ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
עולה בלבי הפסוק בפרק ק"ב בתהלים "תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל יָ-הּ", ואמרו חז"ל במדרש (ויקרא רבה (וילנא) פרשה ל):
"'תכתב זאת לדור אחרון', אלו דורות הללו שהם נטויין למיתה, 'ועם נברא יהלל י-ה', שהקב"ה עתיד לבראות אותן בריה חדשה" 1 ,
פסוק זה משקף את מה שקרה לנו בדור אחרון של שואה ותקומה, שהיינו נטויים למיתה והקב"ה החיינו בתקומת המדינה כבריה חדשה.
האם אפשר לומר, שאנו פעלנו מאז תקומת המדינה על פי כללי הגיון, האם כשהכריז דוד בן גוריון על הקמת המדינה, הוא עשה מעשה שעומד בקריטריונים של הריאליה, בהיותו מוקף במיליוני ערבים שלהם צבאות סדורות ומוכנות למלחמה, לעומת עם פלטי חרב שנתקבצו באו לך מארבע כנפות הארץ, שפעמים לא ידעו איש שפת רעהו ונשלחו מיד למלחמה. כשמעצמות מזהירות אונו שלא להכריז על עצמאות?
אלא הוא הבין שאין לנו דרך אחרת לפעול, אין מקום אחר לעם היהודי מלבד ארץ ישראל, ואף אם נרצה אין מדינה אחרת שמוכנה לקלוט בתוכה יהודים, וממילא הוא חייב להכריז על מדינה יהודית, הוא האמין שאנו נעמוד על נפשנו במסירות נפש, קול פנימי אמר לו שצריך להאמין בניצחון צודק כל כך לעם נרדף במולדתו ההיסטורית, כפי שביטא זאת במגילת העצמאות. וכיון שעשה את הדבר הנכון זכינו כולנו שהקב"ה היה בעזרנו למעלה מדרך הטבע וכללי ההיגיון וניצחנו את אויבינו.
אפשר להזכיר אירועים רבים שדומים לכך, בכולם לא ההיגיון פעל אלא האמונה בצדקת הדרך, ברצוני להדגיש היום במיוחד את ההצלחה החקלאית בגוש קטיף, אמרו למתיישבים שזה לא הגיוני להתיישב שם, אי אפשר להצמיח שום דבר בחולות, מה עוד שהן סמוכות למליחות של מי הים, התברר שחולות הן קרקע אידיאלית להצמיח בה ירקות איכותיים ללא חרקים, ויש שם מים מתוקים קרובים מאד לקרקעית ואפשר לחסוך בהשקאה, התוצרת היוצאת משם משווקת בארץ ובחו"ל וקנתה לה שם עולמי, אפשר לראות שם עין בעין את הקץ המגולה בפריחת פירות הארץ,
"ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר (יחזקאל ל"ו) 'ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'" (סנהדרין דף צח עמוד א).
מתיישבי חבל עזה עשו מעשה אמוני חלוצי חשוב והקב"ה הצליח את דרכם.
וכך גם היום אנו עומדים לפני דילמה קשה, כיצד לסיים את המלחמה בינינו ובין הערבים שבתוכנו. ולא נמצא פתרון קרוב המניח את הדעת, וזה מה שדוחף מנהיגים למיניהם לעשות מעשים של יאוש, כמו רעיון ההתנתקות החד צדדית, שנראה שלא רק שלא יסיים את הסכסוך, אלא אף יחריף אותו. ולכן כל טענה של וויתור בגלל פקוח נפש אינה רלוונטית כאן, ועל כן נראה במקרה זה שגם עלינו ללמוד מן העבר וכשאין שום פתרון הגיוני לעשות את הדבר הנכון והצודק היותר, והוא להתנחל בארצנו והקב"ה הטוב בעיניו יעשה, וחזקה בדוקה בידינו, כאשר אנו פועלים לשם שמים ובמסירות נפש שהקב"ה יראנו נפלאות ישועתו.
