^ 1.בהקשר התנכ"י ניתן לומר כי תחילת סיפור המגילה מופיע בספר דניאל ובתחילת ספר עזרא וסיומו בעזרא ונחמיה. עוד נציין כבר בפתח דברינו כי זו שיטת רש"י בכל פירושו בתנ"ך וכן על הש"ס וכן הסכימו עוד מן המפרשים. ישנן שיטות אחרות אשר לא מוזכרות כאן (למשל רס"ג על עזרא ד,ו). את סדר עולם או את ספר יוסיפון הבאתי רק במקומות בהם רש"י הזכיר אותם. ישנן נקודות מעטות בהן השלמתי ע"פ הסברה על מנת להתאים עם שאר דברי חז"ל והם מתחילים במילה 'נראה' ומצויינים ללא מקור. במובלע נוסיף כי המהלך הפשטי מתאים עד למאוד למהלך בכתבי האריז"ל בנוגע לדורמיטא והתעוררות הז"א ויש להאריך בכך המאמר נוסף.
^ 2.אסתר ב', ו'.
^ 3.שנת ג' של"ח.
^ 4.בנו או אחיו – מחלוקת.
^ 5.אי מינייכו איפרכי מינן מלכי ולהיפך. מגילה יב ע"א.
^ 6.דניאל ט', א' אין זה אחשוורוש של המגילה אלא הסבא שלו ככל הנראה, האם אחשוורוש זה היה מלך או לא? לא מפורש, אולי היה מלך אזורי. דריווש הזה ודאי היה מלך מדי עוד בטרם התאחדה הממלכה.
^ 7.רש"י דניאל ו', כ"ט.
^ 8.ילק"ש סוף רמז תתרמ"ט.
^ 9.דניאל ה', א' וברש"י שם מספר יוספון.
^ 10.מגילה יא ע"ב.
^ 11.דניאל פרק ה'. מכאן מגיעה האימרה הידועה - הכתובת הייתה על הקיר.
^ 12.אמנם בתרגום היא מוזכרת כבתו של אויל מרודך אך המדרש מתאר אותה כבתו של בלשצר.
^ 13.דריווש נולד ביום גלות יהויכין דניאל פרק ו' פס' א' וברש"י שם ולכן בשנת שפ"ט הוא בן שישים ושתיים כמובא בהדיא בכתוב.
^ 14.או שמא חושב על עתיד איחוד הממלכה – גם הוא חושש ממרידות ורוצה להראות מעין רצף קוהרנטי של שלטון במעבר בין בבל למדי. בת המלך הקודם היא עדיין מלכת המלכות הבאה.
^ 15.כמובא במגילה. שימו לב לשושלת - דריווש קורא לבנו בשם אביו, בעתיד כך ינהג בנו גם כן ויקרא לבנו דריווש הלא הוא דריווש השני.
^ 16.ילקוט שמעוני רמז תתרמ"ט וכן רש"י יומא י' ע"א ד"ה נפלו.
^ 17.לקמן נחזור לשאלה המתבקשת מדוע אחשוורוש לא זכה למלוך. נראה שישנה תשובה פשוטה לשאלה זו.
^ 18.רש"י במגילה י"א ד"ה שנים מקוטעות ע"פ סדר עולם בג' שפ"ט.
^ 19.רש"י דניאל ו', כ"ט מספר יוסיפון.
^ 20.בשנת ש"צ.
^ 21.מעניין לציין כי במשך שנים רבות טענו חוקרי מקרא והיסטוריונים כי אין שום ראיה להצהרה זו. אך בשנת 1879 נמצא 'גליל כורש' שהוא מעין מודעת רחוב עליה נכתבה הצהרה ברוח אוניברסלית המבשרת חזרת כל עם לארצו ואלוהיו כחלק מהשחרור מן הבבלים. ממצא מעניין זה מוצג כיום במוזיאון הבריטי בלונדון. ובימינו זכינו לשמוע באוזנינו דברים גדולים את הצהרותיהם של דונלנד טראמפ נשיא ארה"ב ועוד יותר מכך של סגן הנשיא מייק פנס.
