ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
בפרשתנו גם יעקב משתחווה ליוסף כמשנה למלך מצרים: "וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה" (בראשית מז, לא) ובכך מכיר ביוסף כמי ששולט על העולם, ומקיים בכך את החלום השני (אומנם עיינו במדרשים שמצוטטים חלקית ע"י רש"י שם, אך אין זה מבטל את הפשט).
ננסה לבדוק את הסוגיא בניסיון להכריע מי ינהיג את עם ישראל, יוסף או יהודה, באמצעות התשובה לשאלה: מי ה"גפן"?
נעשה זאת תוך עיון בברכות המופיעות בפרשתנו, והשוואתן לברכות שבסוף ספר דברים, נביא ראיה גם מהמאבק שהתרחש בתקופת השופטים בביתו של גדעון. זהו בפועל המאבק הראשון על ההנהגה וכס המלכות. גם שם השאלה הייתה מי ה"גפן"?
במקומות רבים בתנ"ך עם ישראל נמשל לגפן משובחת. בגלל קוצר היריעה ניתן כרגע רק דוגמא אחת. הנביא ירמיהו מכריז: "וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שֹׂרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת" (ב, כא). (גפניה של ארץ ישראל היו מפורסמים בעולם בתקופת התנ"ך וגם, ב"ה, בדורנו).
יעקב מדמה את יוסף לגפן משובחת הגדלה על העין, שענפיה מטפסים על החומה: "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר". כיון שיוסף הוא הגפן הרי שהוא מקבל את ברכת האבות, והנזר יהיה מונח על ראשו-קָדְקֹדו, הוא המלך. כך מפורש בפסוקים "תִּהְיֶיןָ (הברכות) לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְנְזִיר אֶחָיו" (שם מט, כב-כו).
ברכתו של יוסף משתרעת על פני חמישה פסוקים. לעומתו, יהודה מקבל רק שלשה פסוקים: "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילוֹ (המינוי כשבט=מנהיג איננו עתה, אלא עד שיגיע הזמן (במציאות היו צריכים לחכות למעלה מארבע מאות שנים) וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים". גם הקשר לגפן הוא עקיף: "אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירוֹ וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סוּתוֹ: חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן.." (שם י-יב). מכאן הוכחה נוספת כי יוסף הוא הנבחר, כי הוא מייצג את ה"גפן".
הוכחות נוספות למעמדו של יוסף כ"גפן" נביא מברכותיו של משה רבנו. יוסף מקבל חמישה פסוקים של ברכה, ויהודה מקבל רק פסוק אחד. משה גם מצטט את ברכת יעקב כשהוא מברך את יוסף, ואילו אין זכר לברכות מבראשית בפסוק על יהודה. נדגיש את הציטוטים בברכת משה הללקוחים מברכת יעקב: "וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת: וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים: וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם וּמִמֶּגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם: וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו: בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה" (דברים לג, יג-יז).
נסיים בהוכחה אחרונה על ידי השוואה בין ברכותיהם של משה רבינו, ההולך בעקבותיו של יעקב, בדרך נוספת. יעקב ברך בפרשתנו רק את בניו של יוסף, ממשיכי דרכו, כמנהג המלכים (ורק מי שבנו מולך אחריו הוא מלך ואכמ"ל). גם משה בעקבותיו מברך רק את בני יוסף במטבע לשון שהשתמשו בה לדורות, כדי להכריז מי הוא המלך: "וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה" (עיינו שמו"א יח, ז).
הראיה הנוספת לכל המהלך היא ממשל יותם.
גדעון היה הראשון שניסה למלוך על ישראל, לכן קרא לבנו אבימלך, שמשמעותו היא אני אבא של המלך הבא, ובני=יורשי הוא אביו של הדור השלישי לבית המלכות שאקים.
אחרי מותו מתפתח מאבק על ההנהגה בין אבימלך לבין אחיו. גם במשל זה אנו מוצאים בקשה מהגפן למלוך: "וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַגָּפֶן לְכִי אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ" (שופטים ט, יב). יותם טוען כלפי אבימלך אתה לא ה"גפן"!
אם כך, ההכרעה במאבק בין יוסף והאחים על ההנהגה, לא באה לידי ביטוי רק בהתקיימות החלומות, אלא גם באמצעות הברכות והתשובה לשאלה מי ה"גפן"? (בהזדמנות קרובה נברר מתי עברה ההנהגה לגפנו של יהודה).
הבה נתפלל שגם בדורנו נזכה למנהיגים שהם "גפן" משובחת,
שיובילו את עם ישראל, שנמשל לגפן,
בארץ ישראל שגפניה משובחים.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה באנו לעולם הזה?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הכוח המיוחד של שבת שובה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
