ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
שבט תשס"ד
שאלה:
לקהילתנו בית עלמין, ובו גם אולם התכנסות להספדים. אולם זה נמצא כיום בסכנת התמוטטות, ועד שיתוקן יעברו לפחות כשנתיים. בינתיים נערכים ההספדים בחצר. כידוע, מזג האוויר בהולנד הנו קר, גשום או מושלג, ולאנשי הקהילה המבוגרים המשתתפים בהלוויה קשה מאוד לעמוד בחוץ במזג אוויר כזה, ויש חשש שלא יגיעו או שיחלו. בצמוד לבית העלמין היהודי ישנו בית קברות של גויים, שכבר אינו בשימוש לקבורה כי הוא מלא. בית קברות זה הנו בבעלות פרטית, ולא של כנסייה כלשהי. בבית קברות זה ישנו אולם מסודר, ובו גם חימום (צלבים שתלויים לפי דרישה ניתנים להסרה). שאלתי היא אם בשעת צורך או דחק, כשמזג האוויר קר, האם מותר לערוך שם הספדים? הדרך משם לבית העלמין היהודי אינה עוברת דרך בית הקברות הנוצרי אלא דרך רחוב מרחובות העיר.
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
402 - שימוש בבית הספדים של בית קברות נוצרי
403 - החלפת מצבה
404 - ביצוע ניתוח באשכים של תינוק לעניין סירוס ופצוע דכה
טען עוד
א. כיוון שמנהג הנוצרים להתפלל בשעת ההספד וההלוויה (גם לאותו האיש), נמצא שיש מקום להגדיר את אולם ההספדים כמקום תפילה, ואז אסור להיכנס לאולם זה כשם שאסור להיכנס לכנסייה 1 .
ב. אם האולם אינו עומד לכך, אלא הוא משמש לדברים נוספים, רק שפעמים משתמשים בו לצורך הספד – מותר לקיים את ההספדים של הקהילה היהודית שם, ובתנאי שיסירו משם את הצלבים 2 .
ג. הפתרון לבעייתכם הוא אחת ההצעות הבאות, המסודרות לפי סדר עדיפותן:
1. לערוך את ההספדים באולם הסמוך לבית הכנסת של הקהילה, אבל לא בבית הכנסת עצמו 3 .
2. לקנות את אולם ההספדים של הנוצרים. הקניין ייחשב כביטול עבודה זרה ויתיר את המקום בהנאה 4 .
3. אם יש בצמוד או בסמוך חדרים נוספים, שאינם משמשים לתפילתם, מותר לערוך את ההספדים שלכם שם 5 .
_________________________________________________
1 עיין בתשובות הקודמות ובהפניות שם לשו"ת "במראה הבזק". כמו כן עיין בשו"ת "אגרות משה" (יו"ד ג סי' קכט אות ו) לעניין איסור כניסה לכנסייה. שו"ת "פרי שדה" (ב סי' ד) מבאר שבית התפילה שלהם נחשב לבית עבודה זרה אף אם אין שם פסלים, ושו"ת "ציץ אליעזר" (יד סי' צא) אוסר גם כניסה למנזר, אף שאין בו צלמים. עוד עיין בשו"ת "בנין ציון" (א סי' סג) ובשו"ת "יביע אומר" (יו"ד סי' יא; יו"ד סי' יב).
לא כתבנו בצורה החלטית שדין בית ההספד כדין כנסייה, מאחר שאולי יש לחלק ולומר שבית הספדים עיקרו להספד, והתפילה שבהספד היא עניין משני, כמו בית שהכניסו בו עבודה זרה ולא הוקצה לכך (שו"ע יו"ד סי' קמה סע' ג), וצריך עיון אם יש מקום לחילוק זה. להלכה כתבנו לחומרה, על-פי המלצתו של הגרז"נ גולדברג, מצד "הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה – זו המינות" (עבודה זרה יז ע"א).
2 שו"ת "במראה הבזק" (ב תשובה נה). יש לבחון אפשרות זו היטב, ובייחוד אם האולם שייך לאדם פרטי.
3 ספר "כל בו על אבלות" (פרק ראשון סי' ז אותיות ב, יב).
4 הרמ"א (שו"ע יו"ד סי' קמו סע' ח). ואין עצה לשכור את המקום, שכן מבואר בגמרא (עבודה זרה נג ע"ב) שאינו נחשב לביטול עבודה זרה אלא בזמן שהגוי מוציא את העבודה זרה מרשותו לצמיתות.
5 המחבר (שו"ע יו"ד סי' קנ סע' א) פסק להלכה שיש מצווה להתרחק ארבע אמות ממקום עבודה זרה; אולם בהערת המהדיר על חידושי הריטב"א (עבודה זרה יא ע"ב, מהד' מוסד הרב קוק הערה 373) דייק מדברי הריטב"א שבמקום הפסד ממון מותר. ועיין בשו"ת "משנה הלכות" (ו סי' קלט) שלא התיר שימוש באולם הסמוך לכנסייה לצורך בחירות מהטעם הנ"ל. להלכה פסקנו לקולא על-פי עצתו של הרב נ"א רבינוביץ', מאחר שעצם הגדרת אולם ההספדים כמקום תפילה מסופקת, כפי שביארנו בהערה 1.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
