ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות, שבת ז) שואל מה הכוונה 'לך לך'? הרי מטבע הלשון היה יותר נכון לומר "לך מארצך וממולדתך ומבית אביך". מה הדגש ומה העניין בתוספת ה'לך'?
ועונה כך: כשאומרים לאדם 'אתה', הכוונה לעצמיות ולנשמה שלו. לכן אומר הקב"ה לאברהם אבינו, ובעצם לכל יהודי בעולם, אתה רוצה ללכת לנשמה שלך? אתה רוצה להגיע למהות, לייעוד, לתפקיד, לשליחות ולקדושה העצמית שלך?
אתה קודם כל צריך ללכת.
צא מהמקום שבו אתה נמצא.
אם תשאר בבית, בכורסא מול הפלאפון, אתה לא תתקדם.
לכן, צעד ראשון - לך!
אתה רוצה לגלות את הקשר שלך עם הקב"ה? אתה רוצה לגלות מי אתה ומהו יהודי? צא מהכורסא ומאזור הנוחות.
תתקדם! לך לך!
לאן?
לעצמך!
איך אפשר לשמוע את קול הנשמה? איך האדם יכול להגיע להתבוננות ולחיבור עצמי פנימי?
אומרת התורה,
ראשית, אתה צריך ללכת 'מארצך' - מהארציות והחומריות. הרי אם תהיה כל הזמן שקוע בתוך החומר ובתוך הארציות, זה ינתק אותך מהרוחניות.
ברור שאם אדם שקוע כולו בתאוות, והקולות של הפרסומות והמדיה תופסות אצלו מקום בראש ובלב, לא תהיה לו פניות ויכולת להקשיב לקול הנשמה שלו. לכן צריך להתרומם מהחומר ולמצוא את האיזון הנכון בין הרוח לגשם.
דבר שני, 'מולדתך' - הרבה פעמים האדם טוען 'ככה אני, ככה נולדתי, אני לא יכול להשתנות'. מסיר מעצמו אחריות ולא מאמין בעצמו ובכוח הבחירה.
לא זו הדרך.
מפני שאם אתה רוצה להתעלות ולהתקדם, אם יש לך שאיפות לשינוי, עליך להאמין שאתה יכול לשנות את הטבע וההרגלים שלך.
נכון, אמנם אולי נולדת עם טבע מסוים שלאחר אין, ויקשה עליך יותר לשנותו. אך, אין דבר כזה 'ככה נולדתי', לאדם יש בחירה!
דבר שלישי, 'בית אביך' - אל תהיה 'העתק הדבק' ממה שראית אצל ההורים. יש לך את הארץ שלך, את השליחות, הייעוד, הנתיב והמסלול שהקב"ה ייעד אותו במיוחד עבורך.
וזה נכון לשני מצבי הקיצון - הן לאדם שקיבל מהוריו חינוך מעולה וראה מהם דוגמה אישית למופת, עליו להעמיק ולהתבונן עם עצמו שהעבודת ה' שלו תגיע מתוך חיבור אישי שלו עם בוראו.
והן לאדם שראה הפוך מכך בבית הוריו, ונטמעה בו צורת החשיבה שכך צריך להיות ואין מציאות אחרת. עליו להאמין בעצמו ובכוח הבחירה שלו שאפשר אחרת, ואין זה מחייב שהוא יתנהג כמוהם.
אנחנו למדים מאברהם אבינו מהות של יהודי - ללכת!
היה אתה, היה מחובר לנשמה שלך!
אתה רוצה להיות יהודי?
לך בעקבותיו של אבינו הראשון, צא למסע של חייך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
