ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
אייר תשנ"א
שאלה
במקומותינו נפוץ לבוש האשה הנקרא מכנס-חצאית. הבגד נראה כחצאית לכל דבר וכלל אינו ניכר שבמכנס מדובר. צניעותו מרובה, במיוחד במצב ישיבה. האם מותר לאשה ללבוש בגד זה?
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
477 - העברת מת לקבר הסמוך לבן זוגו
478 - חצאית מכנס לנשים
479 - נטיעת עצי-ברוש בבית-הקברות
טען עוד
מותר לאשה ללבוש בגד שנקרא "חצאית-מכנס".
יש לבחון כל בגד בשני מישורים: א. גדרי צניעות; ב. דין "לא ילבש".
א. כפי שהנך מציין, אין כאן בעיה של צניעות, ויתרה מזו, בגד זה צנוע מחצאית רגילה. עם זאת ודאי שגם כאן יש להקפיד שהבגד לא יהיה צר והדוק לגוף, או קצר, כשם שיש להקפיד על כך בחצאית רגילה.
ב. ודאי שאין זה נחשב לכלי גבר, ויתרה מזו, אם גבר ילבש בגד כזה, ודאי שיעבור על איסור "לא ילבש".
לכאורה היינו מתירים - לפי סברות אלו - גם מכנסיים הגזורים בגיזרה מיוחדת לנשים, אלא שכאן נכנסנו למחלוקת פוסקים1 שמכל מקום לכתחילה כולי עלמא אוסרים. אמנם אין נדון דידן דומה לזה, מכיוון שגם האוסרים2 מתייחסים למכנסים כאל "עשויים מתחילה לעבירה", וסוף סוף שם מכנסיים עליהם, ולכן הם נחשבים לכלי גבר, ועדיין קיים הטעם "שלא תלבש אשה שמלת איש ותשב בין האנשים". וכן לסברה השניה שהעלו3 שהם בגדי שחץ ומעוררי הרהורי-עבירה. ואלו בנדון דידן שבו מדובר בבגד שאינו מושך תשומת-לב וגם אין שם מכנסיים עליו, ודאי שיהיה מותר.
אין היתר זה אמור לגבי סתם מכנסיים רחבים, אלא לגבי מכנסיים הנראים ממש כחצאית, וכמתואר בשאלה.
_______________________________________________
בשו"ת "מנחת יצחק" (ח"ב סי' קח) העלה לאסור, ובשו"ת "יביע אומר" (ח"ו יורה דעה סי' יד ס"ק ז), העלה להתיר אך לכתחילה אסר מדיני צניעות.
2 "מנחת יצחק" הנ"ל.
3 "יביע אומר" הנ"ל.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