^ 22.על המילים 'המולך מהודו ועד כוש'. מעניין שאכן מצינו במדרש דעה נוספת שמסבירה שאדרבה הוא היה הראוי ביותר למלוכה. וע"פ דברינו לקמן מובן כי שתי הדעות נכונות, ובבת אחת.
^ 23.אהוריירה דאבא מגילה יב ע"ב, ובמדרש בר אהוריירה שמשמע שהוא אפילו פחות משומר האורוות. זו שאביה נפל בליל המשתה, מזהירה את בעלה מנפילה דומה.
^ 24.כמבואר בהדיא בתרגום על מגילת אסתר א', א'.
^ 25.עיין גם בספר מלכים שם מסופר שבני המלכים בורחים מירושלים בטרם תיפול ביד סנחריב כביכול.
^ 26.אפשרות נוספת היא שאחשוורוש הגיע לארמון בלשצר כשבוי מלחמה. לא רחוק לשער שכחלק מניצחונות בלשצר, הוא הצליח לשבות את אחשוורוש בן דריווש שאולי אפילו שימש כמצביא בעצמו. יש לציין כי בימי קדם היה מנהג בין המלכים שלא לפגוע אחד בשני אולי כתוצאה מהבנה שהחיים הם כמו גלגל ובפעם הבאה אני שעכשיו המנצח עלול להיות בצד המפסיד. בלשצר שהבין כי בידיו קלף מיקוח חזק לא הרג אותו אלא שמר אותו בחיים, ובימי השבי העסיק אותו בעבודת כפיה בזויה במיוחד - ניקוי האורוות של חייליו.
^ 27.דניאל י"א, ב'.
^ 28.או במבישה ע"פ רש"י שם. כנראה שהוא מכונה כנבוזי בספרות המחקרית. ניתן לשער ולהוסיף סיבה נוספת לכך שאחשוורוש לא נראה מועמד טבעי למלוכה. אחשוורוש שהה בארמון הבבלי משך זמן רב, מנותק מממלכת האם שלו ויש חשש אמיתי שהוא 'עבר צד'. בנוסף חוסר הצלחתו שם העידה על אופיו החלש. בהצטרפות אלו להתחייבויותיו לממלכת פרס, אחשוורוש לא היה מועמד ראוי למלכות.
^ 29.בספר יוסיפון הוא מוזכר כאכזרי ביותר. שם גם כתוב שהוא נרצח ביד מלכתו תלמירא באמצע קרב, אך פרט זה לא מוזכר ברש"י. או במבישה ע"פ רש"י שם. כנראה שהוא מכונה כנבוזי בספרות המחקרית. ניתן לשער ולהוסיף סיבה נוספת לכך שאחשוורוש לא נראה מועמד טבעי למלוכה. אחשוורוש שהה בארמון הבבלי משך זמן רב, מנותק מממלכת האם שלו ויש חשש אמיתי שהוא 'עבר צד'. בנוסף חוסר הצלחתו שם העידה על אופיו החלש. בהצטרפות אלו להתחייבויותיו לממלכת פרס, אחשוורוש לא היה מועמד ראוי למלכות.
^ 30.עיין פרקי דרבי אליעזר פרק מט שכתוב שם שאחשוורוש היה עשיר מכל מלכי פרס ומדי. אפשרות נוספת – מסתבר שושתי ידעה דבר או שניים על אוצרות אבותיה ואחשוורוש ניצל את מעמדו החדש כמעין נסיך בבלי [לאחר נישואיו לושתי] ו'ניקה' את האוצרות לחשבונו הפרטי.
^ 31.יש לשים לב שאחשוורוש רצה מאוד לרשת את כורש משום שהוא היה לא רק מלך אלא גם עשיר גדול לאחר שמצא את אוצרות נבוכדנצר כמבואר בילק"ש תתרמ"ו. המדרש מסביר שהסיבה הפנימית להתגלגלות אוצרות נבוכדנצר לידי כורש הייתה על מנת שכורש ישתמש בהם כדי לבנות את המקדש.
