל טוב ובבקרת נאמנה, להרים קרן לעם ד', ולתשועת עולם אשר החלה לזרח לו בארץ-ישראל" (חדריו, עמ' צח' מכתי"ק).
^ 53.הדים ללבטיו של הראי"ה קוק בדבר צורת כתיבה זו בספרו 'אורות התשובה', ניתן לראות ב-"אגרת התשובה" שכתב אל תלמידו הגרי"מ חרל"פ (אגרות-הראי"ה, ח"ב, אגרת שע"ח) בה נכתב שהתלבט רבות בעת הכתיבה היכן הגבול ומה לגלות ומה לכסות מתוך תכנים שמקורם בסתרי תורה ושולבו בספר.
^ 54.וי"א בנוסח אחר: "האר"י הקדוש גילה לתלמידיו את הנגלה שבנסתר, ואילו המהר"ל את הנסתר שבנגלה".
^ 55.למשל: הארי שבחכמי פראג - תולדותיו, רבנותו ומשנתו של המהר"ל מפראג, ר' אברהם הכהן עובדיה (גוטסדינר), ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשס"ב