ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
- ספריה
- הלכה
- בין אדם לחברו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
א. הָרוֹאֶה אַבֵדָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, חַיָּב לְטַפֵּל בָּהּ לַהֲשִׁיבָהּ לִבְעָלֶיהָ. וְכֵן כָּל מָמוֹן שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁיָּכוֹל לְהַצִּיל - חַיָּב לְהַצִּיל, וְהוּא בִּכְלַל הֲשָׁבַת אֲבֵדָה. מִי שֶׁמִּתְעַלֵּם מֵאֲבֵדָה - עוֹבֵר עַל "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם" וּמְבַטֵּל מִצְוַת "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם" (עיין בא"ח כי תבא א).
ב. אִם יוֹדֵעַ מִי הַבְּעָלִים שֶׁל הַחֵפֶץ שֶׁמָּצָא - יֵלֵךְ וְיוֹדִיעַ לוֹ. וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ וְיֵשׁ בָּהּ סִימָן - נָהוּג הַיּוֹם לְפַרְסֵם מוֹדָעָה בְּמָקוֹם קָרוֹב לִמְקוֹם הָאֲבֵדָה וְכֵן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַקָּרוֹב. אִם אַחֲרֵי שְׁלֹשִׁים יוֹם לֹא שָׁמַע עַל בַּעַל הָאֲבֵדָה - יִשְׁאַל שְׁאֵלַת חָכָם מַה לַּעֲשׂוֹת בָּאֲבֵדָה (אחרונים).
ג. כָּל הַמּוֹצֵא אֲבֵדָה שֶׁנִּרְאֵית כְּאִלּוּ הוּנְחָה שָׁם, כְּגוֹן שֶׁמָּצָא בֶּגֶד מְקֻפָּל אוֹ פַּטִּישׁ הַמֻּנָּח לְיַד גָּדֵר. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם הַבְּעָלִים הִנִּיחָם שָׁם בְּכַוָּנָה אוֹ אִבְּדָם שָׁם, אָסוּר לִגַּע בָּהֶם בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סִימָן בֵּין שֶּׁאֵין בָּהֶם סִימָן.
אֲבֵדָה שֶׁהִתְיָאֲשׁוּ מִמֶּנָּה הַבְּעָלִים
ד. אִם בַּעַל הָאֲבֵדָה מִתְיָאֵשׁ מִמֶּנָּה - הֲרֵי הִיא הֶפְקֵר וְיָכוֹל הַמּוֹצֵא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ אַף אִם יוֹדֵעַ מִי הֵם הַבְּעָלִים. אִם זֶהוּ חֵפֶץ שֶׁהַמְּאַבְּדוֹ מַרְגִּישׁ בּוֹ מִיָּד אַחֲרֵי הַנְּפִילָה, וְנָפְלָה בְּמָקוֹם שֶׁרֹב הָעוֹבְרִים שָׁם הֵם גּוֹיִם שֶׁלֹּא יַחֲזִירוּהָ - בְּוַדַּאי הִתְיָאֵשׁ בְּעָלָיו מִמֶּנּוּ וְהַחֵפֶץ הִגִּיעַ לְיָדוֹ בְּהֶתֵּר, וְלֹא חַיָּב לְהַחֲזִיר (שו"ע רנט סע' ג, בא"ח כי תבא ד).
ה. אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַבְנוּ בַּסָּעִיף הַקּוֹדֵם שֶׁלֹּא חַיָּב לְהַחֲזִיר אֲבֵדָה שֶׁהִתְיָאֲשׁוּ מִמֶּנָּה, מִכָּל מָקוֹם טוֹב וְיָשָׁר לִנְהֹג לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין לְהַחֲזִיר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּתַן בָּהּ סִימָן, וְכוֹפִין עַל זֶה. וְאִם הַמּוֹצֵא הוּא עָנִי וּבַעַל הָאֲבֵדָה הוּא עָשִׁיר, אֵין צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.
ו. בְּמָקוֹם שֶׁעַל פִּי הַחֹק חַיָּב לְהַחֲזִיר אֲבֵדָה אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים - חַיָּב לְהַחֲזִיר כִּי "דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא".
מְצִיאָה בַּחֲצַר חֲבֵרוֹ
ז. מָצָא מָעוֹת אוֹ מְצִיאָה אַחֶרֶת שֶׁאֵין בָּהּ סִימָן בַּחֲצַר חֲבֵרוֹ בְּשָׁעָה שֶׁרַבִּים מְבַקְּרִים בֶּחָצֵר, אִם יֵשׁ סִימָן - יַכְרִיז עֲלֵיהֶם הַמּוֹצֵא, וְאִם לַאו - הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.
ח. אִם מָצָא מָעוֹת בַּחֲנוּת מִחוּץ לַדַּלְפֵּק - בְּוַדַּאי נָפְלוּ מֵהַקּוֹנִים וַהֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. וְכֵן אִם מָצָא מְצִיאָה בְּאוּלַם שְׂמָחוֹת - כְּאִלּוּ מָצָא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְאִם אֵין סִימָן וְלֹא יְדוּעִים הַבְּעָלִים - הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, וְאֵינָם שַׁיָּכִים לֹא לְבַעַל הָאוּלָם וְלֹא לְבַעַל הַשִּׂמְחָה, אוּלָם אִם יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁנָּפְלוּ מֵהֶם, יִבְדֹּק וְיַחֲזִיר לָהֶם (עיין בא"ח כי תבא ד ה).
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
האם מותר להתקלח ביום טוב?
האם מותר לפנות למקובלים?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
חידוש כוחות העולם
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אנחנו קודש למענך
התלהבות ללא יין
מה זה אומר בחזקת בשרי?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