חכמי המדרש החשיבו את מבט עיניהם הרחוק של הצדיקים, וז"ל (אסתר רבה פרשה ז):
"'וירא המן' מראית עיניהם של צדיקים תאר, לפי שמראית עיניהם של צדיקים מעלה אותם למעלה העליונה הה"ד (בראשית י"ח) וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים, (שם בראשית כ"ב) 'וירא והנה איל' (שם בראשית כ"ט) 'וירא והנה באר בשדה', (שמות ג') 'וירא והנה הסנה', (במדבר כ"ה) 'וירא פנחס', לפיכך הם שמחים במראית עיניהם שנאמר (תהלים ק"ז) 'יראו ישרים וישמחו'",
הצדיקים רואים את השגחת ה' והיא מעלה אותם למעלה עליונה. עלינו להתבונן בנסים שהיו עד עתה ובדרך שהקב"ה מוליך אותנו ולהתחזק האמונה על החלטות קשות שיהיו לנו בעתיד.
מעשה חסידי על אנשים שתעו ביער ולא מצאו את הדרך לצאת מן הסבך, והנה הבריק ברק והאיר את היער, היו שהתפעלו מיופי היער ומפארות העצים ושכחו שהם בסבך היער ללא מוצא, היה ביניהם חכם אחד שניצל את ההזדמנות לגלות מוצא דרך לצאת מן הסבך. וכך נלמד מהברך שראינו בעבר את מוצא דרך העתיד.
כי ההשגחה העליונה בארץ ישראל אינה מוגבלת לחוקי הטבע, ומונהגת ישירות ע"י הקב"ה ואפשר לחוש בה ולבטוח בה'. ולכן אמרו חז"ל (כתובות דף קי עמוד ב):
"שכל הדר בארץ ישראל - דומה כמי שיש לו א-לוה, וכל הדר בחוצה לארץ - דומה כמי שאין לו א-לוה , שנא': 'לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלקים', וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה? אלא לומר לך: כל הדר בחו"ל - כאילו עובד עבודת כוכבים; וכן בדוד הוא אומר: (שמואל א' כ"ו) כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלוקים אחרים, וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלוקים אחרים? אלא לומר לך: כל הדר בחו"ל - כאילו עובד עבודת כוכבים".
ומבאר הרמב"ן מפני שבחו"ל הקב"ה מנהיג את עולמו ע"י שרי מעלה ומזלות למיניהם, שבארץ ישראל הקב"ה מנהיג אותה בעצמו ולכן השרוי בה כמי שיש לו א-לוה.
וכך אפשר לדייק במקום אחר שנאמר ביטוי דומה "כמי שאין לו א-לוה", (עבודה זרה דף יז עמוד ב):
"דאמר רב הונא: כל העוסק בתורה בלבד - דומה כמי שאין לו א-לוה , שנאמר: (דברי הימים ב' טו) 'וימים רבים לישראל ללא אלוקי אמת [וגו'] ', מאי ללא אלוקי אמת? שכל העוסק בתורה בלבד - דומה כמי שאין לו א-לוה".
ופרש"י "כמי שאין לו א-לוה - להגן עליו", היינו שההשגחה הגלויה של הקב"ה שמגן עליו נחשבת למאמין בה כמי שיש לו א-לוה. וכן בארץ ישראל שמי שחי בה ומתבונן במתרחש בה יכול לראות השגחה עליונה גלויה דומה כמי שיש לו א-לוה.
"יראו ישרים וישמחו" נזכה לראות את השגחת ה' עלינו שכולה חסד, ולעשות לפעול מתוך אמונה, ויזכנו ה' לשמוח בישועתו על עמו ועל נחלתו.
^ 1 הפרק בתהילים מתחיל "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ", ונראה כאילו עוסק בתפילת היחיד, אולם הוא מסיים בגאולת ישראל "וְאַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וְזִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר: אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ: וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם ה' וְכָל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֶת כְּבוֹדֶךָ: כִּי בָנָה ה' צִיּוֹן נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ, וגו' ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
