ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
- שבת ומועדים
- חנוכה
- ישראל ויוון
בעולם של שפע כלכלי חסר תקדים, פסגת השאיפה האנושית עברה לרדיפה אחרי הכרה ופרסום. רגע לפני שאנחנו לוחצים על כפתור ה"שתף" ונעשים חלק ממעגל הבלהות, עלינו לבחון את התועלת והמשמעות של פעולותינו בעולם הרשתות החברתיות
נתחיל בניסוי חברתי קטן. שאלו נערה ממוצעת: מי האישה העשירה ביותר בישראל כיום? ספק אם תקבלו תשובה ברורה. לאחר מכן שאלו שאלה נוספת: מי הזמרת או השחקנית הגדולה ביותר? אין ספק שתקבלו תשובה במקום (גם אם מוטעית). הניסוי האקראי הזה מוכיח את כללי המשחק החדשים: להתראות כסף, שלום פרסום ותדמית.
דפוסי החשיבה שלנו התרגלו לתפיסה שכסף ומשאבים כלכליים הם התשוקה המרכזית של בני האדם, אולם המאה ה־21 שינתה את התמונה. אנו מצויים כיום בתקופת שפע כלכלי שלא הייתה כמותה בהיסטוריה האנושית והיהודית. את תאוות הממון ואת החמדנות למטבעות זהב החליפה תאווה אחרת, עדינה ומורכבת הרבה יותר: הרצון להכרה חברתית, או במילים פשוטות – הרצון שיאהבו אותי. פופולריות, רייטינג, כוכבנות; אלה משאות הנפש של אדם במאה ה־21. מכוחן אנו מעלים לאינסטוש תמונות של משפחתנו המושלמת והמחייכת, בגללה אנו מתעוררים בלילה בבהלה מחלום שבו עברנו שיימינג. מאותה סיבה אנחנו משקיעים מאמצים עצומים בפן האסתטי של הגוף ושל הבגדים שלנו. כל אלה הם מורשת תרבות המערב של יוון שמקדשת יופי חיצוני ורהבתני.
הסלפי של נרקיסוס
במיתולוגיה היוונית מסופר על הנער נרקיסוס, שהתאהב בבבואתו בנהר ובהה בה עד שגווע ברעב, ובמקום שבו נקבר צמח הפרח נרקיס. נרקיסוס אינו חי רק בעולם האגדות, אלא גם בנפש שלנו. רבים מאיתנו מתבלבלים בין ההכרה במקומנו בעולמו של אלוקים – מקום שאותו יש לשמור ולטפח – ובין נרקיסיזם. כמו הנער שבהה בהשתקפות של עצמו כך האדם כיום בוהה בעצמו בשלל צורות: החל מבילוי של שעות ארוכות מול המראה, המשך בדיבור רווי בגוף ראשון, עבור בקיר של תעודות הוקרה מאחורי המכתבה דרך שקיעה בקריירה האישית וכלה בצילומי סלפי בכל הזדמנות. זהו השלב הראשון בתהליך ההתמכרות.
בשלב הבא הבעיה מתפתחת: מתברר כי המחמאות שאנחנו נותנים לעצמנו לא תמיד תואמות את המציאות. הפער בין התדמית הדמיונית המוגזמת ובין המציאות בשטח מוליד מצוקה. כך מתפתחת אידיאולוגיה שלמה, שעיקרה: "קבלו אותי כמו שאני". אין טוב ואין רע, אין מדדים, אין מי שיכול לשפוט אותנו. אדם מפתח חסינות מוחלטת בפני ביקורת חיצונית מפני שהיא חותרת תחת יסודות קיומו.
בשלב השלישי, לאחר שהאדם כבר שכנע את עצמו כי הוא אינו זקוק להשלמה, הוא מוצא את עצמו מוטרד פתאום. נוצר אצלו מהלך נפשי מפותל, הפוך על הפוך: ידוע לו שבאמת יש בו עדיין חסרונות, אבל הוא כבר הכריז שהוא שלם עם עצמו כמו שהוא. מתחת לחיוך הזחוח שלו מסתתרת כל העת ההכרה כי הוא אינו מושלם. כדי לתחזק בכל זאת את הבניין האישי המזויף שיצר, הוא צריך לשכנע את כולם – ובעיקר את עצמו – שהוא אכן מושלם. מתרחשת מול עינינו תופעה מתמיהה: אותם אנשים שמצהירים השכם והערב שלא אכפת להם מאחרים, עסוקים באובססיביות בשכנוע אחרים שלא אכפת להם מאחרים. אובססיה להעלאת סטטוסים ותמונות לאינסטגרם היא ביטוי נוסף למלכוד הנפשי: "הנה עוגת יום ההולדת שאפינו בשביל הנסיכה שלנו", "הנה אני על גבי החומה הסינית", רק תיתנו לייק. הצורך בהכרה אינו מאפיין רק את המישור האישי, אלא זולג גם למישור התרבותי־ציבורי. אימוץ דפוסי חשיבה, השקעות כלכליות או העדפות תרבותיות, לאו דווקא מפני שהוכחו כאיכותיים יותר אלא מפני שהם תוצרת חוץ, מוכנוּת לוותר על נכסים לאומיים בעבור כתבה אוהדת בערוץ תקשורת זר – כל אלה הם הבסיס הנפשי לזרמים פוליטיים ותרבותיים שרוחשים סביבנו.
