ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
מנהגו היה להזמין את האושפיזין לפי הסדר הנפוץ יותר – אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד. סדר זה רומז למידות הקבלה, ולמרות שמבחינה היסטורית קדם יוסף למשה ואהרון, בכל זאת מאחרים את יוסף הרומז למידת 'יסוד' אחרי משה ואהרון.
פעם אחת פגש אותו אדמו"ר אנשים אחרים, שמנהגם היה להזמין את יוסף לפני משה ואהרון. (יש מנהג להזמין – אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד). אמר להם אותו אדמו"ר – יש לי הוכחה שהסדר שלי הוא הנכון, שהרי ביום הרביעי הזמנתי את משה רבינו והוא בא לסוכתי, ולשיטתכם היה אמור לבוא יוסף הצדיק.
על סיפור זה השיב אבי מורי – אין זו הוכחה, אם הוא היה מזמין ביום הרביעי את יוסף הצדיק, באמת יוסף היה מגיע. כל אחד זוכה להתגלות לפי עניינו ודרך ההסתכלות המתאימה לו.
יש כאן נקודה חשובה בעבודת ה', שמתרצת קושיא בתחילת פרשתינו ובמקומות נוספים. הפרשה פותחת את פרשיית נדרים במילים - "וידבר משה אל ראשי המטות... זה הדבר אשר ציווה ה'. איש כי ידור נדר...".
על פתיחה ייחודית זו, שבה חסר הביטוי הרגיל, "וידבר ה' אל משה לאמר", מקשה הרשב"ם: "היכן מצינו שום פרשה שמתחלת כן? שלא נאמר למעלה וידבר ה' אל משה לאמר... והיאך מתחלת הפרשה בדבורו של משה שאין מפורש לו מפי הגבורה?".
עונה על כך הרשב"ם, שדברי משה נובעים מתוך דברי ה' בפרשיה הקודמת, שעסקה בקרבנות הציבור בחגים, וציינה שקרבנות אלו הם לבד מהקרבנות שידרו האנשים באופן פרטי ויביאו בעצמם למקדש, "לבד מנדריכם ונדבותיכם". נמצא שה' ציווה על הנדרים, ומתוך ציווי ה', העביר משה את הדברים לעם.
אולם גם אחרי תירוצו של הרשב"ם, דומה שהדברים צריכים ביאור, שהרי פרשיית החגים נחתמת בפסוק המציין שמשה כבר העביר את צו ה' לבני ישראל, "ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר ציווה ה'...". והדגישו חז"ל (עיין רש"י שם) שפסוק זה בא להפסיק בין שני הפרשיות, וללמד שדבר ה' על החגים נמסר לבני ישראל, ובפרשת נדרים התחיל דיבור חדש של משה רבינו.
נמצא שהתורה בכוונה נותנת את התחושה, שפרשת נדרים מתחילה כדיבור של משה, ונשאלת השאלה - מדוע ולמה?
ונראה, שההסבר נעוץ בנקודה בה פתחנו. כל מהותה של פרשת נדרים ללמדנו שדיבורו של אדם כה חשוב, עד שכשהוא נודר או נשבע בשם ה', דבריו הופכים למצווה של ה'. האדם יוצר לעצמו, כביכול, מצווה נוספת, שהוא מחוייב לקיימה כמצוות ה'. נמצא שדיבורו של האדם, המחובר לדבר ה', הופך להיות דבר ה'.
לפיכך, הפרשה פותחת בדברי משה, ללא שהיא מציינת קודם שה' ציווה את משה, וכך נוצרת התחושה שהציווי מגיע מפי משה, אך הוא מחייב כמצוות התורה מפי ה'. דבר האדם הופך להיות דבר ה'. וזה בדיוק העניין של פרשיית נדרים.
כמובן, באמת משה לא ציווה מפי עצמו, וכל הציווי הגיע כדברי הרשב"ם מפי ה', אך התורה כותבת בצורה כזו, כדי ללמדנו את היסוד שדבר האדם ממשיך את דבר ה', והופך לדבר ה'.
וזה הרעיון שבו פתחנו, שה' מתגלה כל פעם לאדם לפי העניין בו הוא שרוי. בפרשיית נדרים, ה' מתגלה וכותב בתורה, כאילו משה אמר את הדברים מעצמו, ללמד שדבר האדם הופך להיות מחייב כדבר ה', כי באמת בעומק הוא ממשיך את דבר ה'.
דוגמא נוספת לרעיון זה מצאנו בפרשה הקודמת. משה פונה לה' בבקשה למנות מנהיג חדש לעם ישראל. משה מכנה את ה' בביטוי ייחודי וחריג – 'אלוקי הרוחות'. רש"י מבאר שהתכונה המרכזית הדרושה למנהיג ישראל היא שידע להלך כנגד רוחו של כל אחד, ואכן ה' בוחר ביהושע שהוא 'איש אשר רוח בו'.
גם מרש"י זה אפשר לדייק את הרעיון שכתבנו. העניין של הרוח הייחודית הוא תכונתו של המנהיג, אך כיוון שכרגע זה הנושא בו עוסקים, ה' נקרא בפי משה בכינוי 'אלוקי הרוחות', המתאים לנושא.
וכך מצאנו ברש"י (שמות כ, ב) שה' "נגלה בים כגבור מלחמה, ונגלה כאן (במעמד הר סיני) כזקן מלא רחמים". כי ה' מתגלה כל פעם לפי העניין.
למדנו מכאן שדרכים רבות להופעת ה' בעולם, ובכל פעם גילויו לפי העניין, וגם אם לנו בעצמנו יש דרך מסויימת בעבודת ה', אל לנו לבוז לעובדים את ה' בדרכים נוספות, כי להם ה' מתגלה בדרכים אלו, ובלבד שהדברים הם לפי ההלכה ובהדרכת גדולי ישראל, ומכוונים לעבודת ה' באמת!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

















