ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
מה בדיוק היה בל"ג בעומר?
ל"ג בעומר הוא יום מסתורי במהותו, שלא נזכר במקרא, במשנה או בגמרא. יום זה נהפך לאחד ממנהגיהם של ישראל קדושים, שעליהם אנו אומרים 'הנח להם לישראל, אם אינם נביאים בני נביאים הם'. כל ישראל חוגגים אותו, לא אומרים בו תחנון, וגם בגולה יצאו בו הנערים עם קשת וחצים, אולם כאמור אין לו מקור כתוב. דבר אחד ידוע, והוא שיום זה קשור עם האישיות של רבי שמעון בר יוחאי. יש אומרים של"ג בעומר הוא יום פטירתו, יש אומרים שיום זה הוא יום יציאתו מהמערה, ויש אומרים שביום זה סיים רשב"י לכתוב את ספר הזוהר (יסודו של ספר הזוהר הוא בדברי רשב"י, אם כי יש בו חלקים שנכתבו בדורות מאוחרים יותר). בסוף ה'אדרא זוטא' יש תיאור מרגש על פטירתו של רשב"י, ועל כך שהוא נקבר במרון, לא מוזכר שם מתי הוא נפטר, אך מסורת שהיה זה בל"ג בעומר, ונוהגים ישראל לעלות ביום זה למרון.
חוקה ומשפט
כאמור, פרשתנו היא פרשת בחוקותי, הפותחת במילים 'אם בחוקותי תלכו'. מה בין חוקה למשפט? חוקה היא דבר שאנו לא יודעים מה טעמו, כך למשל איננו מבינים את טעם פרה אדומה, למה דוקא אדומה, ומדוע צריך שלא יעלה עליה עול, וכיצד היא מטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים. גם שלמה המלך החכם מכל אדם אמר על מצוה זו "אחכמה והיא רחוקה ממני" 1 . מאידך, חכמי ישראל מביאים טעם למצוה, שכיון שחטאו ישראל בחטא העגל - תבוא הפרה ותקנח צואת בנה. כאשר גדולי ישראל עמלים בחוקות התורה - כפי שכותב רש"י "אם בחוקותי תלכו, שתהיו עמלים בתורה" - הם נכנסים לפני ולפנים, ואז גם דבר שנראה בתחילה חוקה ואי אפשר להבין את טעמו הופך להיות דבר עם טעם.
להציץ או להיכנס פנימה?
חז"ל מוסרים לנו שארבעה מחכמי ישראל נכנסו לפרד"ס - לעולמה של פנימיות התורה. בן עזאי הציץ ומת, בן זומא הציץ ונפגע (נטרפה דעתו), אחר קיצץ בנטיעות, ורק רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום 2 . אבי מורי הרב הנזיר הקדוש, זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, היה רגיל לומר שבענייני פנימיות התורה אי אפשר להציץ. אלו שהציצו נפגעו, ורק רבי עקיבא שנכנס בשלום - גם יצא בשלום. כיצד 'נכנסים בשלום'? במאמרו של רבי פנחס בן יאיר 3 , שהיה אחד מרבותיו של רשב"י (וכאשר רשב"י כשנפטר הוא אמר לתלמידיו 'פנו מקום לרבי פנחס בן יאיר'), נאמר "תורה מביאה לידי זהירות, וזהירות מביאה לידי זריזות" וכו', עד שבסופו של דבר מגיעים למדרגת רוח הקודש. הרמח"ל בספר מסילת ישרים לימד אותנו את משמעות הדברים, שכדי להגיע למדרגת רוח הקודש חייבים לעבור בכל המדרגות שלפני כן. ספר מסילת ישרים, שרגילים ללומדו כספר מוסר, הוא למעשה רק מבוא והקדמה לספרו של הרמח"ל "קל"ח ספרי חכמה", שהם יסודות חכמת הקבלה, הפתחים להיכנס לפרדס. ולפני שמגיעים לפתחים הללו צריכים לעבוד על מסילת ישרים, על תיקון המידות. כך גם רבי משה קורדובירו, מגדולי חכמי המקובלים שבצפת בזמנו של האר"י, חיבר פרד"ס - מעין אנציקלופדיה לחכמת הנסתר, שכל אדם שעוסק בחכמת הנסתר אינו יכול בלעדיה, והוא כתב גם את הספר 'תומר דבורה' שהוא ספר מוסר, הקדמה לספר הפרד"ס. לצערנו יש היום 'מכונים לקבלה' שלא עוסקים בה בקדושה, ואז הם יכולים להרוס במקום לבנות. רק כאשר מתכוננים בצורה נכונה, אז החוקה שנראית בלי טעם מתגלית עם טעמיה הנסתרים.