השלב האחרון הוא כבר שיא העלבון. אדם מוכן לבזות עצמו בשביל טיפת תשומת לב. כדרכם של מכורים קשים, אדם יעשה הכול למען סם התדמית. אנשים מוכנים לבזות את עצמם בתוכניות ריאליטי, לפרסם תמונות חושפניות, להתערטל גופנית ורגשית בפני כולם רק כדי לזכות באשליית חשיבות. במקרי קצה ההתמכרות עלולה להגיע גם לאובדנות, שכן גם אם אדם מצליח לזכות בחמש דקות או בחמישים שנות תהילה – בסוף התהילה חולפת. כאן עומדות לפניו שתי אפשרויות: לסיים את חייו פיזית (בעדיפות לצילום האקט והעלאתו ליוטיוב), או להמשיך לחיות כמו צל ובעיניו מבט כבוי של "has been".
שכל ישר
איך יוצאים מזה? קודם כול, להפסיק להתבזות. הכלל "כל פרסום הוא פרסום טוב" הוא משפט מטופש שהמציאו פרסומאים רודפי בצע. בפעם הבאה שתרצו לעלות לשיר על במה למרות כישורי זמרה מוגבלים, ללחוץ על כפתור ה־share מתחת לתמונה חושפנית, אפילו כשתשבו מול המקלדת בבית ותרגישו צורך להביע את דעתכם בפומבי – נשמו עמוק ושאלו את עצמכם שלוש שאלות של שכל יש"ר (י וקר, ש ינוי, ר ווח): האם הנושא הזה באמת יקר וחשוב באופן אובייקטיבי? האם אצליח לשנות מישהו או משהו במה שאומר או אפרסם עכשיו? האם הרווח שיתרחש מן החשיפה אכן גדול יותר מהנזק?
אם התשובה לשלוש השאלות היא חיובית – בבקשה, פרסמו את מה שיש לכם לומר באופן מכובד וענייני. אם התשובה לאחת מהשאלות היא שלילית – אל תעשו זאת. חכו כמה שניות, שתו מים, והצורך העז יחלוף. במקרה הצורך אמרו לעצמכם משפט כמו "סייג לחוכמה שתיקה" או "למד לשונך לומר איני יודע".
השלב השני של הגמילה: לאחר שחדלנו מפרסום מבזה של עצמנו, אפשר לעבור לצמצום חשיפה ופרסום בכלל. לדוגמה, החלטתם להציע נישואין. זהו ללא ספק רגע מרגש וגם מגובה חברתית. כיצד מפתיעים את בת הזוג באופן שייגע לליבה? אפשרות אחת היא להעניק טבעת תוך כדי צלילה, ולדאוג שהמאורע ההיסטורי הזה יצולם בעשרות הטלפונים החכמים של האורחים הנרגשים ויועלה ליוטיוב תחת הכותרת "The best proposal ever". יש גם אפשרות אחרת: להגיע לבד לכותל המערבי, רק שניכם, להביט בעיניים ולהציע נישואין מכל הלב (אולי גם לבקש ממישהו שיצלם את שניכם יחד על רקע השקיעה). אחרי שחלקתם ביניכם את הרגע האינטימי, תבשרו את הבשורה המשמחת לאנשים הקרובים לליבכם.
"על אפך לא אקרא"
הדברים אמורים לא רק בנוגע לפרסום שלנו, אלא גם בנוגע ליחסנו למפורסמים. חלק מהריפוי ממחלת התדמית הוא גמילה מהערצה עיוורת. הערצה היא מלשון עריצות – חיפוש אחר גורם חיצוני שיחליט בשבילי מה נכון ומה לא, איך להתלבש ואיזה רכב לקנות. אדם מאמין אינו מעריץ אף אחד חוץ מריבונו של עולם. הוא מעריך דמויות שמשמשות לו השראה, מה שמכונה בלשון חז"ל "דבקות בתלמידי חכמים", אבל לא יותר מזה. בידוענים אין טעם "להידבק", ואין סיבה להתרגש ממפגש עמם או לקרוא רכילות על חייהם האישיים, בוודאי שלא להצטלם איתם ולהתחכך ב"אבק הכוכבים".
מסופר על אחד מתלמידיו של הרבי מקוצק שנטה למות, ואז פנה לסובבים אותו ואמר: "יצר הרע מפתה אותי לקרוא עכשיו 'שמע ישראל', כדי שיגידו עליי שיצאה נפשי במילה 'אחד' כגדולי הצדיקים; ואני אומר ליצר הרע: לא! על אפך ועל חמתך לא אקרא", ובמילים הללו נפטר. סיפור מדהים, אך המדהים יותר הוא שסיפרו זאת לרבי מקוצק, והוא הגיב: "בכל זאת היצר ניצח אותו. למה הוא היה צריך לספר זאת לכולם?".
"ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם" – קודם כול בעיני אלוקים, ורק אחר כך בעיני אדם.
בימים אלו יצא לאור ספרו של הרב לונדין '12 אתגרי אמונה למאה ה־21', בהוצאת דברי שיר, שעוסק באתגרים הקיומיים של אדם דתי בדורנו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.