^ 32.מגילה יב ע"א וכן עיין בפירוש אבן יחיא במגילה פרק א: התכלית שצוה שתבוא לפניו בכתר מלכות. היה כדי להראות העמים והשרים כי המלכות היה נאות לו מצד אשתו ושתי בת אויל מרודך היורשת המלכות. כי מזרע נבוכדנצר הרשע לא נותר כי אם זאת הרשעה.
^ 33.ילקוט שמעוני רמז תתרמ"ט.
^ 34.ישעיה מ"ה, א.
^ 35.עזרא א', בשנים: ג'ש"צ – ג'שצ"א.
^ 36.נחמיה ז', ס"א.
^ 37.עזרא עצמו עלה רק מאוחר יותר ולא בימי זרובבל משום שלא רצה לעלות קודם שנפטר רבו ברוך בן נריה כמבואר בגמרא [מגילה דף טז ע"ב] והיה זה רק בשנת ג'תי"ג לאחר השלמת בניין הבית - עזרא ז, ח.
^ 38.בין היתר נכתב שם גם על אדם ששמו נחמיה. לאור דברי הגמ' בסנהדרין לח המזהה את זרובבל כנחמיה בן חכליה קשה לומר שזהו נחמיה בן חכליה ואולי היה זה נחמיה בן עזבוק המוזכר בהמשך או נחמיה אחר עיין מרגליות הים שם. [לפי זה אפשר לתרץ את הקושיה בנחמיה יב, מז ששם כתוב 'בימי זרובבל ובימי נחמיה' שמשמע שזרובבל אינו נחמיה, אך עדיין צ"ע כי משמע שמדובר בנחמיה העיקרי שהוא בן חכליה ולא בן עזבוק, ואכתוב עוד יישוב אפשרי קושיה זו לקמן בסוף החיבור]. ועיין לקמן הערה 85.
^ 39.זבחים ס"ב, שם גם מבואר כי היו אלה חגי, זכריה ומלאכי. אלא שבעזרא ז, ח נראה כי עזרא עלה רק לאחר בניין הבית בשנת תי"ג יחד עם כאלף חמש מאות עולים ואם כן לפי הדעה של עזרא הוא מלאכי [מגילה טו ע"א] יש לומר או שעלה וירד [דבר שקשה להולמו ע"פ הגמ' שם דף טז ע"ב שכן מפורש שם 'שכל זמן' שברוך בן נריה היה קיים עזרא לא עלה] או שדעה זו סוברת כברייתא השנייה שם בזבחים שאחד הנביאים הוא זה ששינה את הכתב לאשורי ולא עזרא וכן מסתבר שכן עובדה זו ידועה לנו ממקורות אחרים.
^ 40.רש"י עזרא ד',ח' שמשי זה מופיע גם כזה אשר קורא לפני אחשוורוש את ספר הזיכרונות ומנסה להעלים את טובת מרדכי ואם נשאל מדוע לא נתלה בין עשרת בני המן יש לומר שהיו להמן בנים רבים שלא מוזכרים שם כדרשת המדרש על הפסוק רוב בניו ואולי היו ממזרים.
^ 41.תרגום ראשון לאסתר ה', י'.
^ 42.מגילה יב ע"א.
^ 43.עזרא ד', פס' ד' – ז'.
^ 44.רש"י במגילה [טז ע"א] על עשרת בני המן. ועיין פרקי דרבי אליעזר פרק נ' שעשרה מבני המן היו סופרי המלך.
^ 45.ילק"ש רמז תתרמ"ה.
^ 46.ריש פרק ב' במגילת אסתר.
^ 47.כפי שמוזכר שמו בין העולים בריש עזרא.
^ 48.יש לציין כי ע"פ המדרש מרדכי עלה שוב מיד אחרי שהוגלה עם יכניה וגלה שוב עם החורבן, מרדכי אוהב א"י בנימי נשמתו חוזר אליה כל אימת שרק יוכל. כפי שמפורש בילק"ש תתרנ"ב על הפסוק אשר הגלה מירושלים. [אך עיין עוד במגילה דף יג ע"א 'אשר הגלה מירושלים. אמר רבא: שגלה מעצמו.' רש"י: מדלא כתיב אשר היה מן הגולה אשר הגלתה וכתיב אשר הגלה עם הגולה משמע שלא היה כשאר ישראל שגלו על כרחן, והוא גלה מעצמו, כמו שעשה ירמיהו שגלה מעצמו, עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא לחזור.]
