ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- היצר הרע
יתרו, על אף ששמע על יציאת מצרים, לא עלה בדעתו שיש ביכולתו שיהיה לו קשר לבני ישראל, כי הלא אנו בני אברהם יצחק ויעקב, נתקדשנו בקדושה עילאית מבטן ומלידה, וגם הזדככנו על ידי השעבוד בארץ מצרים, כפי שידוע מהספרים הקדושים.
מנגד, על קריעת ים סוף נאמר "שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת", ואחר כל האימה והפחד הזה בא עמלק ונלחם עם ישראל. אין זה כי אם עזות פנים וחציפות גדולה, וזוהי קליפת עמלק כפי שחז"ל מדמים אותו לכלב שיש בו מידת העזות (ביצה כה, ע"א).
יתרו התבונן במידת העזות של עמלק והבין שאם יש לכוחות הרע כזו עזות וחוצפה, אז הרי ש'מידה טובה מרובה' ובוודאי יש כוח של חציפות ועזות בצד הקדושה, שעל ידה תהיה לו יכולת להגיע לאיזו נגיעה ודבקות בעם הנבחר. מהבנה זו נטל יתרו את תקיפות הדעת לבוא אל המדבר ולהתקרב לקדושת ישראל.
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב': "ויש בזה לימוד לדורנו, כי כוח החוצפה והעזות מצד קליפת עמלק הוא בלי בושה כלל, כמו שאנו רואים בדורנו באופן מבהיל על הפריצות וההפקרות בעניינים של קדושה, אבל מנגד עלינו ללמוד מכך קל וחומר ל'מידה טובה מרובה':
שבעת שהיצר הרע מזכיר לאדם את רוע מצבו וחסרונותיו בעבודת ה', ורוצה לייאש אותו בטענה שאין לו עוד תקווה, יש בכוח היהודי להתחזק כנגדו בעזות דקדושה ולומר, אמת שעד היום קלקלתי את מעשיי אבל מהיום והלאה אהיה טוב ויש ביכולתי לשנות את מעשי."
וזה הלימוד מיתרו שלמרות שהיה מיועצי פרעה, ועבד כל עבודה זרה שבעולם, אף על פי כן נעשה גר. ממנו יש לנו ללמוד עד לאן מגיע כוח האדם לשנות את עצמו ומהותו. בזה מובן למה נקראת פרשה זו על שם יתרו, על אף שכתוב בה המעמד הנשגב של מתן תורה, כי יש כאן לימוד לדורות- שיכול כל אדם לקבל את התורה מחדש, לא משנה מה היה בעבר שלו. גם אם נדמה לו שהקב"ה בכלל אינו מעוניין בו, לא יהיה אכפת לו כלל, אלא יתמלא בעזות דקדושה ויעשה את שלו בתורה ומצוות.
אמרו חז"ל במשנה (סוטה מט, ב) "בעקבתא דמשיחא חוצפה יסגי", וכותב ר' צדוק הכהן מלובלין זיע"א (צדקת הצדיק מו) שהכוונה היא לאו דווקא שלילית, אלא כל עיקר קיום האדם בעבודת ה' בדור האחרון תראה כמו חוצפה, שנדמה לו שמן השמיים מרחיקים אותו ואומרים לו 'אל תעלה בהר ה'', ואף על פי כן, הוא אינו מסתכל על שום דחייה, אלא מתאזר בעזות דקדושה וממשיך לעבוד את קונו בכל מה שאפשר.
ויש להוסיף, שנראה מדברי המשנה שמציאות החיים תגיע לרמה נמוכה מאוד, לדברים שלצערנו אנו עדים להם, והכוח לעמוד כחומה של ברזל מול כל הרוחות הזרות הוא על ידי חוצפה, להתמלא בעזות ותקיפות הדעת מול כל "מה שמקובל בסביבה ומה יגידו", רק לחיות חיי אמת שמושתתים על פי אמת תורתנו הקדושה שהיא גילוי רצון אבינו שבשמיים.
מובא שאלישע בן אבויה לא האמין בכוח התשובה בטענה ששמע מאחורי הפרגוד בת קול שאמרה "שובו בנים שובבים חוץ מאלישע בן אבויה". ועוד מובא בספרים הקדושים שזה היה תשובת המשקל- כגודל כובד החטא כך כובד הניסיון.
כל בר דעת מבין שהקב"ה חפץ בתשובת כל יהודי כי ימינו פשוטה לקבל שבים, רק שכל הניסיון הקשה היה בשביל לבדוק את אמיתת הרצון והעקשנות שלו לחזור ליהדות, למרות שדוחים אותו מן השמים.
בימים אלו ימי השובבי"ם ימים המסוגלים לתיקון הברית וטהרת הנפש, עלינו להאמין בכוחה של התשובה ולבטוח באהבת בוראנו שחפץ בנו. גם אם כאילו אתה שומע קולות "שובו בנים שובבים חוץ ממך"- שלכולם יש סיכוי לנצל ימים מסוגלים ונעלים אלו של השובבי"ם לתקן ולהשתנות חוץ ממך, אין זו האמת.
כותב רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות בשר וחלב ד) "וזה עיקר עזות דקדושה שלא יהיה נחלש דעתו ממה שהיה בימים שעברו, רק ישכח בכל פעם מה שעבר ויתחיל מחדש, ואפילו אם היה כך כמה פעמים חס ושלום, אסור לפול בדעתו לעולם, רק להתחזק להתחיל בכל פעם מחדש כל עוד נשמתו בו".
שנזכה! שבת שלום!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















