בית המדרש
  • מדורים
  • חמדת ימים
  • פרשת שבוע
קטגוריה משנית
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש בראשית
  • ויחי
undefined
3 דק' קריאה
המאבק בין יוסף ואחיו על ההנהגה, שהחל בתחילת פרשת וישב, הוכרע חד משמעית בפרשת ויגש, שם האחים אמורים להפוך לעבדיו. יהודה - מנהיגם של בני יעקב, שלקח את האחריות על כתפיו, מציע עצמו לשמש כעבדו של יוסף. כל אחד עשר האחים משתחווים ליוסף ובכך מתקיים החלום הראשון.
בפרשתנו גם יעקב משתחווה ליוסף כמשנה למלך מצרים: "וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה" (בראשית מז, לא) ובכך מכיר ביוסף כמי ששולט על העולם, ומקיים בכך את החלום השני (אומנם עיינו במדרשים שמצוטטים חלקית ע"י רש"י שם, אך אין זה מבטל את הפשט).
ננסה לבדוק את הסוגיא בניסיון להכריע מי ינהיג את עם ישראל, יוסף או יהודה, באמצעות התשובה לשאלה: מי ה"גפן"?
נעשה זאת תוך עיון בברכות המופיעות בפרשתנו, והשוואתן לברכות שבסוף ספר דברים, נביא ראיה גם מהמאבק שהתרחש בתקופת השופטים בביתו של גדעון. זהו בפועל המאבק הראשון על ההנהגה וכס המלכות. גם שם השאלה הייתה מי ה"גפן"?
במקומות רבים בתנ"ך עם ישראל נמשל לגפן משובחת. בגלל קוצר היריעה ניתן כרגע רק דוגמא אחת. הנביא ירמיהו מכריז: "וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שֹׂרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת" (ב, כא). (גפניה של ארץ ישראל היו מפורסמים בעולם בתקופת התנ"ך וגם, ב"ה, בדורנו).

יעקב מדמה את יוסף לגפן משובחת הגדלה על העין, שענפיה מטפסים על החומה: "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר". כיון שיוסף הוא הגפן הרי שהוא מקבל את ברכת האבות, והנזר יהיה מונח על ראשו-קָדְקֹדו, הוא המלך. כך מפורש בפסוקים "תִּהְיֶיןָ (הברכות) לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְנְזִיר אֶחָיו" (שם מט, כב-כו).
ברכתו של יוסף משתרעת על פני חמישה פסוקים. לעומתו, יהודה מקבל רק שלשה פסוקים: "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילוֹ (המינוי כשבט=מנהיג איננו עתה, אלא עד שיגיע הזמן (במציאות היו צריכים לחכות למעלה מארבע מאות שנים) וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים". גם הקשר לגפן הוא עקיף: "אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירוֹ וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סוּתוֹ: חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן.." (שם י-יב). מכאן הוכחה נוספת כי יוסף הוא הנבחר, כי הוא מייצג את ה"גפן".
הוכחות נוספות למעמדו של יוסף כ"גפן" נביא מברכותיו של משה רבנו. יוסף מקבל חמישה פסוקים של ברכה, ויהודה מקבל רק פסוק אחד. משה גם מצטט את ברכת יעקב כשהוא מברך את יוסף, ואילו אין זכר לברכות מבראשית בפסוק על יהודה. נדגיש את הציטוטים בברכת משה הללקוחים מברכת יעקב: "וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת: וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים: וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם וּמִמֶּגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם: וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו: בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה" (דברים לג, יג-יז).

נסיים בהוכחה אחרונה על ידי השוואה בין ברכותיהם של משה רבינו, ההולך בעקבותיו של יעקב, בדרך נוספת. יעקב ברך בפרשתנו רק את בניו של יוסף, ממשיכי דרכו, כמנהג המלכים (ורק מי שבנו מולך אחריו הוא מלך ואכמ"ל). גם משה בעקבותיו מברך רק את בני יוסף במטבע לשון שהשתמשו בה לדורות, כדי להכריז מי הוא המלך: "וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה" (עיינו שמו"א יח, ז).

הראיה הנוספת לכל המהלך היא ממשל יותם.
גדעון היה הראשון שניסה למלוך על ישראל, לכן קרא לבנו אבימלך, שמשמעותו היא אני אבא של המלך הבא, ובני=יורשי הוא אביו של הדור השלישי לבית המלכות שאקים.
אחרי מותו מתפתח מאבק על ההנהגה בין אבימלך לבין אחיו. גם במשל זה אנו מוצאים בקשה מהגפן למלוך: "וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַגָּפֶן לְכִי אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ" (שופטים ט, יב). יותם טוען כלפי אבימלך אתה לא ה"גפן"!

אם כך, ההכרעה במאבק בין יוסף והאחים על ההנהגה, לא באה לידי ביטוי רק בהתקיימות החלומות, אלא גם באמצעות הברכות והתשובה לשאלה מי ה"גפן"? (בהזדמנות קרובה נברר מתי עברה ההנהגה לגפנו של יהודה).

הבה נתפלל שגם בדורנו נזכה למנהיגים שהם "גפן" משובחת,
שיובילו את עם ישראל, שנמשל לגפן,
בארץ ישראל שגפניה משובחים.


(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)


סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il