^ 49.בגמ' מגילה טו ע"א – ע"ב, וכן בדף טז ע"א במפורש 'עבד שקנה וכו'', וכן בפדר"א פרק נ'.
^ 50.צעד זה מוזר אף יותר אם נזכור שמדובר באדם שהוא מזרע אגג מלך עמלק ואנו מצווים בתורה להורגו וכל שכן שלא להחיותו.
^ 51. בפרט ששמשי ושאר בני המן יכולים בקלות להחליפו בשטנה.
^ 52.בזה יתפרש פשט יפה בפסוק 'אם רעב שונאך האכילהו לחם'.
^ 53.אסתר רבה ה, ב.
^ 54.פרקי דרבי אליעזר פרק נ.
^ 55.שכן המן הוא ממוכן המוכן לפורענות. (אך עיין פדר"א פרק מט הובא בתוס' במגילה יב ע"ב שממוכן הוא דניאל).
^ 56.אמנם עיין במגילה יב ע"א 'לעשות כרצון איש ואיש אמר רבא לעשות כרצון מרדכי והמן' ורש"י: הם היו שרי המשקים במשתה. אך עיין גם בילקוט שמעוני שמדבר על כך שהקב"ה אומר שלא יוכל לצאת ידי חובת רצונות סותרים כשל מרדכי והמן.
^ 57.גמ' מגילה יא ע"ב וכן ילק"ש על בשנת שלוש למולכו עשה משתה.
^ 58.מגילה יא ע"ב. על רקע הייאוש מחזרת שלטונם של מלכי יהודה תובן גם דרישתו הסמלית של אחשוורוש לשבת על כס מלכותו של שלמה המלך.
^ 59.אסתר א', ועיין הערה 47. מובא במדרש שהמן חשב להחליף את ושתי ברעותה הטובה הימנה דהיינו בבתו. כך חשב המן לקבל עמדת כוח מרכזית יותר בחצר המלוכה ואולי אף לסמן את עצמו או אחד מצאצאיו כיורש עתידי.
^ 60.רש"י מפרש שזה על מנת להקטין את סיכוייה להיבחר על ידי אחשוורוש בהיותה אסופית ולא ממשפחת מלוכה חשובה בישראל הלוא היא משפחת המלך שאול. בפועל הדבר התהפך ועזר לבחירתה שכן ותמצא אסתר חן בעיני כל רואיה מסבירה במגילה [יג ע"א] שהחן שלה היה שכל אחד חשב שהיא מהאומה שלו [בבחינת חן מקום על יושביו – תחושת שייכות ונוסטלגיה].
^ 61. וגם שימשי בנו הופך לסופר המלך כמובא בגמ' ט"ז ע"א על קריאתו את ספר הזיכרונות כנ"ל. אך עיין רש"י שם שאולי דבר זה קרה כבר בימי כורש קודם לכן ואולי ניתן לראות על כך שכורש ניסה להרגיע את צרי יהודה ובנימין גם על ידי מתן ג'ובים כמקובל.
^ 62.על פי פדר"א פרק נ מרדכי היה יושב בשער לראות שלא יטמאו אסתר ונערותיה במאכלות אסורות (ואגב ניתן לומר שזה בגלל שכשהייתה בבית הנשים הגמרא אומרת שהאכילו אותה בכתלי דחזירי, לפי רש"י הכוונה לדבר אחר ממש ואכלה מכיון שהייתה אנוסה, ואז מרדכי 'קיבל על עצמו' לוודא שלא יקרו יותר מקרים כאלה אמנם לפי הערוך והתוס' שכתבו שלא אכלה לא כשר כל זה לא שייך...).
^ 63.ילק"ש תתרנ"ב על פסוק בימים ההם ומרדכי יושב.
^ 64.מתכתב עם הלשון בעזרא 'צרי יהודה ובנימין' וכן עם מרדכי שהוא יהודי- בנימיני מגילה יב ע"ב – יג ע"א.
