ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
משהשתתק האיש, הוא החל להקשיב לקול הפנימי של נשמתו. באותה שעה חש, שביחס לחטאיו סיגופיו אינם מספיקים, ומיד שב לאלוקיו בלב שלם.
לאחר שיצא האיש, אמר ה'אוהב ישראל' לחסידיו: לפני כאלפיים שנה, באחד מגלגולי הקודמים, הייתי כהן גדול בבית המקדש. קודם שהתמניתי לכהן גדול, הייתי אחד מפרחי כהונה. באותו הזמן, המנהג היה שכשאדם חוטא והוא בא להקריב חטאת לכפר על חטאו, הרי שבתחילה הוא בא למוכר הבהמות ומתוודה על חטאו, ומצטער על חטאיו. אחר כך, כשהוא מגיע למקדש, הוא פוגש בפרחי הכהונה, ושוב מתוודה ומצטער על חטאו, עד שהיה מגיע לכהן הגדול להקריב קרבנו, כבר היה שב בלבב שלם.
והנה, היה איש אחד פרוש וירא חטא, שנכשל פעם בחטא אחד. הוא הגיע לירושלים להקריב חטאת, וכשבא לפני כאחד מפרחי כהונה, ראיתי את פניו השטופות דמעות ואת צערו הגדול על חטאו, התמלאתי עליו רחמים וניחמתי אותו, שתיכף קרבנו יתקבל וחטאו יכופר. נכנסו דברי בלב האיש, וכשבא לפני הכהן הגדול, כבר לא התחרט בלב שלם וקרבנו לא התקבל.
לפיכך, מוכרח היה לרדת שוב אל הארץ ולהופיע עוד פעם לפני, אבל הפעם אהבתי אותו יותר (לפי אור הגנוז עמ' 318).
בסיפור זה, האוהב ישראל מלמדנו, שמי שבאמת אוהב את הבריות, מוכיח אותם מתוך אהבה, ומסייע בידם להיחלץ מחטאיהם ולתקן עצמם, ובזה דבק בדרכי ה', עליו נאמר "את אשר יאהב ה' יוכיח".
עניין זה שופך אור גדול על פרשתנו. ליעקב אבינו היה חשוב מאוד להיפרד באופן משמעותי מבניו לפני מותו. כל כך היה חשוב בעיניו הדבר, עד שהגמרא (בבא מציעא פז, א) מסופר, שעד יעקב אבינו לא היו מחלות המביאות למוות, אלא אדם היה מתעטש לפתע ומת. (מבאר רש"י - ) אמר יעקב, אם כך אין אדם יכול לצוות את בניו לפני מותו, ביקש מה' שיחלה אדם קודם מיתתו, לכן חלה יעקב ויכול היה לקרוא ליוסף ולבניו ולצוותם.
והנה מגיע הרגע, שלמענו פעל יעקב שינוי בעולם. היינו מצפים שברגע זה ילך יעקב בדרכי אביו יצחק. ליצחק היה חשוב מאוד לברך את בנו לפני מותו, לכן הוא קרא לעשיו כבר שנים רבות לפני מיתתו, ובקש ממנו לעשות מטעמים כדי שיברך אותו לפני מותו. ואכן, גם על יעקב מסופר שאסף את בניו וברך אותם.
אולם, למרבה הפלא, את שלושת הראשונים – ראובן, שמעון ולוי, הוא מוכיח תוכחות קשות במקום לברכם.
עניין זה מתמיה במיוחד, שהרי תוכחה זו היא הזיכרון האחרון אותו יצרבו הבנים בליבם לעד, וכיצד נהג כך יעקב, האם לא רצה שיזכרוהו לטובה?
זאת ועוד. בסוף המעמד, מסכמת התורה "זאת אשר דיבר להם אביהם, ויברך אותם, איש אשר כברכתו ברך אותו". מבאר רש"י, שכדי שלא נחשוב שיש בנים שיעקב לא ברך, "תלמוד לומר – ויברך אותם, כולם במשמע". בפשטות, כוונת רש"י, שיעקב וברך את כולם באופן כללי. אך עדיין העניין נותר תמוה, שהרי נאמר "איש אשר כברכתו", משמע כל אחד בורך בברכה מיוחדת, והרי שלושת הראשונים לא קיבלו ברכה ייחודית להם? (חשוב לדייק, הם לא קיבלו קללה ח"ו, אך לכאורה גם לא קיבלו ברכה מיוחדת).
דומה, שכל שלושת השאלות מתורצות כאחת. התוכחה היא הברכה. אדם שיש בו פגם ומוכיחים אותו, הרי שהדבר מקדם אותו ומביא אותו לחתור לשלמות, ובתנאי שהתוכחה באה מתוך אהבה ורצון להצמיח. קשה מאוד לקבל באותו רגע את התוכחה, אך מי שמביט עליה כברכה, זוכה וצומח מכך, והיא מביאה לו ברכה.
יעקב מוכיח בכוונה דווקא לפני מותו, כדברי הספרי (דברים ב) "יעקב שלא הוכיח את בניו אלא סמוך למיתה... מלמד שאמר לו: ראובן בני אומר לך, מפני מה לא הוכחתיך כל השנים הללו כדי שלא תניחני ותלך ותדבק בעשו אחי, ומפני ארבעה דברים אין מוכיחים את האדם אלא סמוך למיתה כדי שלא יהא מוכיחו וחוזר ומוכיחו, ושלא יהא חבירו רואהו ומתבייש ממנו, ושלא יהא בלבו עליו, וכדי שיפרשו ממנו בשלום שהתוכחה מביאה לידי שלום, וכן אתה מוצא באברהם שנאמר "והוכיח אברהם את אבימלך", מהו אומר שם "ויכרתו שניהם ברית"...
תוכחה של אהבה נצרבת באדם לעד, מביאה לו ברכה, וסופה להביא לידי שלום. ויהי רצון, שנדע לקבל הערות בגדלות נפש, ולצמוח מהם באמת!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
