ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
שבט, תש"ן
שאלה
האם ביצוע שחיטה נוספת בעיר סנטיאגו מוגדרת כהשגת גבול השוחט?
תיאור הבעיה:
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
441 - בדיקת ס"ת ישנים, והגהת הפרשה לפני שבת
442 - מינוי שו"ב במקום שאין השו"ב הנוכחי רצוי
443 - הפעלת מערכת קידוד אלקטרונית בשבת
טען עוד
ב. מחיר הבשר הכשר כפול מהטרף ובמיוחד בעופות, כתוצאה מהשיטה הידנית.
ג. השחיטה מתבצעת אחת לחודש בבהמות, ופעמיים בחודש בעופות. כך, שמשפחה שלא הצליחה לקנות בזמן השחיטה, נשארת ללא בשר. ניסיתי לבוא בדברים עם השוחט, אך הוא טען שזו המציאות, ואין מה לעשות בשלב זה.
החלטתי להקים ועד כשרות, שיארגן עניינים אלה באופן יותר מסודר. ואכן, ריכזתי שלשה רבנים וארבעה "בעלי בתים" הכואבים את המצב וקיבלנו החלטה, להביא שוחט מארגנטינה, לטובת שיפור הכשרות והספקת בשר ועופות, לבית הספר היהודי. ובשנה זו, ב"ה, יינתנו בו שירותי מזון כשרים. בעבר, השוחט המקומי סירב לספק בשר ועופות לביה"ס, עקב חוסר בזמן (דרך אגב, השגת האישור להפעיל מטבח כשר היה מאוד קשה ואנו חוששים שמא יחזרו בהם).
תשובה
הנה, בשו"ב הבא לשחוט בתחום חבירו, ישנן שתי בעיות כדלהלן:
א. איסור שו"ב לבוא בגבול שו"ב אחר, וזה מתקנת הקדמונים.
ב. איסור לירד לתוך אומנותו של חברו. או עני המהפך בחררה, ובא אחר ונטלה הימנו.
והנה בבעיה א', כך היא תמצית הדברים:
בספר "בית דוד" 1 הביא, בשם הרבה פוסקים, שאסור לשו"ב אחר לבוא בגבולו של השו"ב הקבוע ולהשיג את גבולו. ואפילו אם הרב והקהל רוצים להוסיף עוד שו"ב בעיר, מביא ה"בית דוד" 2 שאסור להוסיף, אא"כ יש אמתלא של טעם. כגון, שנתרבו בני העיר ונתרבתה השחיטה, ועי"ז מזדמן דוחק ביותר בשחיטה. ובפרט, אם השו"ב מתרפה במלאכתו, אז, הרשות בידי בני העיר להוסיף שו"ב. ואף בגוונא שיש רשות להוסיף שו"ב שני, מביא ה"בית דוד", שיש להוסיף רק באופן שלא יפחתו להשו"ב הקודם חוקו הקצוב חלף עבודתו, כאשר פסקו לו בשעה שנתמנה לשו"ב 3 .
ולכן, לפי האמור בשאלה, משמע שהשו"ב הקיים לא מצליח לספק את צורכי הקהילה, ולכן מותר לקהילה להוסיף שו"ב. אך בתנאי, שלא יפחתו לראשון משכרו4. אם, לפי הנ"ל, מתבאר שיש להביא שו"ב נוסף, ולפחות משכרו של הראשון, כי אז אין לסלקו אלא אחר התראה (גם בכתב), ולהעמידו על המצב.
אך יש מצבים בהם לא שייך איסור א' וכדלהלן:
א. אם השו"ב עמד מעצמו, ולא מטעם מינוי הקהל, אין בזה משיג גבול מתקנה הנ"ל 4 . ויש לדון בזה, מטעם יורד לאומנות חברו, וזוהי שאלה ממונית.
ב. אם מינויו של השו"ב הנוכחי, היה מלווה בהסכם או חוזה העסקה, ובו מפורטים תנאים בהעסקתו, הרי שאם אינו מקיים התנאים שהותנו עימו, אין בזה השגת גבול כלל. ויש לדון בחוזה עצמו, שאף זוהי שאלה ממונית. ואם כך פני הדברים בנדון דידן, אין באפשרותנו לענות לשאלה זו. שכן זו שאלה של טענות ומענות הצדדים. ודבר זה צריך להתברר בפני בי"ד רבני 5 .
^ 1.בית דוד, סימן א', ס"ה ביסודי הבית סק"ז. ועיין בציץ אליעזר, ח"י, סימן ל"ג, שדן באריכות בדין זה.
^ 2.שו"ת דברי חיים, ח"ב, בהשמטות סימן י"ג. ובטוב טעם ודעת, לר' שלמה קלוגר, קמא, סימן י"ד. ובספר דעת תורה, סקפ"ו.
^ 3.שו"ת דבר משה סימן ז'.
^ 4.דעת קדושים. הובא בדרכי תשובה שו"ע יו"ד, ס' א', ס"ק רי"א.
^ 5.בענין זה של חזקת שו"ב והשגת גבולו, יעויין באריכות פסק דין רבני, ח"ב, עמ' 212.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