^ 65.עזרא ד, ד – ז. וכן בפתיחתא דאסתר רבה ח' ובחידושי הרד"ל שם וכן ילק"ש תתרמ"ה.
^ 66. עיין בהערה 59.
^ 67.ילק"ש על פסוק ועשרת אלפים ככר כסף.
^ 68.וכן עיין מגילה יג ע"ב, ועיין עוד בזה בפדר"א פרק מט, שישראל שנכנסו להיכל אמרו שאין צר ואויב יכול לעמוד בפנינו ועל זה ה' הביא את נבוכדנצר שיחריב את הבית, משמע שגם הם הבינו שהמקדש מספק להם הגנה כלשהי (ואולי גם ניתן להבין כך ממה שה' אומר לחזקיה 'וגנותי על העיר הזאת למעני ולמען דוד עבדי' ש'למעני' היינו 'למען בית מקדשי').
^ 69.מגילה טז ע"א [ויש לעיין ביחוד במצוות העומר המוזכרת גם בהקשר של הצום הכללי וגם בהקשר של הקמיצה כאן].
^ 70.מגילה טו ע"ב. נראה לומר שודאי שאחשוורוש לא אמר זאת במפורש שהרי לא ידע מאיזה עם אסתר. כוונת המדרש כנראה היא להסביר מדוע לא ניצלה אסתר את שעת הכושר הזו כדי להעלות את כל ישראל לירושלים ולבנות אותה. ויותר מכך כדי ללמד על העקשנות של אחשוורוש בעניין הבית, שגם ב'עת רצון' שכזו לא היה מסכים לו הייתה מבקשת.
^ 71.מגילת אסתר ט, ז-יג.
^ 72.שבדרך כלשהיא ניצלו מהנקמה שעשו היהודים בשונאיהם בכל מדינות המלך [שא"י ודאי אחת מהן (כדמוכח במגילה ב ע"ב) – ועיין הקדמת הרמב"ן על הש"ס למסכת מגילה ששם היה עיקר הנצחון אך מצד שני זה מתאים למשמעות דברי הגמרא במגילה יד ע"א שעיקר הנס לא היה בארץ, אלא בחו"ל].
^ 73.מדרש תהילים כ״ב:כ״ה - יאכלו ענווים וישבעו. זה מרדכי ואסתר. תנא לשלשה חלקים נחלק ממונו של המן. שליש למרדכי ואסתר. ושליש לעמלי תורה. ושליש לבנין בית המקדש.
^ 74.אם אחשוורוש לקח את אסתר בשנת שלוש למולכו [מייד עם הריגת ושתי] דריווש בערך בן ארבע עשרה בעלותו למלוכה.
^ 75.ויקר"ר יג, ה, ילק"ש סוף פרק ד' וכן רש"י עזרא ד', כ"ד ודלא כאבע"ז שם. ברש"י בדניאל ח', כ"א גם מובא שלאחר דריווש השני נגמרת מלכות פרס שכן אלכסנדר מוקדון מלך יוון הורג את דריווש בשנת ת"מ (וכ"כ בפירוש רבי יעקב בר' שמשון על אבות א, ב ומקורם ביוספון פ"י). דריווש זה נקרא גם דריווש הפרסי להבדיל מדריווש המדי הוא דריווש הראשון סבו.
^ 76.עזרא ו, יג.
^ 77.שם שם ה – ז.
^ 78.שם ו, טו.
^ 79.בשנה השביעית למלכות דריווש עזרא ז', ח'.
^ 80.בסיכום כאלף וחמש מאות איש, עזרא ח'.
^ 81. נקרא כך משום שחכמים התירו לו לשתות סתם יינם מתוקף תפקידו כשר המשקים ומפאת גודל שליחותו ע"פ הגמרא. התר – שתא = מותר בשתייה.
