השבת אבדה | הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
הלכות בין אדם לחברו

קטגוריה משנית

ספריה
בין אדם לחברו

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

4978

2 דק' קריאה

הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם - לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם
א. הָרוֹאֶה אַבֵדָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, חַיָּב לְטַפֵּל בָּהּ לַהֲשִׁיבָהּ לִבְעָלֶיהָ. וְכֵן כָּל מָמוֹן שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁיָּכוֹל לְהַצִּיל - חַיָּב לְהַצִּיל, וְהוּא בִּכְלַל הֲשָׁבַת אֲבֵדָה. מִי שֶׁמִּתְעַלֵּם מֵאֲבֵדָה - עוֹבֵר עַל "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם" וּמְבַטֵּל מִצְוַת "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם" (עיין בא"ח כי תבא א).

ב. אִם יוֹדֵעַ מִי הַבְּעָלִים שֶׁל הַחֵפֶץ שֶׁמָּצָא - יֵלֵךְ וְיוֹדִיעַ לוֹ. וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ וְיֵשׁ בָּהּ סִימָן - נָהוּג הַיּוֹם לְפַרְסֵם מוֹדָעָה בְּמָקוֹם קָרוֹב לִמְקוֹם הָאֲבֵדָה וְכֵן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַקָּרוֹב. אִם אַחֲרֵי שְׁלֹשִׁים יוֹם לֹא שָׁמַע עַל בַּעַל הָאֲבֵדָה - יִשְׁאַל שְׁאֵלַת חָכָם מַה לַּעֲשׂוֹת בָּאֲבֵדָה (אחרונים).

ג. כָּל הַמּוֹצֵא אֲבֵדָה שֶׁנִּרְאֵית כְּאִלּוּ הוּנְחָה שָׁם, כְּגוֹן שֶׁמָּצָא בֶּגֶד מְקֻפָּל אוֹ פַּטִּישׁ הַמֻּנָּח לְיַד גָּדֵר. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם הַבְּעָלִים הִנִּיחָם שָׁם בְּכַוָּנָה אוֹ אִבְּדָם שָׁם, אָסוּר לִגַּע בָּהֶם בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סִימָן בֵּין שֶּׁאֵין בָּהֶם סִימָן.

אֲבֵדָה שֶׁהִתְיָאֲשׁוּ מִמֶּנָּה הַבְּעָלִים
ד. אִם בַּעַל הָאֲבֵדָה מִתְיָאֵשׁ מִמֶּנָּה - הֲרֵי הִיא הֶפְקֵר וְיָכוֹל הַמּוֹצֵא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ אַף אִם יוֹדֵעַ מִי הֵם הַבְּעָלִים. אִם זֶהוּ חֵפֶץ שֶׁהַמְּאַבְּדוֹ מַרְגִּישׁ בּוֹ מִיָּד אַחֲרֵי הַנְּפִילָה, וְנָפְלָה בְּמָקוֹם שֶׁרֹב הָעוֹבְרִים שָׁם הֵם גּוֹיִם שֶׁלֹּא יַחֲזִירוּהָ - בְּוַדַּאי הִתְיָאֵשׁ בְּעָלָיו מִמֶּנּוּ וְהַחֵפֶץ הִגִּיעַ לְיָדוֹ בְּהֶתֵּר, וְלֹא חַיָּב לְהַחֲזִיר (שו"ע רנט סע' ג, בא"ח כי תבא ד).

ה. אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַבְנוּ בַּסָּעִיף הַקּוֹדֵם שֶׁלֹּא חַיָּב לְהַחֲזִיר אֲבֵדָה שֶׁהִתְיָאֲשׁוּ מִמֶּנָּה, מִכָּל מָקוֹם טוֹב וְיָשָׁר לִנְהֹג לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין לְהַחֲזִיר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּתַן בָּהּ סִימָן, וְכוֹפִין עַל זֶה. וְאִם הַמּוֹצֵא הוּא עָנִי וּבַעַל הָאֲבֵדָה הוּא עָשִׁיר, אֵין צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.

ו. בְּמָקוֹם שֶׁעַל פִּי הַחֹק חַיָּב לְהַחֲזִיר אֲבֵדָה אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים - חַיָּב לְהַחֲזִיר כִּי "דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא".

מְצִיאָה בַּחֲצַר חֲבֵרוֹ
ז. מָצָא מָעוֹת אוֹ מְצִיאָה אַחֶרֶת שֶׁאֵין בָּהּ סִימָן בַּחֲצַר חֲבֵרוֹ בְּשָׁעָה שֶׁרַבִּים מְבַקְּרִים בֶּחָצֵר, אִם יֵשׁ סִימָן - יַכְרִיז עֲלֵיהֶם הַמּוֹצֵא, וְאִם לַאו - הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.

ח. אִם מָצָא מָעוֹת בַּחֲנוּת מִחוּץ לַדַּלְפֵּק - בְּוַדַּאי נָפְלוּ מֵהַקּוֹנִים וַהֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. וְכֵן אִם מָצָא מְצִיאָה בְּאוּלַם שְׂמָחוֹת - כְּאִלּוּ מָצָא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְאִם אֵין סִימָן וְלֹא יְדוּעִים הַבְּעָלִים - הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, וְאֵינָם שַׁיָּכִים לֹא לְבַעַל הָאוּלָם וְלֹא לְבַעַל הַשִּׂמְחָה, אוּלָם אִם יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁנָּפְלוּ מֵהֶם, יִבְדֹּק וְיַחֲזִיר לָהֶם (עיין בא"ח כי תבא ד ה).

בין אדם לחברו

הלכות בין אדם לחברו