ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
הפתרון לשאלה נמצא רק בסוף פרשתנו, וז"ל הכתוב: "וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אַהֲרֹן וְאֶת מֹשֶׁה וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה" (שם ו' כ). רק חיבור שני המקורות הללו יחד נותן את התמונה הכוללת.
מדוע עניינים רבים בתנ"ך, מתבארים רק בדרך של צירוף פרשיות, המפוזרות במקומות שונים בתנ"ך?
התנ"ך כולו, הוא ספר אחד המורכב מעשרים וארבעה ספרי משנה. לפיכך, התמונה במלואה תתברר רק מעיון בכל המקומות שבהם התנ"ך עוסק במאורע מסוים או ברעיון מסוים. חז"ל ביטאו רעיון זה גם בקביעה, כי דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר (ירושלמי ראש השנה פ"ג, ה"ה). ההופעה של נושא מסוים בכמה מקורות, מאפשרת להשוות ביניהם ולקבל העמקה נוספת וממד נוסף.
הנביא ירמיהו פָּתַח פֶּתַח -להבנת התופעה, ואלו דבריו: "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יְהוָה וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע" (כג, כט, עיינו גם שבת פח, ע"ב; סנהדרין לד, ע"א; ספרי במדבר פרשת בהעלותך, פיסקא קב ועוד). הנביא מבאר לנו שכיוון שמקור הדברים הוא אלוהי, לנו כבני אדם, בשר ודם אין אפשרות לקלוט את כל המסר השמיימי בפעם אחת, ולכן הדיבור האלוהי מתפוצץ ומתפצל לכמה הופעות, מה שמאפשר לנו כבני אנוש לקלוט אותו.
כך מגדיר את התופעה התלמוד הירושלמי: "'שוא' ["וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא"] (דברים ה, יז) ו'שקר' ["לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר"] (שמות כ, יג), שניהם נאמרו בדיבור אחד, מה שאי אפשר לפה לומר ולא לאוזן לשמוע. 'זכור' ["זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ"] (שם, ח) ו'שמור' ["שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ"] (דברים ה, יב), שניהם בדיבור אחד נאמרו, מה שאי אפשר לפה לומר ולא לאוזן לשמוע. ...וכן הוא אומר 'אחת דיבר אלהים (בדיבור) שתים זו שמע(נו)תי' (תהילים סב, יב). וכתיב 'הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע' (ירמיהו כג, כט)" (נדרים פ"ג, ה"ב).
התמונה המלאה מתקבלת רק בלימוד של כל ההופעות ביחד, השוואה ביניהן ואיחודן לתמונה שלמה.
הבנה מסוג זה בנויה על אמונת אומן שכל התנ"ך הוא ספר אחד גדול, שמקורו בשמים. חלקו הראשון – 'תורה', ניתן למשה בסיני מפי הגבורה. חלקו השני 'נביא' ניתן בנבואה לנביאי ישראל מיהושע ועד לחגי זכריה ומלאכי. חלקו השלישי נכתב ברוח הקודש, ונחתם עם סיום כתיבת מגילת אסתר. מאז אין להוסיף ואין לגרוע מספר זה, אפילו קוצו של יו"ד. המסר יכול להתפזר בתוכו על פני כל החלקים.
גם סיפור הולדתו של משה רבינו נשבר לרסיסים, עם נפילתו מגבהי מרומים למציאות גשמית ונתינתו לבני אדם שיצירתם מעפר וסופם לעפר.
כאמור, רק חיבור של החלקים יחד נותן לנו את הפתרון השלם. העיסוק בתורה מאפשר לאחות את השברים הגשמיים למציאות רוחנית אחת, שמקורה באל אחד יחיד ומיוחד.
נשוב ונדגיש, גם הסבר זה משתלב במערכה על האחדות, שהיא הבסיס לקיומנו והצלחתנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
