ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- היצר הרע
יתרו, על אף ששמע על יציאת מצרים, לא עלה בדעתו שיש ביכולתו שיהיה לו קשר לבני ישראל, כי הלא אנו בני אברהם יצחק ויעקב, נתקדשנו בקדושה עילאית מבטן ומלידה, וגם הזדככנו על ידי השעבוד בארץ מצרים, כפי שידוע מהספרים הקדושים.
מנגד, על קריעת ים סוף נאמר "שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת", ואחר כל האימה והפחד הזה בא עמלק ונלחם עם ישראל. אין זה כי אם עזות פנים וחציפות גדולה, וזוהי קליפת עמלק כפי שחז"ל מדמים אותו לכלב שיש בו מידת העזות (ביצה כה, ע"א).
יתרו התבונן במידת העזות של עמלק והבין שאם יש לכוחות הרע כזו עזות וחוצפה, אז הרי ש'מידה טובה מרובה' ובוודאי יש כוח של חציפות ועזות בצד הקדושה, שעל ידה תהיה לו יכולת להגיע לאיזו נגיעה ודבקות בעם הנבחר. מהבנה זו נטל יתרו את תקיפות הדעת לבוא אל המדבר ולהתקרב לקדושת ישראל.
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב': "ויש בזה לימוד לדורנו, כי כוח החוצפה והעזות מצד קליפת עמלק הוא בלי בושה כלל, כמו שאנו רואים בדורנו באופן מבהיל על הפריצות וההפקרות בעניינים של קדושה, אבל מנגד עלינו ללמוד מכך קל וחומר ל'מידה טובה מרובה':
שבעת שהיצר הרע מזכיר לאדם את רוע מצבו וחסרונותיו בעבודת ה', ורוצה לייאש אותו בטענה שאין לו עוד תקווה, יש בכוח היהודי להתחזק כנגדו בעזות דקדושה ולומר, אמת שעד היום קלקלתי את מעשיי אבל מהיום והלאה אהיה טוב ויש ביכולתי לשנות את מעשי."
וזה הלימוד מיתרו שלמרות שהיה מיועצי פרעה, ועבד כל עבודה זרה שבעולם, אף על פי כן נעשה גר. ממנו יש לנו ללמוד עד לאן מגיע כוח האדם לשנות את עצמו ומהותו. בזה מובן למה נקראת פרשה זו על שם יתרו, על אף שכתוב בה המעמד הנשגב של מתן תורה, כי יש כאן לימוד לדורות- שיכול כל אדם לקבל את התורה מחדש, לא משנה מה היה בעבר שלו. גם אם נדמה לו שהקב"ה בכלל אינו מעוניין בו, לא יהיה אכפת לו כלל, אלא יתמלא בעזות דקדושה ויעשה את שלו בתורה ומצוות.
אמרו חז"ל במשנה (סוטה מט, ב) "בעקבתא דמשיחא חוצפה יסגי", וכותב ר' צדוק הכהן מלובלין זיע"א (צדקת הצדיק מו) שהכוונה היא לאו דווקא שלילית, אלא כל עיקר קיום האדם בעבודת ה' בדור האחרון תראה כמו חוצפה, שנדמה לו שמן השמיים מרחיקים אותו ואומרים לו 'אל תעלה בהר ה'', ואף על פי כן, הוא אינו מסתכל על שום דחייה, אלא מתאזר בעזות דקדושה וממשיך לעבוד את קונו בכל מה שאפשר.
ויש להוסיף, שנראה מדברי המשנה שמציאות החיים תגיע לרמה נמוכה מאוד, לדברים שלצערנו אנו עדים להם, והכוח לעמוד כחומה של ברזל מול כל הרוחות הזרות הוא על ידי חוצפה, להתמלא בעזות ותקיפות הדעת מול כל "מה שמקובל בסביבה ומה יגידו", רק לחיות חיי אמת שמושתתים על פי אמת תורתנו הקדושה שהיא גילוי רצון אבינו שבשמיים.
מובא שאלישע בן אבויה לא האמין בכוח התשובה בטענה ששמע מאחורי הפרגוד בת קול שאמרה "שובו בנים שובבים חוץ מאלישע בן אבויה". ועוד מובא בספרים הקדושים שזה היה תשובת המשקל- כגודל כובד החטא כך כובד הניסיון.
כל בר דעת מבין שהקב"ה חפץ בתשובת כל יהודי כי ימינו פשוטה לקבל שבים, רק שכל הניסיון הקשה היה בשביל לבדוק את אמיתת הרצון והעקשנות שלו לחזור ליהדות, למרות שדוחים אותו מן השמים.
בימים אלו ימי השובבי"ם ימים המסוגלים לתיקון הברית וטהרת הנפש, עלינו להאמין בכוחה של התשובה ולבטוח באהבת בוראנו שחפץ בנו. גם אם כאילו אתה שומע קולות "שובו בנים שובבים חוץ ממך"- שלכולם יש סיכוי לנצל ימים מסוגלים ונעלים אלו של השובבי"ם לתקן ולהשתנות חוץ ממך, אין זו האמת.
כותב רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות בשר וחלב ד) "וזה עיקר עזות דקדושה שלא יהיה נחלש דעתו ממה שהיה בימים שעברו, רק ישכח בכל פעם מה שעבר ויתחיל מחדש, ואפילו אם היה כך כמה פעמים חס ושלום, אסור לפול בדעתו לעולם, רק להתחזק להתחיל בכל פעם מחדש כל עוד נשמתו בו".
שנזכה! שבת שלום!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.















