ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
ובכל זאת, בהמשך חייו, הוא חשש שמא פגע בהם באחד הצדיקים, לכן קיבל עליו בחייו יסורים קשים מאוד, כדי לכפר על חשש העוון. לפני פטירתו, אמר לאשתו: 'יודע אני, שהחכמים כועסים על כך שתפסתי גנבים, ולכן לא יתעסקו בקבורה בדרך המיטבית, ולכן תשכיבי אותי בעליית הגג, ולא תפחדי ממני'.
כך שכב רבי אלעזר למעלה משמונה עשרה שנה, עד שהתגלה רבי שמעון בר יוחאי בחלום לחכמים, ואמר להם: "פרידה אחת יש לי ביניכם, ואי אתם רוצים להביאה אצלי?'
הלכו החכמים להתעסק בקבורתו, אבל בני המקום ששמו 'עכבריא' לא הניחו להם לקוברו, כי כל זמן שרבי אלעזר שכב בעליה, לא נכנסה חיה רעה לעירם. המתינו החכמים לערב יום כיפור, וכשבני עכבריא היו טרודים, הם שלחו את בני 'בירי', שלקחו את המיטה והביאו אותה למערתו של רבי שמעון בר יוחאי.
כשהגיעו למערה, ראו שיש שם נחש שמקיף את המערה. ביקשו מהנחש שיפתח "ויכנס בן אצל אביו", ופתח להם.
בסיפור זה, יש דגש מיוחד על החשיבות לקבור בן אצל אביו. זה מה שמבקש רבי שמעון בר יוחאי, וזה גם מה שמשכנע את הנחש לפתוח ולתת לרבי אלעזר להיכנס.
למעשה, גם פרשת ויחי חורזת ברובה סביב אותו עיקרון. יש אמנם את הבקשה של יעקב לא להיקבר במצרים, וכפי שמבאר רש"י, שיעקב מבקש להיקבר דווקא בארץ ישראל, כדי לא לסבול מצער גלגול מחילות.
אך מעבר לכך, יעקב מדגיש מספר פעמים בפרשה, שחשוב לו להיקבר דווקא עם אבותיו, במערת המכפלה, שקנה אברהם אבינו כאחוזת קבר למשפחה. יעקב ממש מפרט את כל אבות ואמהות המשפחה שנקברו במערה, ומבקש מבניו לקבור אותו עימם. ואכן, התורה מפרטת את מסע ההלוייה המיוחד בו נסעו הבנים את יעקב להיקבר עם אבותיו.
וכאן אפשר לשאול – מה העניין הגדול בכך?
דומה, שהתשובה מעוצה בביטויים המיוחדים שבהם מתאר יעקב את פטירתו – "ושכבתי עם אבותי", "אני נאסף אל עמי". מה פשרם של ביטויים מיוחדים אלו?
בראיון מיוחד לפני פטירתו, כשכבר היה חולה במחלה סופנית, ביאר את הדברים הרב חנן פורת ז"ל, שבביטויים אלו מלמד יעקב סוד גדול מאוד. ביאור זה הוא לאור יסודות שכתב הראי"ה קוק זצ"ל.
האדם הוא בר חלוף וחייו כצל עובר. אולם, בתוך תוכו, מתאווה האדם לחיי נצח. למעשה הרצון לחיות חיי נצח נובע מכיסופי האדם להידבק באלוקים, שהרי רק ה' הוא נצחי.
כמה דרכים יש לאדם לזכות בחיי נצח. דרך אחת היא על ידי עבודת ה', כשהאדם מקיים את מצוות ה', הרי הוא נדבק בה', ונשמתו מממשת את עצמה, וחיה חיי נצח.
אך יש גם דרך נוספת. האדם הוא בר חלוף, אך עם ישראל הוא נצחי. אדם שמפסיק לחיות רק חיים פרטיים, וחי בחייו את הקשר לאומה, הרי הוא נדבק בנצח. לכן, אדם שמחובר במהותו לעם ישראל, הרי חייו לא מסתיימים בפטירתו, אלא הוא 'נאסף אל עמו ואל אבותיו', כלשונו של יעקב, וכך הוא נשאר חלק מהנצח.
וזה הרי כל ענייניו של יעקב, שהוליד את השבטים, והפך מיחיד לעם. ולכן אומרים חז"ל, שיעקב אבינו לא מת, כי מה זרעו בחיים אף הוא בחיים, לכן הוא מדגיש נקודה זו שחייו לא מסתיימים בפטירתו, אלא הם חלק משרשרת הדורות ומנצח ישראל.
ויהי רצון, שנזכה כולנו לחיות בחיינו את עבודת ה' ואת היותנו חלק משרשרת דורות ישראל, ולהעמיד ילדים וצאצאים שימשיכו את מסורת הדורות!
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה מברכים על פיצה?
איך ללמוד אמונה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
בריאת העולם בפרשת לך לך
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