^ 82.השם ארתחששסתא בלבל מאוד את החוקרים וגרם להם להוסיף שלושה מלכים שלא נזכרו במסורת – ארתחששסתא הראשון, השני, השלישי. ועיין במאמרו הנפלא של הרב יהושע ענבל באתר רציו. יש לשים לב לשם ארתחששסתא המובא בכמה מקומות בתנ"ך. בגדול יש לומר שזהו שם גנרי כמו השם פרעה במצרים, אבימלך בפלישתים ואגג בעמלק. שם שניתן לכל המלכים של אותו עם. לכן פעמים שארתחששסתא הוא כורש, פעמים שהוא אחשוורוש או דריווש השני. רש"י והמפרשים עוסקים בכל מופע של שם זה ועיין ר"ה ג ע"ב.
^ 83. נחמיה ב. נחמיה מזכיר שם את ירושלים כ'עיר קברות אבותי'. יש כאן שוב ביטוי של ירושלים כאתר מורשת עבר ולא 'מקדש מלך עיר מלוכה' כדי לא לעורר חששות של מרד. כמו כן כדאי לעיין שם בביטויים הקרובים למגילת אסתר 'אם על המלך טוב' וכדומה. אין ספק שהדברים נכתבו בצורה דומה בכוונת מכוון.
^ 84. יש לציין שבנחמיה יב, מז כתוב 'בימי זרובבל ובימי נחמיה' ומשמע שאלו שני אנשים שונים. ואולי יש לתרץ בדוחק שלדעה שנחמיה הוא זרובבל יש לומר שכתובים כאן שמו ושמו הבדוי כשני אנשים שונים כצנזורה אלוקית [בדיוק כפי שהמגילה צינזרה נקודות רבות] וצ"ע.
^ 85. המתבטא בין היתר בעיקר השנים עשר ברמב"ם המדבר על האמונה במשיח שיהיה ממשפחת דוד המלך.
^ 86.וכן כתב הרמב"ם בהלכותיו. מגילה ז ע"א חכמים סברו לגנוז את המגילה מפחד קנאת האומות. כמענה לכך אמרה אסתר לחכמים שהיא כבר כתובה בדברי ימי פרס ומדי וזה לא עורר קנאה. לאור דברינו הטיעון מובן.
^ 87.החג כפי שנחוג בגלות והשמחה רק כי לא הצליחו להרוג אותנו (אכתי עבדי אחשוורוש אנן) והחג כפי שנחוג בארץ ישראל ולעולם לא יסוף (קרייתה זו היא הלילא – ההלל טמון בהבנת המגילה באמת).
^ 88.מגילה פ"א, ה"א.
^ 89.מגילה ב ע"ב.
^ 90.עיין רש"י שם ד"ה פרזי. יש לציין כי גזרה שווה בנביאים או בכתובים היא דבר לא שכיח ואולי לא אפשרי כדמוכח בגמ' בפסחים. ועיין בראשונים כריטב"א ועוד שכתבו שזה מעין גילוי מילתא ולא ממש גזירה שווה.
^ 91.מנהג שלא עלה ביד הרמ"א ושאר אחר למנוע. באופן חיצוני נראה שהיה זה כי רבים עבדו בפורים ואכלו אחרי העבודה.
^ 92.מגילה ג ע"א.
^ 93.מגילה ו ע"ב.
^ 94.דרוש יג משנת תק"צ.
^ 95.עיינו במגילה ה ע"ב.
^ 96.צז, ב.
^ 97.מגילה ו,ב.
^ 98.תענית אסתר שונה משאר התעניות שכן אינה מציינת מאורע שבו קרה אסון כלשהוא. לדברינו מוסבר שהיא מתכוונת למנוע את האסון שעלול להתרחש בעתיד.

^ 99. דבר זה התפרסם בעיתונות העולמית ונחשב לפלא גם בזמנו.
https://www.nytimes.com/1946/10/16/archives/sketches-of-the-11-nazi-leaders-who-paid-with-their-lives-at.html.

https://en.wikipedia.org/wiki/Julius_Streicher

סרטון יפה שהפיקו לאחרונה בערוץ הדברות מביא את ההקלטות:
https://www.youtube.com/watch?v=4wwxilevJUo
^ 100.סה"מ עשה קפ"ט.
^ 101.ע"פ המקורות שמובאים במאמר.