ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
- ספריה
- יש שואלים
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
אלו הפסוקים שמדברים על כך שבנות ירושלים היו שרות ורוקדות בט"ו באב, וביום-הכיפורים, "ביום חתונתו" זה מתן תורה, הוא יום-הכיפורים שניתנו בו לוחות אחרונים. הגמרא שואלת למה יום-הכיפורים נעשה ליום טוב מיוחד כזה? ותשובתה, מפני שהוא יום סליחה ומחילה, ויום שניתנו בו לוחות אחרונים.
מי שקורא את המשנה הזו עומד ומשתאה: ביום-הכיפורים יום-טוב שבו מחוללות בנות ישראל בכרמים, רוקדות ושרות ועוסקות בשידוכים? הרי יום-הכיפורים הוא יום של תשובה, יום של כובד ראש, יום שבו שורה אימת הדין על כולם, יום של חשבון נפש, זה היום הרציני ביותר בשנה. התיאור של המשנה את האופי של יום-הכיפורים מאד לא תואם את מה שאנו מכירים כיום-הכיפורים. הפער בין אז להיום כל-כך גדול, עד שהלב נוטה להתעלם מהקושיה ולא לנסות למצוא הסבר מה לריקודים וליום-הכיפורים. אבל זו משנה מפורשת ואי-אפשר להתעלם ממנה. יש בה מסר חשוב מאד למהותו של יום-הכיפורים:
יום-הכיפורים הוא יום גדול, יום-טוב, יום סליחה ומחילה, יום של התפייסות. הקב"ה קבע את היום הזה ליום מחילת עוונות, יום חנינה לעמו ישראל. "אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, מי מטהר אתכם - אביכם שבשמים, שנאמר (יחזקאל לו, כה): 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם'. ואומר (ירמיה יז, יג): 'מִקוה ישראל ד'', - מה מקוה מטהר את הטמאים - אף הקב"ה מטהר את ישראל" (יומא פה, ב). אם-כן, כיון שהחנינה בטוחה, שכן הקב"ה רוצה למחול עוונות, ודאי שזה יום-טוב גדול. ולפי הירושלמי בסוף מסכת יומא, אפילו למי שאומר שאינו רוצה שיום-הכיפורים יכפר לו, בכל זאת יום-הכיפורים מכפר בעל-כרחו. ורבי אומר (יומא שם): "על כל עבירות שבתורה, בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה, יום-הכיפורים מכפר, חוץ מפורק עול ומגלה פנים בתורה ומיפר ברית בשר, שאם עשה תשובה - יום-הכיפורים מכפר, ואם לא עשה תשובה אין יום-הכיפורים מכפר!"
נמצא שיום-הכיפורים בעצמותו הוא יום שהקב"ה מוחל עוונות עמו ישראל, ועל-כן אדרבא, דוקא מה שנהגו בנות ישראל לחולל ולשמוח, מובן הוא, ומדוע ישתנה היום הזה ליום שהיראה בו מרובה על השמחה? אין זה אלא מפני אורך הגלות וצרותיה הנוראות והמתמשכות. שנות הסתר-הפנים הארוכות, הן שדכדכו את הנפש וכבשו את השמחה של יום-הכיפורים. אבל לעתיד-לבוא, שיהיה בעז"ה במהרה בימינו, כשנשוב לבית-המקדש ונִגָאל גאולה שלמה, יחזור יום-הכיפורים להיות ליום טוב שאין כמוהו, כמו שהיה בימים עברו.
גמר חתימה טובה לכל ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