הנסתרות כנגלות
לפני פטירתו של רשב"י הוא קרא לתלמידיו ואמר שאינו רוצה להיכנס לעולם הבא בבושה, יש דברים נסתרים שלא גילה עד עכשיו והוא רוצה לגלותם עתה. גילה ולא גילה, והשאיר לכל אחד כמדרגתו וכמדרגת הכנתו להבין את הדברים. מקובל אצל רבותינו גדולי החסידות שבזמנים הסמוכים לגאולה תהפוך חכמת הנסתר לחכמה שהיא חצי נגלית, הרב הנזיר היה רגיל לומר שבעת הגאולה יהיו הנסתרות כנגלות, ובאמת רואים שחכמת הנסתר והרצון ללמוד פנימיות מתפשטים בקרב העם. כשם שאין גוף בלי נשמה ואין נשמה בלי גוף, כך אין נגלה בלי פנימיות התורה, ואין פנימיות התורה בלי הנגלה. בעבר לא למדו פנימיות לפני גיל ארבעים, אולם גדולי האדמורי"ם לימדו את בניהם בגיל מוקדם יותר, כדי להכינם להיות מנהיגי כלל ישראל. גם היום השעה זקוקה לכך, כדי להעלות את האנשים מהעצבות והיאוש שהם עבודה זרה ממש, ועוסקים בחכמת הנסתר באופן נרחב יותר. ידוע שיש ישיבות ותלמידי חכמים שעוסקים בכך, ולא מזמן הסתלק יהודי מירושלים, שהוציא את הפירוש 'מתוק מדבש' והפך את הזוהר לספר עממי. ארץ ישראל מסוגלת להבנת רזי תורה, מה שאי אפשר להבין בחוץ לארץ, כי ארץ ישראל טהורה ומימיה טהורים, ובלי טהרה אין קדושה. בלי נקיות הדעת אין הבנת הדעת.
המקוה והמים המטהרים
רבו הגדול של רשב"י היה רבי עקיבא, המסיים את מסכת יומא בדברים הבאים: "אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין מי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם, ואומר מקוה ישראל מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל". כלל גדול למדתי מאבי מורי, שכאשר מביאים במשנה פסוקים - דבר חריג במשנה, שרובה הלכות פסוקות - צריך להבין מה רמז לנו כאן התנא, ואם יש יותר מפסוק אחד אז צריך להבין מדוע צריך כל אחד מהפסוקים. מה מוסיפים הפסוקים לדברי רבי עקיבא?
חשבתי על הסבר למשנה שלנו ואמרתי לפני אבא זצ"ל, והוא שמח בדברים והסכים עמי. מה בין זריקת מים לבין טבילה במקוה? כאשר זורקים על אדם מים הוא אינו עושה דבר, מישהו אחר זורק עליו. לעומת זאת, במקוה - האדם המיטהר הוא זה שצריך להיכנס ולטבול. למדנו מכאן שיש שתי מדרגות בכלל ישראל: יש שזוכים לטהרה בדרך הטבע, הם מזדככים בכוחות עצמם וטובלים בטהרה, אך יש כאלה שאינם יודעים לעשות זאת לבד, וזקוקים לנבואתו של הנביא יחזקאל 4 וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר". הקב"ה מבטיח שכך יהיה. ומעתה, זוהי משמעות דבריו של רבי עקיבא: לפני מי אתם מטהרים? בדרך הטבע? אתם עצמכם. ומי מטהר אתכם? זו טהרה שבאה מן השמים. אנו צריכים להשתדל כמה שיותר בדרך הטבע, אבל אם לא מצליחים אסור להתייאש, יש לנו הבטחה מהקב"ה שהוא מטהר אותנו, אשריכם ישראל שאביכם שבשמים מטהר אתכם.
"אם בחוקותי תלכו", תהיו עמלים בתורה להבין את הדברים שאי אפשר להבין בדרך הפשט, "ואת מצוותי תשמרו" - הם המצוות, "ומשפטי תעשו" - משפטים הם עִם טעם, כמו שבת שאותה התורה עצמה מנמקת 'כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ' 'וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים', וכמו עוד מצוות שאותן אפשר להבין. "שם שם לו חוק ומשפט" - אם תזכו אז בדרך משפט, ואם לא אז בדרך חוק, בלי הבנה. בעולם כולו יש רובד נגלה ונסתר וכך גם בתורה, וכאשר החוק הופך למשפט עם טעם, דבר זה מקרב את הגאולה, בזכותם של רבי עקיבא ובזכותו של רשב"י.
מספרים על אחד האדמורי"ם שעל שולחן ל"ג בעומר היה מביא דוקא חרובים, כדי לזכור את החרובים מהם ניזונו רשב"י ובנו, בשעה שמסר את נפשו למען עם ישראל וארץ ישראל. באותם השנים שבהם הם היו מנותקים מהעולם התחבר ספר הזוהר לו זכה עם ישראל, ויהי רצון שנזכה לגלות רזי תורה, להאיר באור נגלה גם את הנסתר, ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו.
^ 1 יומא יד ע"א.
^ 2 חגיגה יד ע"ב. שם מובא "ר' עקיבא יצא בשלום", אולם במקורות אחרים (עיין למשל בשיר השירים רבה א, א) מובא "ר' עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום".
^ 3 עבודה זרה כ ע"ב.
^ 4 לו, כה-כו.
^ 2 חגיגה יד ע"ב. שם מובא "ר' עקיבא יצא בשלום", אולם במקורות אחרים (עיין למשל בשיר השירים רבה א, א) מובא "ר' עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום".
^ 3 עבודה זרה כ ע"ב.
^ 4 לו, כה-כו.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
כל ההתחלות קשות
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
